מה דינה של ערבות בנקאית שהופקדה בקופת בית המשפט להבטחת קיום פסק דין במסגרת הליך בו נקטה התובעת כנגד הנתבעת, כאשר נגד האחרונה ניפתחו לאחר מכן הליכי חידלות פרעון, אשר הביאו לעיכוב ההליך בו הופקדה הערבות הנ"ל: האם יש להורות במסגרת התביעה שעוכבה על העברת הערבות לידי מי שמונה כנאמן בהליכי חדלת הפרעון, או שיש להשאירה בקופת בית המשפט במסגרת ההליך בו הופקדה הערבות, עד לבירור גורל הליכי חידלות הפרעון?
זוהי השאלה העומדת להכרעה במסגרת החלטה זו.
רקע
התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה כספית על סך 185,000 ₪.
בית המשפט של חידלות פרעון (וליתר דיוק בית המשפט של הליכי הפרוק, שכן באותה עת טרם ניכנס חוק חידלות פרעון לתוקף), קבע כי כל עוד לא הסתיימו הליכי העירעור שהגישה הנתבעת בית המשפט של הפרוק אינו מוסמך לתת הוראות לשיחרור הכספים, כאשר בד בבד הוא מסמיך את המנהל המיוחד לפעול להגשת בקשה לחידוש הליכי העירעור.
סבורני כי אין מקום שבית משפט זה יכריע במחלוקת לגבי תוקפה של ערבות בנקאית שניתנה להבטחת תביעה שהדיון בו עוכב, כאשר תלויה ועומדת תביעת חוב המתבררת במסגרת הליכי חידלות פרעון, ומסקנה זו נכונה מקל וחומר בשים לב למחלוקת הנטושה בין הצדדים בשאלה האם הערבות הבנקאית שנינתה הופכת את התובעת לנושה מובטח, מחלוקת לגביה נחלקו הדיעות בעיניין פבליקוב.
...
יצוין כי הנאמנים לא העלו כל טענה ביחס לסכום זה.
שנית, ביחס לערבות הבנקאית סבורני כי הסמכות להכריע לגביה נתונה בנסיבות אלה לבית המשפט של חדלות פירעון, ומשכך דינה להישאר בקופת בית המשפט עד להחלטה של בית המשפט של חדלות פירעון לגביה.
לכאורה, האמור לעיל צריך להביא למסקנה לפיה יש להשיב את הערבות הבנקאית לידי הנאמנים.
סבורני כי אין מקום שבית משפט זה יכריע במחלוקת לגבי תוקפה של ערבות בנקאית שניתנה להבטחת תביעה שהדיון בו עוכב, כאשר תלויה ועומדת תביעת חוב המתבררת במסגרת הליכי חדלות פירעון, ומסקנה זו נכונה מקל וחומר בשים לב למחלוקת הנטושה בין הצדדים בשאלה האם הערבות הבנקאית שנינתה הופכת את התובעת לנושה מובטח, מחלוקת לגביה נחלקו הדעות בעניין פבליקוב.
סוף דבר
יש להשיב לידי התובעת, באמצעות באי כוח, את סכום הפיקדון בסך 8,000 ₪.
