בקשה לעיכוב פינוי בית מגורים עקב פשיטת רגל

הנאמן טען, איפוא, כי היתנהלותו המתוארת של המבקש, בצרוף ניגוד העניינים המובנה הנובע מן הקרבה המשפחתית שבינו לבין בני הזוג, מעוררים חשש כי אף אם הועברו לבני הזוג סכומי כסף, הרי שמדובר במתנות, וכי המבקש מעוניין אך בעיכוב מימוש הנכס על מנת לחסום נושים אחרים ולמנוע את פינוי בתו ונכדיו מבית מגוריהם.

צוין עוד כי במשך שנים רבות השתהה המבקש בגביית חובם של בני הזוג כלפיו, תוך שחוב זה צובר ריבית הסכמית; כי המבקש החל לנקוט בהליכים למימוש הנכס רק לאחר שהבנק החל לפעול לשם ממושו, ובסמוך לתחילת הליך פשיטת הרגל נגד החייב; וכי אף בדיונים שהתקיימו בלישכת ההוצאה לפועל ובבית המשפט המחוזי השמיע המבקש אמירות מהן עולה כי הלה איננו חפץ במימוש הנכס ובפינוי בתו מבית מגוריה.

...

אשר על כן, אני סבורה כי בדין נקבע שאין להתיר למבקש לממש את הנכס ככונס נכסים יחידי, ואף לא בפיקוח גרידא מטעם בית המשפט של פשיטת הרגל.

על רקע המקובץ, אני סבורה כי בשלב זה אין מניעה להתיר את מימוש הנכס במסגרת תיק המבקש, תוך מינוי בא-כוחו והנאמן ככונסי נכסים לשם ביצוע המימוש כאמור.

נוכח כל האמור, הערעור מתקבל ללא צו להוצאות.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד פש"ר 7480-08-15 ש. איתן ארז מ. שער אפרים נ' זכאי ואח' לפני כבוד השופטת עירית וינברג-נוטוביץ 26 בחודש דצמבר 2021 בקשות: 51,58,60 בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 בעיניין: אהרון זכאי, ת.ז 52938479 (להלן: החייב") ע"י ב"כ עו"ד איל בר לב ובעניין: עו"ד נפתלי נשר, נאמן לנכסי החייב ובעניין: יעקב כשדי השקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יעקב כשדי ובעניין: כונס הנכסים הרישמי תל-אביב ע"י ב"כ עו"ד ענבל מנהצ'ורי-כסיף החלטה

השלישית, בקשה 60, הוגשה על ידי הנושה לעיון מחדש בהחלטת בית המשפט מיום 2.8.21 בבקשה 58, בדבר התנאים לעיכוב פינויו של החייב מבית מגוריו.

" בפסיקה התפתחה רשימת שיקולים, אשר על בית המשפט להביא בחשבון בדונו במכר דירת מגורים של פושט רגל, וביניהם האפשרות להגיע להסדר בדרך פחות דראסטית (ראה ע"א 2000/01‏ בן בסט נ' הנאמנה בפשיטת רגל על נכסי בן בסט, פ''ד נט(1) 481; רע"א 9166/12 ‏ צפריר בריסק נ' עו"ד קובי בן איון (14.7.13)).

...

ומן הצד השני ניצב חייב, שזהו בית המגורים היחיד שלו, כבן 67, שאינו עובד, חי מקצבאות המוסד לביטוח לאומי ושטען בדיון כי: "...בעידן שבו אני נמצא שאני על הקרשים, אין לי אפשרות אפילו לחיות בכבוד. אני מקבל 1,100 ₪ קצבת זקנה. אני אזרח פשוט ובית המשפט חייב לעזור לי. אני שילמתי את הכל" (עמ' 36 לפרוטוקול שו' 9-10).

לפיכך, בקשת הנושה להורות כי חובו של החייב כלפיה יעמוד על מלוא החוב הפסוק בתיק ההוצאה לפועל, נדחית.

התוצאה לאור כל האמור לעיל, על מנת למנוע את מימוש הנחלה, החייב יוסיף את סך ההפרש בין סכום תביעות החוב שאושר לבין הסכום המצוי בקופה (סך של 77,402 ₪) בתוספת הוצאות ההליך כפי שייפסקו ובתוספת הפרשי הצמדה למדד, החל מיום כניסת צו הכינוס לתוקף ועד למועד התשלום בפועל.

בעקבות זאת, ביום 13.12.16 הגישו הנאמן והמשיב 2, שכאמור מונה ככונס נכסים בתיק ההוצל"פ, לבית המשפט של פשיטת רגל בקשה להמשיך במימוש בית המגורים במסגרת תיק ההוצל"פ, ובית המשפט (כב' השופט אורנשטיין) אישר בו ביום את הבקשה.

במקביל להמרצת הפתיחה, הגישה המבקשת בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ של פינוי בית המגורים הנמצא על המקרקעין (להלן: "בית המגורים").

יש להוסיף, כי ימים ספורים לפני שהוגשה התובענה והבקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ לבית משפט זה, הוגשו על ידי המבקשת שתי בקשות דומות להפליא, הן לבית המשפט של פשיטת רגל והן ללישכת ההוצאה לפועל, כשהבקשה בטענת "פרעתי", שהוגשה ללישכת ההוצאה לפועל, הייתה תלויה ועומדת באותו מועד.

...

מכאן מגיעה המבקשת למסקנה כי הבנק לא נקט באמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע נזק מלקוחותיו, ולא פעל בהתאם לחובת הגילוי המוגברת החלה עליו, ובכך התרשל בהענקת שירות למנוח ולמבקשת (סעיפים 20-21).

סיכום כאמור בהחלטה מיום 29.5.18 נדונו במסגרת תובענה זו הטענות בעניין ביטוח החיים והתוצאה היא כי התובענה נדחית.

המבקשת תשלם למשיב הוצאות בסך 7,500 ₪.

] בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י' פרידמן) מיום 14.7.2022 בפש"ר 52570-06-15 ופש"ר 11299-09-15, בה נדחתה בקשת המבקשים לעיכוב פינויים מבית מגוריהם.

זאת בפרט בשים לב להלכה הפסוקה לפיה היתערבות ערכאת העירעור בשקול הדעת המוקנה לבית המשפט של פשיטת רגל תיעשה במקרים חריגים בלבד (וראו: רע"א 8453/20 אבלס נ' אוברסיס, פסקה 16 (15.2.2021), אמת מידה הרלוואנטית גם ביחס לאופן ניהול הליכי מימוש נכסים של חייבים, ובכלל זה דירת מגורים; ראו למשל: רע"א 1858/21 דבוש נ' עו"ד גלית שוקרון – הנאמנת, פסקה 9 (3.5.2021)).

...

בית המשפט נעתר לבקשה לפנים משורת הדין, אך גם לאחריה לא הופקד הסכום ובקשה נוספת להארכת המועד נדחתה ביום 1.2.2022.

אם נלמד מניסיון העבר, קיימת סבירות גבוהה שהיעתרות לבקשה זו אך תוביל לבקשה נוספת הדומה לה. בשולי הדברים אוסיף כי לא מצאתי שיש במכתב שצורף על ידי המבקשים בעניין מועד החתימה על הסכם השכירות, כדי לשנות מהמסקנה האמורה.

בית המשפט המחוזי ציין כבר בהחלטתו מיום 7.4.2022 כי הטעם לאי-ההתקשרות בהסכם עם הזוכים הוא אי-פינויים של המבקשים את הדירה, ואין לאפשר להם להיבנות מכך.

הבקשה נדחית אפוא ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

בנימוקי ההחלטה ציין בית המשפט שפינוי המבקש מהנכס עוכב לאור התחייבותו להגיע להסדר נושים בתיק הפש"ר, כאשר נכון למועד מתן ההחלטה לא מונחת כל הצעה להסדר נושים ואף לא נראה שבכוונת המבקש להניח הצעה כזו.

עוד טען כי שגה בית המשפט כאשר אפשר פינוי הנכס במסגרת תיק הפש"ר מבלי לקחת בחשבון את זכויותיה של אישתו, אשר אינה כלל חלק מתיק הפש"ר. עוד נטען כי מימוש נכס בית מגורי החייב ומשפחתו בתוך 30 יום כאר אין להם דיור חלוף הנו צעד קצוני ומרחיק לכת, הכולל, פגיעה בקנין ופגיעה במשפחה שלמה ובזכויות יסוד ובמיוחד כאשר אנו בתקופת מילחמה.

· לא רק ענין הפיגורים עצמו הביא את הבנק לפתוח בהליכים, אלא גם הטלת עיקולים על הנכס כפי שניתן לראות בנסח המקרקעין שהוגש להוצל"פ, וכן היותם של הלווים פושטי רגל, כאשר אין חולק כי נגד המבקש, החייב, יש צו כנוס נכסים משנת 2018.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות המבקשים וכן קיימתי דיון שלאחריו המבקשים הגישו השלמת טיעונים – החלטתי לדחות את הערעור והכל יפורט להלן: בשל העובדה שמדובר בפינוי בית מגורים החלטתי לתן רשות לערער ולדון בערעור לגופו.

אני דוחה את הטענה לפיה לא ניתן היה להכריע בערעור בשעה שהמצהירה מטעם הבנק לא הגיעה לדיון.

לסיכום אני דוחה את הערעור שהגישו המבקשים על החלטות רשם ההוצל"פ. המבקשים ישלמו למשיב הוצאות בסך של 5,850 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.