בקשה לפטור מערבון בהליך נגד קיבוץ

בעת מתן הפטור יבקש בית המשפט לאזן בין חשיבותה של זכות הגישה לערכאות לבין הרצון להגן על בעל הדין שכנגד, המעוניין לממש את ההוצאות שנפסקו לטובתו בהליך שהוגש נגדו וכשל.

בעניינינו, הבסיס העקרי לבקשה לפטור מעירבון טמון בטענה, שהקיבוץ מחזיק בידו כספים המגיעים לו ואף ניכה בעבר את הוצאותיו בהליכים משפטיים מכספים אלה, על כן אין צורך בעירבון נוסף על מנת להבטיח את תשלום הוצאות הקבוץ היה והערעור ידחה.

...

נקבע, כי המבקש לא הציג הסבר אמין לשאלה מדוע התביעה הוגשה למעלה משש שנים לאחר פרסום המכתב; כמו כן, תוכן המכתב, שהינו מפורט, כולל שבחים ביחס למבקש, מתאר את הארוע באופן מינורי, דבר המחזק את המסקנה, כי יש בדברים במכתב אמת.

דין הבקשה להתקבל.

מסקנה זו עולה גם מתגובת הקיבוץ, לפיה הוא העביר למבקש בנובמבר האחרון 18,000 ש"ח הקיבוץ לא חלק על טענת המבקש, כי הוא מעביר באופן שוטף כספים למבקש ועל כן יכול להיפרע מכספים אלה.

חוסר אמינותו, הנטענת, של המבקש הינה רלוונטית לדיון בערעור לגופו ואין לה כל רלוונטיות לשאלה אם הקיבוץ מחזיק בידו כספים המגיעים למבקש, בפרט בנסיבות בהן הקיבוץ לא חלק על טענה זו. סוף דבר, אני מקבלת הבקשה והמבקש פטור מהפקדת ערבון בערעור.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 63472-06-17 כבוב נ' חברת "רייזר בפארק יקום" - חברת השכרת רכב שטח מקיבוץ יקום תיק חצוני: מספר בקשה:2 בפני כב' הרשם הבכיר אבי כהן התובע: עבד כבוב ע"י ב"כ עוה"ד **** חקלאי הנתבעת: נילמט השקעות בע"מ (רייזר פארק יקום) ע"י ב"כ עוה"ד ארז אסרף החלטה

אך מאחר שהתובע טען לחוסר יכולת כלכלית בבקשתו לפטור מאגרה בתביעה הראשונה ומטענה זו בלבד, בחרה הנתבעת שלא לפתוח בהליכים נגדו.

ערובה לתשלום הוצאות נתבע כאשר התובע הוא חברה בע"מ בעיניין נאות אואזיס נקבע כך: סעיף 353א הנ"ל כולל חזקה "לפיה חברה בערבון מוגבל מחויבת להפקיד, לפי בקשה, ערובה להוצאות" כאשר "הראציונאל לחזקה זו הנו מניעתה של היסתתרות מאחורי האישיות המשפטית של החברה כדי להמנע מלשאת בתשלום ההוצאות שנגרמו לנתבעים". "חזקה זו ניתנת לסתירה כיום על פי שתי דרכים חלופיות המוצגות בסעיף 353א לחוק החברות": דרך אחת – "החזקה תיסתר אם הוכיחה החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין"; ודרך שנייה – " החזקה ניתנת לסתירה אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. משמע, בהחליטו בבקשה להפקדת ערובה נתון לבית המשפט שיקול דעת. במסגרת הפעלת שיקול דעתו עליו ליתן דעתו לשיקולים שונים, ובכלל זה לשאלות האם הוגשה התובענה בתום לב ומה סכוייה, האם הוגשה הבקשה לערובה רק כדי למנוע תביעה אמיתית של החברה וכן האם מצבה הכספי הרעוע של החברה התובעת נגרם על ידי היתנהגות הנתבע, ועוד". השיקול בדבר סכויי ההליך: · נפסק כי כאשר סכויי ההליך גבוהים, אפשר שדי בכך כדי להצדיק אי-מתן ערובה להוצאות, לגבי תובע שהנו חברה בע"מ, ולכן קל וחומר לגבי תובע בשר ודם (עניין הנדסה ממוחשבת).

...

בהקשר זה אני מקבל את הסברו הסביר של התובע, לפיו עשה מאמץ מיוחד לגיוס סכום האגרה בתיק זה. שאלת סיכויי התביעה לא שוכנעתי כי סיכויי התביעה נחזים להיות כה קלושים וזאת, לאחר בחינה בלתי מעמיקה ובלתי קפדנית של הדברים (במצוות ההלכה הנ"ל של ביהמ"ש העליון) ותוך שאני ער לכך שהנתבעת טרם הגישה כתב הגנתה וטרם הוצגה תשתית ראייתית ע"י מי מהצדדים, ולכן טרם ניתן להסיק ממנה מסקנות לכאוריות/רציניות של סיכוי ושל הסתברות, גם זאת כפי קביעתו הנ"ל של ביהמ"ש העליון.

סיכום לסיכום, דין הבקשה להידחות.

  מנגנון האיזון בין השיקולים הנוגדים לצורך החלטה בענין הערבות מצריך היתייחסות ליכולתו הכספית של מבקש הפטור וסכויי ההצלחה של ההליך.

בית המשפט העליון קבע שאין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לחייב את התובעים בהפקדת ערבון, אולם "נוכח מצבם הכלכלי של המבקשים והזהירות בה מצוה לנקוטד בית המשפט בבואו לחייב תובע בהפקדת ערובה" (שם, בפִסקה 8; ההדגשה שלי – י.ג.) הוא הפחית את סכום הערבון ל-7,500 ₪ לכל אחת משתי המשיבות.

ב-ת"א (מחוזי מרכז) 27911-09-11 קבוץ מרום גולן נ' פרדקין (4.6.13) הוטלה ערובה בסכום של 25,000 ₪ כשהתביעה הסתכמה ב-10 מיליון ₪.

עוד עלי להביא בחשבון, כי התביעה על סך כ-756,000 ₪ שהגישו המבקשים כנגד המשיב וכנגד הנתבע מס' 1 (עו"ד וסים שחאדה) איננה ההליך היחיד התלוי ועומד בבית משפט קמא בין המבקשים לבין המשיב, הואיל ומנגד תלויה ועומדת בבית משפט קמא תביעתו של המשיב כנגד המבקשים לאכיפת הסכם שכר הטירחה על סך 310,000 ₪ בתוספת מע"מ (ת"א 32439-04-19), המתבררת במאוחד עם תביעתם זו של המבקשים (זאת בנוסף לתביעה-שכנגד שהגיש הנתבע מס' 1).

...

לפיכך, אני מקבל את בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים ודן בה כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור על-פי הרשות שניתנה, וזאת לפי תקנה 410 של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תקנה 149(2)(ב) של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).

הערעור מתקבל בזאת חלקית, ואני מעמיד את סכום הערובה שעל המבקשים להפקיד להבטחת הוצאות המשיב על סך של 7,500 ₪, וזאת חלף סכום הערובה שקבע בית משפט קמא.

הואיל והערעור התקבל חלקית, אני מורה שבערכאה זו יישא כל צד בהוצאותיו.

העירעור שבכותרת מופנה כנגד החלטת בית המשפט של פשיטת רגל מיום 1.2.2017, בגדרה נדחה ערעור מטעם המערערות על החלטת המשיב 2 (הנאמן על נכסי המשיב 3) לדחות את בקשתן למתן ארכה להגשת תביעת חוב (להלן: ההחלטה).

ביום 19.4.2017 הגישו המערערות בקשה לפטור מערבון אשר הובאה לפניי.

במסגרת זו רשאי המותב לבחון האם הליך שהוגש כערעור בזכות אכן הוגש כדין; או שמא הוגש שלא כדין, מן הטעם שדרושה הייתה רשות להגשת ערעור, שאז ניתן לסלק את ההליך על הסף (ראו והשוו, ב"ש 748/86 ב.ס.ט חברה לעבודות בניה ופיתוח בע"מ נ' קבוץ יפעת, פ"ד מ(4) 379; בע"מ 4832/06 פלוני נ' פלונית (27.9.2006), פיסקה ח'; ע"א 4540/04 מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית נ' אורבוך, פיסקה 5 (14.9.2006) (להלן: עניין מט"ח)).

...

בחנתי את טענות המערערות ואין בידי לקבלן.

הגעתי איפוא לכלל מסקנה, כי דרושה למערערות רשות על מנת לערער על ההחלטה וכי היה עליהן להגיש בקשת רשות ערעור, ולא ערעור בזכות.

ממילא אין מקום להיעתר לה באופן בו הוגשה.

סוף דבר, הערעור נמחק.

בבית המשפט העליון] בירושלים ע"א 8534/14 - א' לפני: כבוד הרשמת ליאת בנמלך המערער: יואל נוימן נ ג ד המשיבים: 1. החברה המרכזית לפיתוח השומרון בע"מ 2. חיים בן שושן 3. שלום מכלוף 4. שמבן הנדסה בע"מ 5. אמנון שמבן 6. קבוץ יד מרדכי 7. סי בריבוע 8. אגרומטל פרוייקטים בע"מ 9. גיא בן סימון 10. שמעון בטיטו 11. רו"ח יהורם חרפק 12. ראובן רהטלב 13. מעיין רחל 14. שניר בראל 15. עלמי נטור חשמל בע"מ 16. כפר תפוח אגודה שיתופית בע"מ 17. גרשון מסיקה 18. שילה גמליאל 19. שאלתיאל לוי 20. שלמה זימן 21. יוסי קרייף 22. מאיר ברשן 23. רוני חסיד 24. משה חסיד 25. בן ציון דוידי 26. רון ליהוא 27. אריה ציטרוביץ 28. מנחם קורנבלום 29. ניסים בן אלוש 30. אסנת כתריאל 31. שרון גלזר 32. אוהד גדות 33. דוד שרפר 34. ליאת לוי-ריחן 35. רמי טימור 36. אלי טויסטר 37. יוסי דגן 38. אבי מסילתי בקשה לפטור מערבון ][]החלטה

המערער עותר לפטור מהפקדת ערבון בהליך שבכותרת - המופנה כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אשר מחק על הסף בקשה שהגיש המערער לאישור תביעה נגזרת נגד המשיבה 1 - לאחר שזה הועמד על ידי המזכירה הראשית על סך של 45,000 ש"ח. עיינתי בבקשה ובצרופותיה ומצאתי כי המערער לא פרש תשתית עובדתית מלאה להוכחת מצבו הכספי ולא תמך בקשתו במלוא האסמכתאות הרלבנטיות.

...