מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לפטור מארנונה בגין נכס ריק עיריית יפו

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עמ"נ 56014-01-13 סער נ' מנהל הארנונה בעריית ת"א לפני ד"ר עודד מודריק-שופט, סגן נשיא מערערים ברוך סער משיבים מנהל הארנונה בעריית ת"א ע"י עו"ד שגב שביט ; השירות המשפטי של עת"א פסק דין
ביולי 2009 ביקש המערער ממנהל הארנונה לקבל פטור מארנונה לנכס בשל כך שאינו ראוי לשימוש ולפי שיש צורך לערוך בו "שפוץ מקיף". לחילופין ביקש פטור מארנונה בשל "נכס ריק". כיון שפניית המערער סורבה הגיש ערר לועדת הערר.
אכן הערייה ביקשה לחייב את המערער החל מקבלת טופס האיכלוס (תוך מתן פטור ל-6 חודשים בגין נכס ריק).
...
] אני סבור שלא נפל פגם בהתנהלות ועדת הערר.
לא ניתן אם כן להתערב בממצא שהנכס לא היה בחזקת "נכס ריק". התוצאה אני דוחה את הערעור.
המערער הוליך לדיון כפלי כפול הן לפני ועדת הערר והן לפני בית משפט זה. בנסיבות אלה אני מחייב את המערער בהוצאות המשיב בסך 20,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ט"ז ניסן, תשע"ה, ‏5 אפריל, 2015 בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

למען הסר ספק ניתן להביא מדברי פסק הדין בעירעור, שם תואר כיצד "הסיבה להגשת "ההשגה" באותה עתוי נבעה מהעובדה שרק ביום 3.11.2010, עם הגשת התביעה לעיל, נודע למערערים על הארנונה" [עמ"נ 24194-12-13, מ.י.א.ד בע"מ ואח' נגד עריית תל אביב יפו – (24/2/2015) בע"מ 2 לפסה"ד].
התובעת הציגה אסמכתות והסכמי שכירות ביחס לשני הנכסים הרלוונטים; הוכח כי לא שולמה ארנונה; הוכח כי הנתבעת 1 ידעה להיות בקשר עם התובעת כאשר ביקשה פטור מארנונה בשל נכס ריק.
...
סיכומו של הליך לאור כל האמור לעיל אני קובע כדלקמן: (1) כעולה מסעיפים 4 ו-6 לפסק הדין, אני מחייב את הנתבעים 1 ו-3 בתשלום הסך של 1,510,787 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (הפרשי הצמדה וריבית על תשלומי חובה) תש"מ – 1980 מיום 31/10/2010 ועד למועד התשלום בפועל.
בנוסף אני מחייב את הנתבעים 1 ו-3 יחד ולחוד בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד בסך כולל של 60,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
(2) כעולה מסעיף 5 לפסק הדין – התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית ללא צו לתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד. ניתן היום, כ' טבת תשע"ח, 07 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.

בהליך ביצוע תביעה בהוצאה לפועל (ת"ת) שהוגש בשנת 2018 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

המשיבה הנה ערייה כמשמעה בפקודת העיריות, אשר אחראית, בין היתר, על הטלת תשלומי ארנונה בתחום המוניציפאלי של העיר ראשון לציון; המבקשת החזיקה בנכס בתחום שיפוטה של המשיבה במועדים הרלבאנטיים לתובענה ולא שילמה את הארנונה שהוטלה עליו.
בגדר בקשה זו הועלו טענות הגנה חדשות, לפיהן בתאריך 14/04/2013 שלחה המבקשת למשיבה בקשה לפטור אותה מתשלום הארנונה בשל היותו של הנכס ריק, אולם הבקשה לא נענתה; עוד הוסיפה המבקשת, כי בתאריך 23/05/2013 הגישה השגה על סיווגו של הנכס, וגם השגה זו לא נענתה; לסיום טוענת המבקשת כי בתאריך 01/07/2013 נחתם הסכם שכירות לפיו החל מ-01/08/2013 הושכר הנכס לצד ג', ומשכך לטענתה היא אינה מחזיקה עוד בנכס.
העברת הנטל כימעט באופן בלעדי לתושב נובעת מהיעדר יכולת הרשות המקומית לפקח על כל עסקה ועסקה הנעשית בתחומה [עניין עריית ירושלים שלעיל (בפיסקה 18 לפסק הדין) וכן ע"א 739/89 אהרון י' מיכקשוילי נ' עריית תל-אביב-יפו, פ"ד מה(3) 769, 775].
...
משמנהל הארנונה במשיבה קבע כי דין ההשגה להידחות, ובהינתן המועד המאוחר של הגשת ההשגה, האפשרות היחידה שעמדה בפני המבקשת הינה הגשת ערר בפני ועדת הערר.
בהתאם לכך, צירוף הדברים הביאני למסקנה לפיה אין מקום לבטל את פסק הדין שניתן כנגד המבקשת.
בקשת ביטול פסק הדין, אפוא, נדחית.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

בין היתר, טענו המבקשים כי חישוב שטח הבניין המחויב בארנונה אינו מדויק; כי המשיבה נימנעה שלא כדין ממתן פטור מארנונה בגין נכס ריק; כי נעשו טעויות בסווג יחידות בבניין; כי הבקשה לאיחוד שטחים נדחתה על-ידי הערייה שלא כדין; וכי הערייה לא בחנה את נושא חילופי המחזיקים ביחידות מסוימות של הבניין והשיתה את החיוב שלא כדין על המבקשים.
כבר נקבע בפסיקתנו לא אחת כי שאלות מתחום הארנונה שהן יישומיות באופיין, כדוגמת סיווג נכס לצורכי ארנונה והחיובים הנובעים מסיווג זה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בבית משפט זה (ראו: עניין נורקייט, פסקה 7; בר"ם 8943/10 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מנהל הארנונה של עריית תל אביב (19.1.2011); בר"ם 2723/10 הוצאת ספרים עם עובד בע"מ נ' מנהל הארנונה בעריית תל אביב-יפו (23.5.2010)).
...
בית המשפט הוסיף שהגיע לכלל מסקנה כי הוועדה בחנה את טענות המבקשים ביסודיות וכי קביעותיה העובדתיות מעוגנות היטב בחומר הראיות.
לאחר שעיינתי בבקשה וצרופותיה, באתי לכלל מסקנה שדינה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

מבלי לפרט יצוין בתמצית כי עד לחודש ספטמבר 2018 המבקשת הוכרה כזכאית לפטור מארנונה לנכס ריק בגין היחידות.
כידוע, אמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים שדן בעירעור על החלטת ועדת הערר לעינייני ארנונה, בשאלות שהן יישומיות באופיין, היא מצמצמת, ובהתאם לכך אינה מקימה ברגיל רשות ערעור ב"גילגול שלישי" (ראו: בר"ם 7894/21 נצב"א אחזקות 1995 בע"מ נ' מנהל הארנונה בעריית טירת הכרמל, פסקה 9 (22.11.2021); בר"ם 2323/22 איסתא נכסים בע"מ נ' מנהל הארנונה בעריית תל אביב-יפו, פסקה 9 (27.4.2022)).
דברים אלה יפים גם למקרים מהסוג הנידון בעניינינו, שבהם מתעוררת שאלה הנוגעת אך לאיחוד או פיצול של נכס ליחידות שומה, כאשר סיווגו לצרכי ארנונה הוא אחיד (זאת להבדיל ממצב שבו מדובר בנכס רב-תכליתי, סוגיה שנדונה, בין השאר, בע"א 7975/98 אחוזת ראשונים רובינשטין שותפות רשומה נ' עירית ראשון לציון (9.2.2003) ובבר"ם 9205/05 מנהל הארנונה - עריית טבריה נ' היפר שוק 1991 בע"מ (14.11.2006)).
...
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ונתתי דעתי לטענותיה של המבקשת, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 החלה בעניין זה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000.
השאלה בדבר פיצולן של יחידות שומה היא בסופו של דבר שאלה פיזית-עובדתית, אשר יש לבחון אותה בהתאם למצב הדברים הקונקרטי בשטח, על-ידי הגופים האמונים על כך – בשלב ראשון, מנהל הארנונה, ובהמשך ועדת הערר – שלהם המומחיות המתאימה ו"היכרות עם השטח".
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו