בקשה לפטור מתשלום אגרה וערבון בעתירה לדיון נוסף

ערעור על החלטת רשמת בית המשפט הוגש לבית משפט זה ביום 13.8.2020, ועימו בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון.

לגופו של עניין, נקבע כי העותרים לא הציגו תשתית עובדתית מספקת לצורך מתן פטור מאגרה; וכי על פני הדברים, סכויי העירעור על ההחלטה בבקשה לפסלות שופט אף הם אינם מצדיקים מתן פטור מתשלום האגרה.

נוסף על כך, טוענים העותרים כי יש ממש בטענותיהם בעירעור על ההחלטה בבקשה לפסלות שופט, תוך שהם מפנים להחלטות בית משפט השלום המצדיקות לטענתם את פסילת המותב הדן בעיניינם.

...

לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה, הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף.

אשר על כן, העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 7100/20 ע"א 8325/20 לפני: כבוד הרשם רון גולדשטיין המבקש ברע"א 7100/20 והמערער בע"א 8325/20: זהר וייס נ ג ד המשיבים: 1. בנק מזרחי טפחות בע"מ 2. המוסד לביטוח לאומי 3. רשות האכיפה והגביה 4. דואר ישראל 5. בנק איגוד לישראל 6. בנק אוצר החייל 7. בנק דיסקונט בע"מ 8. בנק דקסיה ישראל 9. בנק הפועלים בע"מ 10. בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ 11. בנק ירושלים 12. בנק לאומי לישראל בע"מ 13. בנק מסד בע"מ 14. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ 15. בנק ערבי ישראל 16. בנק פועלי אגודות 17. הבנק הלאומי הראשון לישראל בע"מ 18. יו בנק בע"מ סיווג הליך; בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון ][]החלטה

במסגרת בקשת האישור עתר המערער למתן פטור מאגרה ובקשתו-זו נדחתה ביום 28.7.2020 על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' גלר, בסמכותה כרשמת; להלן: החלטת הרשמת בבקשה לפטור מאגרה).

המשיבים 1, 5, 7, 9, 12 ו-14, מצדם, מחזיקים בדיעה כי המערער אינו רשאי לכלול בערעורו על פסק-הדין הסופי את טענותיו בנושא האגרה (שנידונו והוכרעו בהחלטת הרשמת בבקשה לפטור מאגרה ובפסק-הדין בעירעור על החלטת הרשמת).

לא נעלמה מעיניי טענת המשיבים כי המערער מיצה את זכות העירעור בנושא האגרה עת ערער על החלטת הרשמת בזכות בפני בית המשפט המחוזי, ומשכך אין לאפשר לו לערער פעם נוספת בזכות על אותה החלטה, במסגרת ערעור על פסק-הדין הסופי שמחק את בקשת האישור בשל אי-תשלום האגרה.

...

בסופו של דבר ולאחר התערבות בא כוחו, שוחרר סכום הקצבה לידי המערער אך בגין העיכוב בשחרור הכספים הוגשה בקשת האישור אשר בגדרה עתר המערער לחייב למעשה את הבנקים המשיבים בתשלום פיצוי בסך כולל של מאות מיליוני שקלים חדשים.

לא נעלמה מעיניי טענת המשיבים כי המערער מיצה את זכות הערעור בנושא האגרה עת ערער על החלטת הרשמת בזכות בפני בית המשפט המחוזי, ומשכך אין לאפשר לו לערער פעם נוספת בזכות על אותה החלטה, במסגרת ערעור על פסק-הדין הסופי שמחק את בקשת האישור בשל אי-תשלום האגרה.

עוד מצאתי לציין, במאמר מוסגר, כי חרף הקושי העיוני האמור בדבר מתן זכות ערעור "כפולה", יש לזכור כי מסקנה אחרת, שלפיה לא הייתה נתונה למערער אפשרות להשיג במסגרת הערעור על פסק-הדין הסופי על ההחלטות שניתנו בעניין האגרה, הייתה מובילה לכך שערעור זה היה מתרוקן למעשה מתוכן, שכן מדובר בערעור המופנה כנגד פסק-הדין אשר מחק (ב"פתקית") את בקשת האישור מחמת אי תשלום האגרה, הא ותו לא, תוך יישום דרישותיו הטכניות של הדין שלפיהן לא יזקק בית המשפט להליך שלא שולמה בו האגרה הנדרשת או אם לא ניתן פטור מתשלום האגרה (ראו, תקנות 2(ג), 2(ד) ו-2(ו) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007).

המסקנה העולה מן האמור לעיל היא כי המערער רשאי להשיג במסגרת ע"א 8325/20 גם על ההכרעה בנושא הפטור מאגרה.

בנסיבות אלה, בהתחשב בכך שהערעור מתמקד למעשה בסוגיית אי-תשלום האגרה בבית המשפט המחוזי ובהינתן הגישה המקלה הנוהגת ככלל ביחס לחיובו של תובע ייצוגי בהוצאות משפט (למשל, ע"א 7928/12 אי.אר.אמ. טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ, פסקה 32 (22.1.2015); ע"א 2053/18 ואכים נ' שופרסל בע"מ (29.7.2018)), סבורני כי האיזון הראוי מצוי במתן פטור מתשלום האגרה ובהעמדת שיעור העירבון על סכום מתון יחסית של 10,000 ש"ח. סוף דבר (א) המערער רשאי להגיש עד ליום 5.9.2021 כתב ערעור מתוקן בגדר ע"א 8325/20, כמפורט לעיל.

בנוסף על האמור, תשלום האגרה מהוה מסננת להליכי סרק של תביעות בסכום מופרז וללא כל ביסוס.

בבש"א 494/95 שמעוני נ' שמעוני תק-על 95 (1) 1211, נפסק: "ההלכה היא כי על המבקש פטור מתשלום אגרה ומחובת הפקדת עירבון לנסות ולהיעזר – לשם עמידה בתשלומים הכרוכים בהגשת העירעור על ידו – במעגל הקרוב אליו, היינו בני מישפחה וידידים. רק אם נסיונות אלו כשלו, יש הצדקה לבקש פטור שמשמעותו הטלת ההוצאות המשפטיות על הצד שכנגד ועל החברה כולה". מכן עולה, כי אין די בקושי בתשלום האגרה כדי להצדיק ולגרוע מקופתה של המדינה את העלויות הנדרשות לשם הפעלתה של המערכת השיפוטית [ראה: בש"א 669/94 מגרבטה נ' מנורה, תק-על 95 (1) 406].

על הדן בבקשה לפטור מאגרה לבחון אם אין המדובר בהליך סרק, בהליך שאין לו תכלית ויש לבדוק את הנימוקים הכלולים בהודעת העירעור, כך "שאם יתקבלו יביאו לקבלת העירעור או לשינויו של פסק הדין כמבוקש בהודעת העירעור". באשר לסכויים מספיקים להצלחת ההליך – המבקש עתר לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שארעו בעקבות תאונת דרכים.

...

שוכנעתי כי נוכח מצבו הכלכלי של המבקש הוא יתקשה מאוד בגיוס כספים לתשלום האגרה הנדרשת.

שוכנעתי כי נוכח מצבו הכלכלי של המבקש הוא תתקשה מאוד בגיוס כספים לתשלום אגרה, הנדרשים במסגרת הליך זה. ביחס לתנאי השני, כעולה מכתב התביעה נראה כי התביעה מגלה עילה ודי בסיכוי קלוש בקלושים, וככזה קיים.

מכל האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה וניתן בזאת פטור מתשלום האגרה בתיק.

בתאור טענות הבנק (סע' 4 לפסק הדין) מצוין כי בשנת 2003 ננקטו הליכי הוצאה לפועל למימוש המשכנתא על הדירה ולמינוי בא כוח הבנק ככונס נכסים, ונזכרים הליכים משפטיים אותם נקט התובע לעיכוב פינויו, ובהם: התנגדויות למינוי כונס נכסים, הסדרי תשלום שלא קוימו, עתירות לבג"ץ ובקשות בבית המשפט העליון.

נוסף לאמור צוין כי ניתנה הדעת גם לכך שהמבקש (כך לפי תשובת הבנק) לא שילם הוצאות קודמות שנפסקו לחובתו.

בבחינת למעלה מן הצורך ומבלי לקבוע מסמרות צוין בהחלטה, כי ספק אם סכויי העירעור עומדים אפילו ברף הדרוש לצרכי פטור מתשלום אגרה, ודאי לא ברף הגבוה יותר לצורך עירבון, וזאת בהנתן שורת ההליכים הקודמים בהם נדונו טענותיו ונדחו, וכאשר המבקש לא הביא לפני בית המשפט את התמונה המלאה של ההליכים הקודמים, דבר העומד אף הוא לחובתו.

...

בהחלטה מיום 21.9.2023, שניתנה על גבי "בקשה להפחתת התשלומים עבור תשלום האגרה ועבור הפקדת העירבון", נקבע: "הבקשה כבר הוכרעה". בהחלטה מיום 28.9.2023 שניתנה על גבי "בקשה לעיכוב ביצוע סגירת התיק על מנת להגיש ערעור על ההחלטה האחרונה שניתנה בתיק", נקבע: "אין מקום להעתר לבקשה. אם יתקבל הערעור ישוב ההליך על כנו. עתה, כאשר לא הופקדו אגרה וערבון למרות חלוף המועד, הערעור נמחק". ההחלטה מיום 20.9.2023 היא אפוא ההחלטה המרכזית לענייננו (ותכונה להלן גם: ההחלטה).

כעולה מפסק הדין, התביעה בבית משפט השלום הוגשה על ידי התובע כנגד המשיב 1 (הבנק), ובה "מבקש התובע לבטל את תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו על ידי הבנק ואת ביטול הסכם ההלוואה (אותו מכנה התובע "הסכם המשכנתא") בינו לבין הבנק, מכוחו ננקטים נגד התובע הליכי הוצאה לפועל והוא פונה מביתו" (סע' 1 לפסק הדין).

הבנק דחה את טענות התובע וטען שיש לדחות את התביעה בשל התיישנות ובשל מעשה בית דין לפי שהטענות המועלות בכתב התביעה הועלו על ידי התובע בעבר בהליכים רבים קודמים.

על רקע האמור נדחתה הבקשה, כאשר "לפנים משורת הדין" לא הוטלו הוצאות בעניינה.

די שאחד התנאים אינו מתקיים כדי שדין הבקשה יהיה להדחות.

בשל נסיבותיו האישיות של המערער ולפנים משורת הדין מצאתי לנכון שלא לעשות כן במקרה הקונקרטי, אולם תשומת לב המערער מופנית להשלכות האפשריות של ניסוחים מסוג זה. סוף דבר – דין הערעור להידחות.

בנוסף עולה מפסק הדין כי במהלך ההליך ניסה בית המשפט להביא את הצדדים לידי הסכמה על מנת שהמבקש יעמוד בתנאים הדרושים לקבלת האישור הדרוש לו לצורך חיבור חשמל למנהרות.

לטענתן, בקשות שהגיש המבקש לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון בגין הגשת העירעור נדחו על-ידי כב' הרשמת ל' משאלי שלומאי, תוך שנקבע כי על המבקש לשלם את האגרה ולהפקיד הערבון עד ליום 21.2.2024, שאילמלא כן עשוי ההליך להמחק.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להדחות.

הדברים אמורים אף ביתר שאת כאשר מדובר בבקשה לסעד זמני במסגרת ערעור על עתירה מינהלית, מאחר שנקודת האיזון משתנה לרעת מבקש הסעד עם דחיית העתירה (עע"מ 5582/11 נאות דברת פיתוח ובניין בע"מ נ' עריית רחובות, פסקה 9 (27.10.2011)).

...

בתשובותיהן טענו המשיבות שיש לדחות את הבקשה למתן סעד זמני על הסף ולגופה.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

בענייננו, אני סבורה כי המבקש לא הוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לזכותו, ודאי לא במידה המצדיקה מתן סעד חריג של צו עשה זמני בתקופת הערעור.

על כל האמור יש להוסיף, מבלי לקבוע מסמרות בדבר סיכויי הערעור, כי אף אם המבקש יוכיח שבניית המנהרות אכן הייתה פטורה מקבלת היתר על פי דין, יהיה עליו להבהיר האם הוא פעל בהתאם לתנאים למתן פטור מהיתר; והאם הגיש את כל המסמכים הדרושים לצורך קבלת אישור לאספקת חשמל מהמשיבה 1 – בניגוד למה שקבע בית המשפט המחוזי בהקשר זה. אשר על כן, הבקשה נדחית.