בקשה לפטור מארנונה למוסד מתנדב המספק שירותים לציבור

בהתאם לסעיף 5(י)(4) פורסם חוזר מנכ"ל משרד הפנים 2/99 "נוהל בקשה לקבלת פטור מארנונה למוסד מיתנדב לשירות הציבור" נוהל זה קבע את הקריטריונים הנדרשים לקבלת הפטור.

בבג"צ 3880/08 אלווין ישראל נ' הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים (פורסם בנבו, 27.7.2010) ( להלן: עניין אלווין ) דן בית המשפט העליון בקריטריון זה וקבע כי: "הקריטריון השלישי דורש כי "המוסד אינו פועל למטרות רווח ואינו עוסק ב'פעילות עסקית' או הקף 'הפעילות העסקית' הנו שולי ביחס לפעילות הכללית של המוסד". פעילותו של המוסד-המבקש תסווג כ'פעילות עסקית', בין השאר, אם הוא "מתחרה בסקטור העיסקי מבחינת אופי השירותים והמוצרים שהוא מספק" (קריטריון 3 לנוהל; פרשת משען, פס' 17).

...

בענייננו, סבורה אני כי החלטת המשיבה לדחות את הבקשה לפי קריטריון מס' 3 כדין ניתנה, ועל כל דין העתירה בעניין זה להידחות.

לפיכך סבורה אני כי גם בקשה זו נדחתה כדין על ידי המשיבה 1 , בשל אי-עמידה בקריטריון מס' 3 של חוזר המנכ"ל. סוף דבר: העתירה נדחית.

וכדברי כב' השופט רובינשטיין (כתוארו אז): "בדיון שקיימנו היתה תמימות דעים, לרבות מאת בא כוחם של גורמי המדינה, באשר לאהדה לעותרת ולפעלה. עם זאת, סעיף 5(י) לפקודת הפיטורין ונוהל משרד הפנים קובעים קריטריונים, שכפי שציין חברי, אושרו בפסיקתו של בית משפט זה (ראו במיוחד פרשת משען), ואין מנוס מעמידה קפדנית עליהם, שאם ייפרצו גדריהם אין לדבר סוף והדלת תיפתח לרווחה. יש להניח כי לפעולתה הברוכה של העותרת, מלבד היותה מוכרת כ"מוסד ציבורי" לעניין פקודת מס הכנסה, ניתן ביטוי גם על-ידי רשויות הציבור באפיקים אחרים, אך חוששני כי הנתיב שביקשה לצעוד בו אינו פתוח בנסיבותיה דהאידנא.

כך, למשל, לא ברור כיצד נבחן התנאי לפיו נידרש כי מטרת המוסד היא לספק את השירותים האמורים בסעיף "שלא על מנת לקבל פרס"; מהי טיבה של "העזרה הרפואית" המזכה את המוסד בפטור; מהם המוסדות הבאים בגדרם של "בתי-חולים, בתי -הבראה, מרפאות או קליניקות"; מהו שימוש ובאיזו מידה השמוש נעשה "אך ורק לאחת מאותן המטרות או ליותר מאחת"; מהו "מוסד-מיתנדב"; מהו "שירות הציבור"; מהו שימוש לשירות הציבור ובאיזו מידה השמוש נעשה "אך ורק לשירות הציבור". אם כן, כיצד יפעיל שר הפנים את שיקול דעתו לעניין אישור הפטורים מארנונה? הלכה מושרשת מלפנינו לעניין מענקים וחלוקת כספים מתקציב המדינה למוסדות שונים, כי רשויות השילטון הן נאמני הציבור והוצאתם של כספים אלה וחלוקתם צריכות להעשות בדרך העולה בקנה אחד עם נאמנות זו. מכאן, נפסק, כי התמיכה הכספית צריכה להעשות על-פי קריטריונים ברורים, עינייניים, גלויים ושווים (ראו, למשל: בג"ץ 780/83 ישיבת תומכי תמימים מרכזית נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בג"ץ 59/88 צבן נ' שר האוצר, פ"ד מב(4) 705, 707-706; בג"ץ 3638/99 לעיל, עמ' 232-230).

בהיעדר קריטריונים בחוק הותקן על ידי מנכ"ל משרד הפנים חוזר המוכר כ"נוהל בקשה לקבלת פטור מארנונה לנכסי מוסד מיתנדב לשירות הציבור" (צורף כנספח ב' לתשובה מטעם המשיב 1).

בקביעת פעילות כ"פעילות עסקית" יש להיתחשב, בין השאר, במבחנים הבאים: מוסד שמתחרה בסקטור העיסקי מבחינת אופי השירותים והמוצרים שהוא מספק ייחשב כמוסד עסקי.

...

גביית שכר לימוד, דמי השתתפות של תלמידים וכדומה אינם שוללים מניה וביה את המסקנה כי המוסד יוכר כמוסד מתנדב ובתנאי שעיקר הפעילות תמומן ממקורות חיצוניים שאינם בגדר התשלום שמשלם התלמיד.

אעיר כי רק לאחר הדיון שהתקיים בבית המשפט ולאחר קבלת תגובת המשיב לבית המשפט מיום 20.9.2018 פנתה העותרת בשנית לקבלת המלצה והפעם צירפה גם המלצה מיום 28.10.2018 אלא שהמלצה זו לא הומצאה לממונה על המחוז וניתנה רק לאחר תחילת הדיונים בתיק זה. ברי כי המלצה זו יכולה לבסס בקשה חדשה אך אינה יכולה להצדיק התערבות בהחלטת הממונה שניתנה על פי המסמכים שהוצגו לו. סוף דבר בשים לב לכל האמור, איני מוצא מקום להתערב בהחלטת המשיב 1 - הממונה על המחוז במשרד הפנים, שלא להעניק לעותרת פטור מתשלום ארנונה על פי סעיף 5(י) לפקודת הפיטורין.

על-כן, אני דוחה את העתירה.

במקביל לפנייתה לממונה על מחוז ירושלים להכיר בה כמוסד מיתנדב לשירות הציבור, פנתה אורט לממונה בבקשה נוספת, להכיר בה כ"מוסד חינוך" לצורך פטור מארנונה עבור שלוש המכללות, מכוח סעיף 4(א)(IV)(א) לפקודת הפיטורין.

ברי כי תכלית הסעיף היא לעודד מוסדות לפעול בהיתנדבות לשירות הציבור, אולם מתוך הסביבה החקיקתית – היינו, משאנו עוסקים בארנונה שהיא מס מקומי, ויעודה מימון פעילות הרשויות המקומיות – אנו למדים כי תכלית סעיף 5(י) הנה לעודד מוסדות ללא כוונות רווח לתרום לרווחת הקהילה המקומית, בתחום השירותים שהרשות המקומית מעניקה לתושביה, ובכך להפחית את הצורך במיסוי הנידרש לצורך מתן שירותים אלה (עניין אדם טבע ודין, בפיסקה 3).

מוסדות להשכלה גבוהה מהוים חריג לכלל זה, והפטור ניתן להם, בין היתר, נוכח הקף תרומתם לפיתוח הרשות המקומית, ברבדים שונים: בהיותם אבן שואבת לסטודנטים רבים; במקומות התעסוקה ותקני המחקר שהם מספקים; בעידוד מעורבות חברתית; ובשיפור הדימוי המקומי, בארץ ובעולם.

...

במקרה כזה מתנגשת החזקה נגד תחולה למפרע עם החזקה כי תכליתה של חקיקה להשיג תוצאות צודקות (ראו ברק-פרשנות החקיקה, בעמ' 506), אם נמצא כי האחרונה גוברת, המסקנה תהיה כי קיימת סמכות לחייב למפרע.

בנסיבות העניין, משקלן המצטבר של האחרונות גובר, ועל כן סבורני כי במקרה זה קנתה העירייה סמכות לחייב את אורט בתשלום ארנונה למפרע.

(ז) סוף דבר אציע אפוא לחבריי כי העתירה תידחה, וכי העותרת תחויב בהוצאות המשיבים בסך 20,000 ש"ח בגין העתירה.

על מנת לקבוע אם מבקש הפטור הוא בבחינת "מוסד מיתנדב לשירות הציבור" יצא חוזר מנכ"ל 2/99 , "נוהל בקשה לקבלת פטור מארנונה למוסד מיתנדב לשירות הציבור" (להלן: חוזר המנכ"ל או הנוהל), שקבע שורה ארוכה של קריטריונים, שבכולם על מבקש הפטור לעמוד על מנת שייראה מוסד מיתנדב לשירות הציבור.

בקביעת פעילות כ"פעילות עסקית" יש להיתחשב, בין השאר, במבחנים הבאים: (א) מוסד שמתחרה בסקטור העיסקי מבחינת אופי השירותים והמוצרים שהוא מספק ייחשב כמוסד עסקי.

...

      כפי שנוכחנו לראות, העותרת טוענת לפגם הליכי שנפל בהחלטת המשיב, בכך שלא נועץ – כמתבקש – עם הרשות המקומית.

מסקנה זו מתבקשת מטעמים אחדים.

מכאן לקריטריונים שקבע משרד הפנים, ונראה שגם בהם נוכל להיתמך במסקנה, לפיה יש לבחון את פעילות הארגון ברמה המקומית ולא הארצית.

ביום 11.2.99, בטרם התבררה העתירה הקודמת לגופה, הפיץ משרד הפנים את חוזר מנכ"ל מס' 2/99 שבו נקבע נוהל בקשה לקבלת פטור מארנונה למוסד מיתנדב לשירות הציבור (הוא הפטור מכוח סעיף 5(י) לפקודה; להלן: חוזר מנכ"ל 2/99).

תאגיד המספק שרותי בריאות יהיה זכאי להכרה כמוסד הזכאי לפטור מארנונה לפי סעיף 5(ז) ובילבד שעמד בתנאים אלה: (1) המוסד הנו קופת חולים מוכרת המפורטת בתוספת השביעית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד - 1994 (להלן - הקופה).

באותו עניין נקבע כי הקריטריונים לפטור מארנונה למוסדות מתנדבים לפי סעיף 5(י) לפקודה - המתנים את קבלת הפטור במתן שירותים אשר נועדו להיטיב עם קהילת הרשות המקומית שבתחומה מצוי מבקש הפטור ובפעולה בתחומים בהם הרשות המקומית פועלת או מוסמכת לפעול - הנם קריטריונים סבירים וראויים.

...

כפי שהובהר לעיל, מצאנו כי בנסיבות העניין מדובר בהחלטה שאינה חורגת ממתחם הסבירות, בהינתן חלקיות הפטור מארנונה ובהתחשב בתרומתן של קופות החולים לרשות המקומית שבתחומה הן פועלות.

סיכומו של דבר, באנו לידי מסקנה כי המשיבים 1 ו-2 יצאו ידי החובה שהוטלה עליהם בבג"ץ עיריית רחובות וכי בהוראות חוזר מנכ"ל 4/04, כמו גם בהליך גיבושן, לא נפלו פגמים המצדיקים התערבותו של בית משפט זה. משכך, ממילא לא מצאנו להיעתר לסעדים האחרים המבוקשים על ידי העותרות.

בשולי פסק דיננו נעיר כי בהתאם לאמור לעיל ובהתאם לאמור בחוזר המנכ"ל עצמו, מן הראוי להשלים את קביעת הקריטריונים למתן הפטור לפי סעיף 5(ז) הנ"ל. אשר על כן, העתירה נדחית.