תביעתו של המערער הנה ברכיבים שונים לרבות שכר עבודה וזכויות סוציאליות, כאשר במסגרת התביעה מבקש המערער שבית הדין ירים את מסך ההיתאגדות ויחייב את המשיב 3 ברכיבים השונים.
ת' 103 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובעת כדלקמן:
בתביעה לסכום כסף רשאי בית המשפט להטיל עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו או ברשות המבקש או ברשות מחזיק, ובתביעה לדבר שבעין רשאי בית המשפט לצוות על עיקול הנכס הנתבע, והכול אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצוו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.
...
בפנינו ערעור על החלטת כב' הרשמת מירי שי מיום 9.11.2021 אשר דחתה את בקשת המערער למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד על נכסי המשיבים בגובה 150,000 ש"ח.
נקדים אחרית ונציין, כי לאחר שעיינו בהודעת הערעור באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להדחות.
מן הכלל אל הפרט:
לאחר שעיינו בכתב התביעה, בבקשה להטלת עיקולים, בהחלטת כב' הרשמת ובהודעת הערעור – אנו סבורים כי דין הערעור להדחות היות והחלטת כב' הרשמת מיישמת נכונה את הוראות הדין והפסיקה.
למעשה, בהודעת הווטסאפ נאמר כי "אני אתן לך הכל" וכן כי כותב הווטסאפ מטפל בעיקולים אשר הוטלו על החברה ומאמין שהמצב יסתדר תוך שבוע, ולכן לא שוכנענו כי יש בהודעה זו ללמד על חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.
מכל המפורט לעיל – איננו מוצאים עילה להתערב בהחלטת כב' הרשמת שי, שהינה החלטה המבוססת היטב על הנתונים שהונחו בפניה, על הדין ועל ההלכה הפסוקה ועל כן דין הערעור להידחות.
