מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לפטור או קיצור תקופת צינון לאחר פרישה משירות המדינה

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפנינו בקשה לפי סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"), לקצר את תקופת הצינון הקבועה לגבי המבקש, המשמש בתפקיד מנהל תחום בקרה ותקצוב ברשויות המקומיות במשרד הפנים (להלן: "המשרד") וכן כרפרנט של הרשויות המקומיות במחוזות יו"ש וירושלים במשרד ואשר מתעתד לעבור לתפקיד גזבר המועצה המקומית מבשרת ציון (להלן: "המועצה").
ההגבלה הקבועה בסעיף 4 (א) לחוק תקפה למשך שנה ממועד הפרישה, אולם הועדה שהוקמה מכח סעיף 11 מוסמכת לקצר את התקופה "אם נוכחה כי אין במתן ההיתר או הפטור, לפי העניין, משום פגיעה בטוהר המידות", כפי שקובע סעיף 14(א) לחוק.
לעמדתנו, מכלול השיקולים לקולא ולחומרה אכן מצדיק קיצור מסויים של תקופת הצינון גם ביחס לתקופה המומלצת בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה אולם עדיין מחייב יצירת חייץ של צינון פנימי בין סיום תפקידו של המבקש בשירות המדינה לבין תחילת עבודתו במועצה.
...
נתון זה אכן מוביל למסקנה של הוועדה כמו על יתר רשויות המדינה להפעיל סמכויותיה באופן היכול לסייע ולו במעט לקידום ההתמודדות עם נזקי המשבר ולעידוד תעסוקה במידת האפשר כולל בנוגע להפעלת שיקול הדעת לגבי קיצור תקופת הצינון הקבועה בחוק במקרים המתאימים.
לפיכך, אנו קובעים למבקש תקופת צינון חיצוני של 4 חודשים ממועד הפרישה בפועל משירות המדינה זאת בכפוף לעמידה בתנאי סעיפים 2 ו-3 לחוק.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כועדת היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט – 1969 20 ספטמבר 2023 ו"ע 15431-09-23 הירש נ' נציבות שירות המדינה – חוק שירות ציבור בפני כב' השופט בדימוס משה יועד הכהן אהרון דורון, חבר חיים פרוימוביץ, חבר המבקש יאיר הירש המשיבה נציבות שירות המדינה ע"י ב"כ עו"ד רז הלל החלטה
לפנינו בקשה לפי סעיף 4 לחוק שירות הציבור הגבלות לאחר פרישה תשכ"ט – 1979 )להלן: "החוק") לקצר את תקופת הצינון הקבועה בחוק לגבי המבקש ולאפשר לו להתחיל בעבודה כמנכ"ל אלומה קרן תשתית (2020) בע"מ (להלן: "הקרן") מיד עם קבלת החלטת הועדה.
סעיף 4(א) לחוק קובע, כי "מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור, או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שניזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה". ההגבלה שבסעיף 4(א) לחוק תקפה במשך שנה ממועד הפרישה, אלא אם ניתן היתר לקבלת אותה זכות או קיצור תקופת הצינון מהועדה למתן היתרים, שהוקמה מכוח סעיף 11 לחוק, כאמור בסעיף 4(ג)(3) לחוק.
כאמור, הועדה תיתן ההיתר המבוקש, "אם נוכחה כי אין במתן ההיתר או הפטור, לפי העניין, משום פגיעה בטוהר המידות", כפי שקובע סעיף 14(א) לחוק.
...
בנסיבות ענייננו, מקובלת עליינו עמדת המשיבה כי ניתן להעתר לבקשה לנוכח הנימוקים המפורטים בה. אומנם סעיף 4 לחוק חל במקרים שבהם העניק פורש במסגרת תפקידו את זכות לחברת בת ועבר לעבוד בחברת האם לאחר פרישתו.
סוף דבר – אנו מתירים למבקש להתחיל בעבודתו מיד לאחר קבלת החלטה זו. ההיתר כפוף לסעיפים 2-3 לחוק.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפנינו בקשה לפי סעיף 4 לחוק שרות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט -1969 (להלן – החוק) לקצר את תקופת הצינון הקבועה בחוק לגבי המבקשת ולאפשר לה להתחיל לעבוד במשרד עו"ד אגמון ושות' (להלן - המשרד) ביום 1.1.24 וזאת בחלוף 7 חודשים ממועד פרישתה משרות המדינה.
סעיף 2 לחוק קובע, כי "מי שטיפל, אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור, בענין פלוני של אדם פלוני, לא ייצג אחרי פרישתו מהשרות את האדם באותו ענין כלפי המוסד של שירות הציבור שבו שירת". סעיף 3 לחוק, קובע כי "מי שפרש משירות הציבור וערב פרישתו היה נימנה עם סוג עובדים ששר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, קבע בתקנות לענין חוק זה בהיתחשב עם אופי תפקידם – לא ייצג אדם לפני עובד בשירות הציבור שהיה כפוף לו ערב פרישתו, ולא יבקש ממנו להעניק זכות לו עצמו ולצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד; והוא, כל עוד לא עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות". ממשיך סעיף 4(א) לחוק וקובע, כי "מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור, או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שניזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה". ההגבלה שבסעיף 4(א) לחוק תקפה במשך שנה ממועד הפרישה, אלא אם ניתן היתר לקבלת אותה זכות או קיצור תקופת הצינון מהועדה למתן היתרים, שהוקמה מכוח סעיף 11 לחוק, כאמור בסעיף 4(ג)(3) לחוק.
כאמור, הועדה תיתן ההיתר המבוקש, "אם נוכחה כי אין במתן ההיתר או הפטור, לפי העניין, משום פגיעה בטוהר המידות", כפי שקובע סעיף 14(א) לחוק.
...
על כן ולסיכום מבקשת המבקשת לקבוע תקופת צינון מרבית של 7 חודשים ממועד המפרישה ולא כפי שדורשת המשיבה.
אנו סבורים כי פרקליט בשירות המדינה לא כל שכן פרקליט מחוז בתחום האזרחי המייצג משרד ממשלתי אל מול אדם פרטי או תאגיד מוסמך להעניק או למצער להמליץ על מתן זכות לאותו גורם שכן העמדה המשפטית שהוא מציג בהליך המשפטי היא עמדה מחייבת מבחינת אותו משרד .
לצד זאת, אנו קובעים כי המבקשת לא תוכל לטפל מטעם המשרד בהליכים הקשורים למדינת ישראל לפני חלוף שנה ממועד פרישתה, כלומר לא לפני 1.6.24.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כועדת היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969 04 יוני 2024 ו"ע 20699-05-24 בן אלי נ' נציבות שירות המדינה בפני כב' השופט בדימוס משה יועד הכהן עו"ד אהוד הלוי, חבר מר משה שגיא, חבר המבקשת ענבל בן אלי המשיבה המבקשת להצטרף נציבות שירות המדינה ע"י ב"כ עו"ד נטלי כהן הרשות לפיתוח הגליל ע"י ב"כ עו"ד אייל נון החלטה
סעיף 2 לחוק קובע, כי "מי שטיפל, אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור, בעיניין פלוני של אדם פלוני, לא ייצג אחרי פרישתו מהשרות את האדם באותו ענין כלפי המוסד של שירות הציבור שבו שירת". סעיף 3 לחוק, קובע כי "מי שפרש משירות הציבור וערב פרישתו היה נימנה עם סוג עובדים ששר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, קבע בתקנות לעניין חוק זה בהיתחשב עם אופי תפקידם – לא ייצג אדם לפני עובד בשירות הציבור שהיה כפוף לו ערב פרישתו, ולא יבקש ממנו להעניק זכות לו עצמו ולצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד; והוא, כל עוד לא עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות". ממשיך סעיף 4(א) לחוק וקובע, כי "מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור, או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שניזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה". ההגבלה שבסעיף 4(א) לחוק תקפה במשך שנה ממועד הפרישה, אלא אם ניתן היתר לקבלת אותה זכות או קיצור תקופת הצינון מהועדה למתן היתרים, שהוקמה מכוח סעיף 11 לחוק, כאמור בסעיף 4(ג)(3) לחוק.
כאמור, הועדה תיתן ההיתר המבוקש, "אם נוכחה כי אין במתן ההיתר או הפטור, לפי העניין, משום פגיעה בטוהר המידות", כפי שקובע סעיף 14(א) לחוק.
...
מן הכלל אל הפרט לאחר שבחנו את טענות הצדדים כולל עמדתה המעודכנת של המשיבה, ושמענו גם את עמדת הרשות וכן את עמדת היועץ המשפטי למשרד אנו סבורים, כי יש להיעתר לבקשה בחלקה ולקבוע למבקשת במקרה זה, בהתחשב בעובדה שהמבקשת מתכננת לפרוש בפועל עם סיום מיצוי זכויותיה ביום 5.6.24, תקופת צינון של כחודשיים שתסתיים ביום 31.7.24.
במקרה דנן, החלטנו שלא לקבוע מסמרות בסוגיית ההתחשבות בתקופת חופשת לידה שבה מנוע העובד מלעבוד, שאליה נצמדת תקופת צינון פנימי המלווה בהסדר ניגוד עניינים, כפי שקרה בענייננו, כבתקופה רציפה של צינון פנימי ונשאיר זאת לעת מצוא.
לאור כל האמור, אנו קובעים כי תקופת הצינון תסתיים ביום 31.7.24 והמבקשת תוכל להתחיל לעבוד ברשות ממועד זה ואילך .

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כועדת היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969 04 יוני 2024 ו"ע 56987-04-24 ארד נ' נציבות שירות המדינה בפני כב' השופט בדימוס משה יועד הכהן, יו"ר עו"ד אהוד הלוי, חבר משה שגיא, חבר המבקש: דולב ארד המשיבה: נציבות שירות המדינה ע"י ב"כ עו"ד יערה סריג החלטה
סעיף 2 לחוק קובע, כי "מי שטיפל, אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור, בעיניין פלוני של אדם פלוני, לא ייצג אחרי פרישתו מהשרות את האדם באותו ענין כלפי המוסד של שירות הציבור שבו שירת". סעיף 3 לחוק, קובע כי "מי שפרש משירות הציבור וערב פרישתו היה נימנה עם סוג עובדים ששר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, קבע בתקנות לעניין חוק זה בהיתחשב עם אופי תפקידם – לא ייצג אדם לפני עובד בשירות הציבור שהיה כפוף לו ערב פרישתו, ולא יבקש ממנו להעניק זכות לו עצמו ולצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד; והוא, כל עוד לא עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות". ממשיך סעיף 4(א) לחוק וקובע, כי "מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור, או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שניזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה". ההגבלה שבסעיף 4(א) לחוק תקפה במשך שנה ממועד הפרישה, אלא אם ניתן היתר לקבלת אותה זכות או קיצור תקופת הצינון מהועדה למתן היתרים, שהוקמה מכוח סעיף 11 לחוק, כאמור בסעיף 4(ג)(3) לחוק.
כאמור, הועדה תיתן ההיתר המבוקש, "אם נוכחה כי אין במתן ההיתר או הפטור, לפי העניין, משום פגיעה בטוהר המידות", כפי שקובע סעיף 14(א) לחוק.
...
המשיבה סבורה, כי אין להיעתר לבקשה כפי שהוגשה ויש לקבוע למבקש תקופת צינון של חמישה חודשים מיום סיום תפקידו בפועל (9.4.2024), כך שיוכל להתחיל בתפקידו במועצה לא לפני יום 9.9.2024.
המדובר בעניינים שהגם שבסופו של דבר נזנחו, היו בעלי ערך משמעותי והשלכה ניכרת עבור המועצה.
מן הכלל אל הפרט בנסיבות העניין, אנו סבורים כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי ולקבוע למבקש תקופת צינון שתסתיים ביום 31.7.24.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו