בית משפט השלום ברמלה
ת"א 26344-12-22 קורנפלד נ' עמותת "הידברות" ע.ר. 580400000 ואח'
תיק חצוני:
בפני
כבוד הרשמת בכירה נעמה טלמן-בולטין
תובע
עודד קורנפלד
נתבעים
1. עמותת "הידברות" ע.ר. 580400000
2. קרויז תיקשורת בע"מ
3. דוד טופיק
החלטה
בפס"ד בעיניין ע"א 8166/11 חברת אלי ראובן בניה והשקעות בע"מ (בפרוק) נ' אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (להלן: "עניין ראובן") נקבע כי הגשת תביעה מחדש אשר במסגרתה מוגשת בקשה נוספת לפטור מתשלום אגרה, היא בעלת משמעות משני היבטים.
בעיניין הפסול הנעוץ בהגשת בקשות חוזרות לפטור מאגרה, נאמרו בפסקה 23 לפסה"ד בעיניין ראובן הדברים הבאים היפים אף לעניינו:
"לדידי, אין לקבל כדבר שבשיגרה הגשת בקשות פטור מאגרה תכופות, המתבססות על טענות עובדתיות ומשפטיות שכבר נדונו או שלא הייתה מניעה לידון בהן אילו נטענו. זאת, בהעדר שינוי בנסיבות שהיו קיימות בעת מתן החלטה בבקשת פטור קודמת, שניתנה זמן לא רב לפני כן, לגבי אותם צדדים ובגין אותה תובענה. בשל כך, אף אינני מוצא כל טעם להשלים עם היתדיינות חוזרת לגבי בקשת פטור מאגרה, השבה ומביאה בפני בית המשפט עניין שכבר נדון והוכרע על ידו, רק משום שההליך העקרי נמחק והוגש מחדש. סבורני, כי כל תוצאה אחרת עשויה לפתוח פתח לניצול העקרון שלפיו מחיקה, ככלל, אינה מונעת הגשה מחדש של הליך שנמחק (...). נתאר לעצמנו תובע שבקשתו לפטור מאגרה נדחתה. בשלב זה בוחר התובע להמתין עד אשר התביעה שהגיש תימחק מחמת אי תשלום האגרה. או אז שב התובע ומגיש את התביעה מחדש. לצד התביעה החדשה מגיש התובע בקשה דומה לבקשת הפטור שנדחתה, תוך ניסיון לערוך מקצה שיפורים בבקשה ומתוך תקווה שהבקשה תדון בפני מותב שונה או ערכאה אחרת. בדרך זו, יוכל אותו תובע להגיש שוב ושוב את תביעתו ובכל פעם לצרף בקשה לפטור מאגרה. אין צורך לומר שהתנהגות מסוג זה תהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. זאת, בשל ההטרדה החוזרת ונשנית של בעלי הדין והערכאות השיפוטיות, הכרוכה בהתדיינות חוזרת באותו הליך, כאשר גלוי וידוע למגיש הבקשה כי העניין הוכרע זה מכבר על ידי בית המשפט".
אין ספק כי אף האנטרס הצבורי נפגע מהגשת בקשות חוזרות לפטור מתשלום אגרה, בעיניין זה קבע בית המשפט בעיניין ראובן את הדברים הבאים:
"שיקול נוסף שיש לתת עליו את הדעת במסגרת מדיניות משפטית הולמת הוא האנטרס הקבוצי של כלל המתדיינים, המתדפקים על דלתות בית המשפט וממתינים להכרעה בעיניינם. למעשה, מדובר באנטרס של כלל הציבור בניצול מיטבי של הזמן השפוטי. לא למותר לציין, כי אינטרס מערכתי זה בדבר ניצול יעיל של המשאבים השפוטיים תורם לשמירה על זכות הגישה לערכאות של כל בעלי הדין... סבורני, כי נסיבות המקרה שלפנינו מצדיקות ליתן משקל ניכר לאנטרס הצבורי והמערכתי. איון הכרעה לגבי בקשת פטור מאגרה קודמת ומתן היזדמנות להגשה חוזרת של בקשה כאמור, רק בשל כך שההליך העקרי נמחק והוגש מחדש, עלולה להכביד על צבר ההליכים העומד להכרעה בבית המשפט ולהביא לכך שמשאבים שפוטיים רבים ונוספים יוקדשו לאותו עניין. ברי, כי מסקנה זו מתיישבת גם עם החובה הקבועה בתקנה 14(א) לתקנות האגרות, היינו, להגיש בקשת פטור מאגרה מנומקת יחד עם הבאתה לראשונה של התובענה לבית המשפט ... ואכן, התוצאה השלילית של ההתנהלות האמורה ניכרת היטב במהלכיה של המערערת שגרמו לאובדן זמן שפוטי יקר. ..השלמה עם דרך היתנהלות מעין זו עלולה להביא לתוצאה אבסורדית ולא רצויה מבחינת ניצול משאבי המערכת השיפוטית ומבחינת עקרון סופיות הדיון...".
עוד אוסיף ואומר - הרבה למעלה מן הצורך – ועל אף שלטעמי אין מקום כלל בנסיבות העניין להדרש לבקשה לגופה מהטעמים שמניתי לעיל, כי גם בחירתו לשלם עבור עריכת כתב התביעה אלפי שקלים לעו"ד פרטי (הגם שנטען כי הדבר נעשה בתשלומים, במזומן ומתוך קצבת הנכות שלו) מעוררת אי נוחות שעה שהמבקש עותר למתן פטור מתשלום האגרה שעה שהוא בוחר להיות מיוצג ע"י עו"ד פרטי חרף האפשרות שאולי מתאימה יותר בנסיבות העניין אך לטענתו – בחר שלא לבקש ייצוג ע"י הסיוע המשפטי בשל חוויה שלילית בהליך אחר קודם.
...
בעניין הפסול הנעוץ בהגשת בקשות חוזרות לפטור מאגרה, נאמרו בפיסקה 23 לפסה"ד בעניין ראובן הדברים הבאים היפים אף לעניינו:
"לדידי, אין לקבל כדבר שבשגרה הגשת בקשות פטור מאגרה תכופות, המתבססות על טענות עובדתיות ומשפטיות שכבר נדונו או שלא הייתה מניעה לדון בהן אילו נטענו. זאת, בהיעדר שינוי בנסיבות שהיו קיימות בעת מתן החלטה בבקשת פטור קודמת, שניתנה זמן לא רב לפני כן, לגבי אותם צדדים ובגין אותה תובענה. בשל כך, אף אינני מוצא כל טעם להשלים עם התדיינות חוזרת לגבי בקשת פטור מאגרה, השבה ומביאה בפני בית המשפט עניין שכבר נדון והוכרע על ידו, רק משום שההליך העיקרי נמחק והוגש מחדש. סבורני, כי כל תוצאה אחרת עשויה לפתוח פתח לניצול העיקרון שלפיו מחיקה, ככלל, אינה מונעת הגשה מחדש של הליך שנמחק (...). נתאר לעצמנו תובע שבקשתו לפטור מאגרה נדחתה. בשלב זה בוחר התובע להמתין עד אשר התביעה שהגיש תימחק מחמת אי תשלום האגרה. או אז שב התובע ומגיש את התביעה מחדש. לצד התביעה החדשה מגיש התובע בקשה דומה לבקשת הפטור שנדחתה, תוך ניסיון לערוך מקצה שיפורים בבקשה ומתוך תקווה שהבקשה תידון בפני מותב שונה או ערכאה אחרת. בדרך זו, יוכל אותו תובע להגיש שוב ושוב את תביעתו ובכל פעם לצרף בקשה לפטור מאגרה. אין צורך לומר שהתנהגות מסוג זה תהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. זאת, בשל ההטרדה החוזרת ונשנית של בעלי הדין והערכאות השיפוטיות, הכרוכה בהתדיינות חוזרת באותו הליך, כאשר גלוי וידוע למגיש הבקשה כי העניין הוכרע זה מכבר על ידי בית המשפט".
אין ספק כי אף האינטרס הציבורי נפגע מהגשת בקשות חוזרות לפטור מתשלום אגרה, בעניין זה קבע בית המשפט בעניין ראובן את הדברים הבאים:
"שיקול נוסף שיש לתת עליו את הדעת במסגרת מדיניות משפטית הולמת הוא האינטרס הקיבוצי של כלל המתדיינים, המתדפקים על דלתות בית המשפט וממתינים להכרעה בעניינם. למעשה, מדובר באינטרס של כלל הציבור בניצול מיטבי של הזמן השיפוטי. לא למותר לציין, כי אינטרס מערכתי זה בדבר ניצול יעיל של המשאבים השיפוטיים תורם לשמירה על זכות הגישה לערכאות של כל בעלי הדין... סבורני, כי נסיבות המקרה שלפנינו מצדיקות ליתן משקל ניכר לאינטרס הציבורי והמערכתי. איון הכרעה לגבי בקשת פטור מאגרה קודמת ומתן הזדמנות להגשה חוזרת של בקשה כאמור, רק בשל כך שההליך העיקרי נמחק והוגש מחדש, עלולה להכביד על צבר ההליכים העומד להכרעה בבית המשפט ולהביא לכך שמשאבים שיפוטיים רבים ונוספים יוקדשו לאותו עניין. ברי, כי מסקנה זו מתיישבת גם עם החובה הקבועה בתקנה 14(א) לתקנות האגרות, היינו, להגיש בקשת פטור מאגרה מנומקת יחד עם הבאתה לראשונה של התובענה לבית המשפט ... ואכן, התוצאה השלילית של ההתנהלות האמורה ניכרת היטב במהלכיה של המערערת שגרמו לאובדן זמן שיפוטי יקר. ..השלמה עם דרך התנהלות מעין זו עלולה להביא לתוצאה אבסורדית ולא רצויה מבחינת ניצול משאבי המערכת השיפוטית ומבחינת עיקרון סופיות הדיון...".
עוד אוסיף ואומר - הרבה למעלה מן הצורך – ועל אף שלטעמי אין מקום כלל בנסיבות העניין להידרש לבקשה לגופה מהטעמים שמניתי לעיל, כי גם בחירתו לשלם עבור עריכת כתב התביעה אלפי שקלים לעו"ד פרטי (הגם שנטען כי הדבר נעשה בתשלומים, במזומן ומתוך קצבת הנכות שלו) מעוררת אי נוחות שעה שהמבקש עותר למתן פטור מתשלום האגרה שעה שהוא בוחר להיות מיוצג ע"י עו"ד פרטי חרף האפשרות שאולי מתאימה יותר בנסיבות העניין אך לטענתו – בחר שלא לבקש ייצוג ע"י הסיוע המשפטי בשל חוויה שלילית בהליך אחר קודם.
אציין כי לא נעלמה מעיני העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה הותיר את ההחלטה לשק"ד ביהמ"ש ולא התנגד לה אולם בהתאם להוראת תקנה 14(ו) לתקנות האגרות "אין בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כשלעצמה, כדי לחייב את ביהמ"ש".
אשר על כן – ולנוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
המבקש ישלם האגרה לתיק ביהמ"ש בתוך 45 ימים מהיום שאם לא כן תמחק התביעה לפי תקנה 2(ו) לתקנות האגרות.
