בקשה לפטור מעירבון למערער המיוצג ע"י הסיוע המשפטי

לעניין הערובה, סכומה עומד על סך 3,000 ₪ ובנסיבות העירעור שלפנינו לא הוצגו נסיבות מיוחדות בעטיין יש מקום לחרוג מהסכום שנקבע ע"י המחוקק על דרך הכלל להליכים מסוג זה כאשר אף בתיקים בהם החייבים מיוצגים ע"י הסיוע המשפטי, קבע המחוקק שעליהם לשלם שליש מסכום הערובה.

על הנימוקים לכך, עמד בית המשפט העליון בבש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרישמי (17.10.07): "זכות הגישה לערכאות הנתנת לבעל דין אינה זכות מוחלטת. כנגדה ניצב שיקול חשוב שנועד להגן על בעל-הדין שכנגד מפני חיסרון כיס, הטרדה, אובדן זמן וניצול לריק של משאבים אנושיים עקב גרירתו למשפט שנסתיים בפסק לזכותו על דרך הבטחת יכולתו לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו. זכותו של בעל הדין שכנגד היא תמונת ראי של זכות הגישה לערכאות בפן ההפוך שלה – היא נועדה להגן עליו מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, ולהבטיח את זכותו להוצאות לא רק להלכה, אלא גם במישור יכולת המימוש המעשי. הפקדת העירבון הכספי נועדה, איפוא, להגן על זכותו של בעל הדין הנתבע לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו בהליך שהוגש נגדו וכשל...פטור מעירבון בהליך סרק גורם לפגיעה ישירה בבעל הדין שכנגד, הנושא לבדו בעלויותיו של הליך-הנפל. מכאן השוני במשקלים הניתנים לגורם סכויי ההליך בכל אחד מן המישורים האמורים. " בנוסף, הלכה היא שלא די בכך שהפקדת הערובה תכביד על המבקש מבחינה כלכלית, אלא עליו לפרוס תשתית ראייתית כי אין באפשרותו לגייס את סכום הערבון (בש"א 3849/11 אורי פלג נ' SOFASA Llc (22.5.11)) מחוקק המשנה, אשר קבע את גובה הערובה שיש להפקיד בכל סוג ערעור, הביא בחשבון את העובדה שיחידים שבעניינם מיתנהל הליך חידלות פירעון מצויים במצב כלכלי קשה, וכי כאשר יחיד מגיש ערעור, המשיב הוא לרוב הנאמן, בעל תפקיד, ובכל זאת קבע כי יחיד המערער על פסק דין בתיק חידלות פירעון לא יהיה פטור מערובה.

...

לעניין האגרה אותה שילם המבקש לצורך הגשת הבר"ע, טוען המבקש כי עסקינן בסך 509 ₪ אך אין להגיע למסקנה מוטעית כי הדבר מעיד על אפשרות שלמבקש יש גם להפקיד את הערבון.

לאור כל האמור, משלא הוכחו שני התנאים הנדרשים למתן פטור מתשלום האגרה או מהפקדת הערובה, דין הבקשה, על שני ראשיה, להידחות, וכך אני מורה.

המבקש ישלם את האגרה ויפקיד את הערובה לא יאוחר מיום 27.8.23, שאם לא כן יובא התיק בפני המותב, שידון בתיק, על מנת לשקול מחיקת ההליך.

מוסיף המבקש כי הוא היה מיוצג על ידי הסיוע המשפטי בתיק בבית המשפט קמא וביום 29.3.22 לאחר שקבל את פסק הדין מיום 20.3.22 פנה לסיוע המשפטי בבקשה לערער על פסק הדין אך בשיחת טלפון מהסיוע בתאריך שאינו זכור לו, נימסר לו שהוחלט לא למנות לו עורך דין לערעור.

יוסף לאמור שהמבקש בהליך קמא היה מיוצג ע"י הלישכה לסיוע משפטי וקיבל פטור מתשלום אגרה עקב כך. עם זאת, אף אם אניח כי המבקש אינו מסוגל לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון בשל מצבו הכלכלי, אין מקום להעתר לבקשה, משום שהתנאי השני הנידרש, בדבר סכויי ההליך, אינו מיתקיים, אף לא במידה הנדרשת לשם קבלת פטור מאגרה.

...

יוסף לאמור שהמבקש בהליך קמא היה מיוצג ע"י הלשכה לסיוע משפטי וקיבל פטור מתשלום אגרה עקב כך. עם זאת, אף אם אניח כי המבקש אינו מסוגל לשלם את האגרה ולהפקיד את הערבון בשל מצבו הכלכלי, אין מקום להיעתר לבקשה, משום שהתנאי השני הנדרש, בדבר סיכויי ההליך, אינו מתקיים, אף לא במידה הנדרשת לשם קבלת פטור מאגרה.

לפיכך, משלא הוכח התנאי בדבר סיכויי הערעור, הנדרש לשם קבלת פטור מתשלום האגרה או מהפקדת הערובה, דין הבקשה להידחות, ואלמלא הייתי דוחה גם את הבקשה להארכת המועד, היה על המבקש לשלם את האגרה ולהפקיד ערובה בהתאם לתקנות.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה להארכת המועד, ואת הבקשה לפטור מאגרה וערובה.

לעניין מצבם הכלכלי, נטען ע"י המערערים כי הם מיוצגים ע"י הלישכה לסיוע משפטי וכי בעקבות תאונת עבודה שעבר המערער הוכר, בשלב זה עד 31.8.21 , כנכה בשיעור 100% ולכן הם מתקיימים מקיצבת מל"ל בלבד.

הכלל הוא שלצורך פטור מהפקדת ערבון על מבקש הפטור להוכיח שני תנאים מצטברים: העדר יכולת כלכלית להפקיד את הערבון וכן קיומם של סכויים טובים להליך.

אם תיתקבל בקשה למתן פטור מהפקדת ערובה באופן אוטומאטי לחייב המיוצג על ידי הסיוע משפטי, קיים חשש שחייבים רבים מאוד מאלו המצויים בהליך פש"ר יזכו לפטור למרות שלכאורה ,לא לכך התכוון מחוקק המשנה, שקבע מראש כאמור, ערובה מופחתת ביחס לחייבים/יחידים (השוו עא (חי') 5648-04-21 יצחק טבצ'ניק נ' חנה שריזלי).

...

דיון לאחר ששקלתי את טענות הצדדים שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות, אולם זאת תוך שיובהר כי סכום הערובה יעמוד על 3,000 ₪ בלבד ,למרות שלמעשה מדובר בשני ערעורים על 2 הכרעות חוב וכן תוך מתן אפשרות להפקיד את הערובה בפריסה לשני תשלומים.

בעניין זה אוסיף כי ברי שאין לקבל את טענת המערערים כאילו יש בכספים המצויים בקופת הפש"ר להבטיח את הוצאות הערעור, שהרי כספים אלו נועדו לחלוקת כדיבידנד לנושים ואין לאפשר שימוש בהם על חשבונם של הנושים, לטובת הליך ערעורי זה. בצד האמור, כפי שהובהר בהחלטה מיום 11.7.21 , דומה כי נפלה טעות בסכום הערובה שנקבעה על ידי המזכירות, שעה שבערעור הנוגע לחייבים, הערובה היא כאמור 3,000 ש"ח בלבד, ולא 8,000 ש"ח כפי ההודעה שנשלחה (ראו פרט 48 לתוספת).

לאור כל האמור, הבקשה נדחית ואולם, למרות שמן הדין היה צריך להגיש את הערעור בנפרד ביחס לחייבת וביחס לחייב באופן שהערובה תופקד הן ע"י החייב והן ע"י החייבת, הרי שבנסיבות, מאחר שמדובר בערעור זהה ביחס לשתי הכרעות החוב ואף לאור נכותו (אם כי הזמנית) של החייב, אני מוצאת לקבוע כי הערובה תעמוד על סך של 3,000 ₪ בלבד ובנסיבות יוכלו המערערים להפקידה בפריסה לשתי הפקדות: הראשונה ע"ס 1,500 ש"ח וזאת עד ליום 1.9.21 והשנייה ע"ס 1,500 ש"ח וזאת עד ליום 1.10.21.

עוד טוענים המבקשים, כי המבקש יוצג ע"י הלישכה לסיוע משפטי בתיק חידלות פרעון וניתן בעיניינו צו שקום כלכלי, ולאור מצבו אף קיבל בעבר פטור במספר מקרים, למשל החלטת בית המשפט העליון האחרונה בהליך רע"א 8185/22 ובג"צ 8041/20.

המשיבה, המתנגדת לבקשה, טוענת כי לא ברור מכוח מה המבקש מצרף עצמו להליך העירעור, שכן ההליכים בבית המשפט קמא התנהלו אל מול המבקשת בלבד וכך גם פסק הדין ניתן נגד המבקשת בלבד, ועל כן יש להורות על מחיקת המבקש מהבקשה לפטור מעירבון ומהודעת העירעור עצמה, שכן אין הוא בעל דין כלל.

...

ביחס לסיכויי ההליך, אין התייחסות לכך בבקשה, אך, מעיון בהודעת הערעור ובפסק דינו המנומק והמפורט של בית משפט קמא, המבוסס ברובו על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות, אני סבורה, מבלי לקבוע מסמרות ובזהירות הראויה, כי לא ניתן לקבוע שסיכויי הערעור גבוהים, ועל כן לא מתקיים גם התנאי השני.

לאור כל האמור, משלא הוכחו שני התנאים הנדרשים למתן פטור מתשלום האגרה או מהפקדת הערובה, דין הבקשה, על שני ראשיה, להידחות, וכך אני מורה.

המבקשים ישלמו את האגרה ויפקידו את הערובה לא יאוחר מיום 31.5.23, שאם לא כן יימחק הערעור.

הבקשה שלפניי הוגשה, לצד הודעת העירעור, כ"בקשה לפטור מתשלום אגרה" על גבי טופס מובנה ודומה כי התווספה לה המילה "וערובה". לאותה בקשה צורף אישור מיום 23.02.2023 בדבר מתן סיוע משפטי למערער בעיניין הוצאה לפועל וחדלות פירעון; רשימת תיקי הוצאה לפועל נכון ליום 30.01.2023; הודעה על עיקול מקרקעין נכון ליום 03.08.2021, ריכוזי יתרות נכון ליום 23.08.2021, רישיון רכב, וכן עותק משתי החלטות בהן קיבל בעבר פטור מתשלום אגרת בית-משפט.

גם באותו הליך פנה המבקש בבקשה לפטור אותו מהפקדת עירבון ונקבע כדלקמן: "עיון בבקשה ובמסמכים שצורפו לה מעלה כי המערער מצוי בקשיים כלכליים מסוימים. אולם, הבקשה אינה מניחה פירוט כדבעי באשר להוצאותיו של המערער ולאופן בו הוא מצליח לכלכל את עצמו, ולא הובהר האם המערער נעזר לשם כך בבני משפחתו וסביבתו הקרובה. פירוט זה נידרש ביתר שאת בהיתחשב בכך שהמערער לא מנהל את ענייניו הכספיים באמצעות חשבון בנק (כפי שניתן ללמוד מהתדפיסים שצורפו כנספח ו לבקשה). בנוסף, המערער לא פירט האם יש באפשרותו להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך הפקדת הערבון ואף לא הסביר כיצד יש בידו לממן את ייצוגו המשפטי בהליך שבכותרת" (החלטה מיום 24.06.2020).

...

כמבואר לעיל, הצגת התשתית העובדתית המלאה בדבר מצבו הכלכלי הינה תנאי הכרחי להיעתרות לבקשה כגון דא אשר משמעותה סטיה מכללי התקנות אשר באו להשית על המערער את עיקר הסיכון כי ערעורו יידחה, ולא על המשיבים שזכו בדין ועשויים להידרש, בשל הערעור להוצאות נוספות.

באופן זהה נהג המבקש בהליך כאן ובקשותיו נדחות מאותם נימוקים.

בנסיבות העניין, ולאחר שניתן פטור מתשלום האגרה זה מכבר, לאחר שנתתי דעתי לשיקול זכות הגישה לערכאות, לפנים משורת הדין בלבד, אני מורה על הפחתת סכום הערבון לסך של 15,000 ₪.