בקשה לעיכוב הליכים עד לבירור טענת קיזוז

לבסוף, נטען כי גם אם טענת הקזוז לא תיתקבל, עומדת לזודיאק ולים זכות עיכוב, עד לגמר הבירורים וההתחשבנות הכללית.

לקיומו של "טעם מיוחד" – לטענת המשיבה, קבלת הבקשה לעיכוב הליכים עשויה לגרום לעיוות דין בעת שהסכסוך יפוצל בצורה מלאכותית לדיונים נפרדים ויאיין את זכות הקזוז הנטענת בכתב התביעה שכנגד.

מעבר לזהות הפרסונלית של הצדדים ולטענה כי יש לברר את טענת הקזוז או העיכוב הנטענת בגדרי התביעה העיקרית, לא מצאתי כי מתקיימת הצדקה כלשהי לכריכת בירור התביעה העיקרית עם טענות להפרת מארג ההסכמים ובודאי כאשר, עולה בשלב זה כי המחלוקת הנטועה בין הצדדים הנה להסכם המכר בלבד, אשר הצדדים לו הנם המבקשים והמשיבה בלבד.

...

מכל אלו, שוכנעתי כי מתקיים התנאי הרביעי ולפיו המבקשים היו מוכנים ומוכנים גם כעת לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות, בהתאם להסכם המכר לצורך בחינת טענות השיפוי.

לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות, התביעה שכנגד והתביעה שכנגד שכנגד, שוכנעתי כי דווקא אופן הגשת התביעה שכנגד, תוך כריכה מלאכותית של צדדים נוספים, תוך טיעון לקיומו של "אשכול חברות", מצדיקים היעתרות לבקשה לעיכוב הליכים.

התוצאה היא איפוא שאני מקבלת את הבקשה לעיכוב הליכים.

לפיכך, אני קובעת כי הנתבעת תישא בסכום שהוערך ע"י המומחה בגין הליקויים שמצא בהתאם לחוו"ד שיש צורך בתיקונם, בנכוי שני הרכיבים הנ"ל בסך 3,000 ₪, ובסה"כ 108,700 ₪ כולל מע"מ. פיצוי בגין איחור במסירה: ראשית אתייחס לבקשת הנתבעת בסיכומיה לעכב את מתן פסק הדין בתיק עד להכרעה בתביעה המחוזית.

במהלך ניהול התיק שבפני, ביקשה הנתבעת בשלושה מועדים את עיכוב בירור התובענה עד להכרעה בתביעה המחוזית.

אף שבקשותיה הקודמות נדחו, בסיכומיה חזרה על בקשתה וטענותיה ללא חידוש, ולאחר שחלפה שנה וחצי מאז הבקשה הראשונה בעיניין זה, ועל כן איני רואה לנכון להיעתר לה. הגם שאני סבורה שיש בתוצאות ההליך והקביעות שיימצאו ע"י ביהמ"ש המחוזי להשליך על ההליך דנן, לא מצאתי הצדקה לעכב עוד את ההכרעה בתובענה דנן עד להכרעה בתביעה המחוזית, בהיתחשב כי ההליך דנא מיתנהל כבר משנת 2019 והימשכות ההליכים תביא לפגיעה לא הוגנת בתובעים, במיוחד בהיתחשב בכך שהסעד הנתבע בגין האיחור עומד על סך של כ- 63,000 ₪ בלבד מתוך סכום התביעה הכולל בסך 400 אלף ₪.

...

בקשר לטענה לפיצוי בשל התנהלות הנתבעת בכל הקשור לתיקון ליקויי הבניה, אני סבורה כי יש לפסוק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש לאור ההיקף הכספי של הליקויים, שהינו גבוה, וכיוצא מכך, ההתעסקות והטרחה שנדרשו ויידרשו מהתובעים לצורך ביצועם.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעת בתשלום לתובעים בסך כולל של 169,580 ₪.

הנתבעת תשלם סך זה לתובעים בתוך 30 יום, שאחרת יישא החיוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.

עוד נטען, כי שטר המישכון הוגש ללישכת ההוצל"פ ביום 29.9.2016, פחות מחודש לפני מועד פקיעתו, ובמהלך תקופת החגים, כאשר ידע כי לא תהא אפשרות בידי המבקשים להערך ולהגיש את ההיתנגדות במהלך תקופה זו !!! המבקשים טוענים כי מאזן ההסתברויות נוטה לטובתם, ויש להורות על עיכוב הליכי ההוצל"פ, לרבות עיכוב פינויים מהבית, עד לבירור התביעה.

דיון והכרעה כל מחדלי המבקשים והתעלמותם מההליכים בלישכת ההוצל"פ, דחיית שתי טענות "פרעתי", מחיקת שני הליכים בבית משפט עקב מחדלים המבקשים, מובילים למסקנה כי גם הליך שלישי זה ננקט בחוסר תום לב מוחלט, ובמטרה לדחות את הקץ, מבלי שעומדת מאחורי הדחייה כאמור, כל כוונה כנה ואמיתית לתשלום חוב המבקשים למשיבים או להגיע להסדר תשלום כלשהוא או להמשיך עד הסוף בהליכים משפטיים לבירור טענותיהם הממוחזרות של המבקשים בכל הנוגע לתשלום החוב דרך התקזזות מתמורות עבודות, או לזיוף ההסכם ושטר המישכון; או לקיומו של חוב של המשיב כלפי המבקש עבור עבודות.

...

דיון והכרעה כל מחדלי המבקשים והתעלמותם מההליכים בלשכת ההוצל"פ, דחיית שתי טענות "פרעתי", מחיקת שני הליכים בבית משפט עקב מחדלים המבקשים, מובילים למסקנה כי גם הליך שלישי זה ננקט בחוסר תום לב מוחלט, ובמטרה לדחות את הקץ, מבלי שעומדת מאחורי הדחייה כאמור, כל כוונה כנה ואמיתית לתשלום חוב המבקשים למשיבים או להגיע להסדר תשלום כלשהו או להמשיך עד הסוף בהליכים משפטיים לבירור טענותיהם הממוחזרות של המבקשים בכל הנוגע לתשלום החוב דרך התקזזות מתמורות עבודות, או לזיוף ההסכם ושטר המשכון; או לקיומו של חוב של המשיב כלפי המבקש עבור עבודות.

יחד עם זאת, קשיים אלה, אין בהם כשלעצמם, כדי להצדיק עיכוב מימוש שטר משכון, ולא שוכנעתי כי יש בהם כדי להטות את הכף אל עבר קבלת הבקשה.

לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה לעיכוב הליכי הפינוי להידחות.

לטענת המבקשת, למרות שבמסגרת כתב ההגנה טענו המשיבים טענות קזוז וכן טענו לנזקים, ועל אף שהצהירו כי בכוונתם להגיש תביעה כספית, בחלוף כשנה ומחצה מאז הגשת התביעה, לא עשו כן. במקביל, נטלו המשיבים קבלן חדש, תחת המבקשת, לצורך השלמת פרויקט הבניה.

ב"כ המבקשת, הוסיף והפנה לפסיקה העוסקת בעיכוב מימוש מישכון עד לבירור הליך משפטי, וטען כי יש להקיש לענייננו.

...

אלא, שבעניין זה מקובלת עלי עמדת המשיבים, כי בין היתר, מימוש הערבות הבנקאית בשלב זה הוא תולדה של התגבשות נזקיהם הנטענים, והצורך לנהל הליך משפטי כנגד המשיבה.

סוף דבר: לאור מסקנותיי לעיל, אני דוחה את הבקשה למתן סעד זמני ומורה על ביטול הצו הארעי למימוש הערבות הבנקאית, שניתן על ידי ביום 19.05.23.

כמו כן, אני מורה כי המבקשת תישא בהוצאות שכ"ט ב"כ המשיבים סך של 2,500 ₪.

על רקע הגשת תביעה זו שבפניי כשנה לאחר הגשת תביעת אביחי במסגרת ההליך בבית הדין לעבודה, הגישו הנתבעים דנן ביום 13.11.17 בקשה לעיכוב הליכים בתיק זה נוכח היות טענות התובעת בהליך זה דומות ואף זהות לטענות הקזוז, שהעלתה התובעת דנן במסגרת כתב ההגנה בהליך בבית הדין לעבודה.

דיון והכרעה: השוואה בין הסעדים המבוקשים בתביעה זו לבין טענות הקזוז שהעלתה התובעת בהליך בבית הדין לעבודה, מעלה כי אלו חופפים למעשה במלואם, וכפי שהדברים הובהרו על-ידי יורם במסגרת סעיף 16 לתצהיר עדותו.

32.6 באשר להוצאות הנתבע 4, לאחר עיון בטיעוני הצדדים בעיניין זה, משנדחתה התביעה נגד הנתבע 4, יניב, בשלב מאוחר של הדיון בתיק, כאשר נתברר שהתשתית העובדתית בעיניינו רעועה, תשא התובעת בשכ"ט ב"כ הנתבע 4 בסך 20,000 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

...

משכך לא רק שלא הוכחה כל זכאות לסעד הכספי ללא הוכחת נזק אלא שיש לדחות גם הסעד האופרטיבי שהתבקש בהקשרה של פרשה זו - להורות לאביחי וליניב למסור פרטים וחשבונות הנוגעים לגזל סודות מסחריים של התובעת, כפי שהתבקש הדבר בסעיף 33.8 לכתב התביעה בתיק זה. ממילא גם דין רכיב זה של התביעה הנוגע ל"פרשה ג" להידחות.

סוף-דבר: התוצאה הסופית היא שדין התביעה להתקבל בחלקה, הכל כמפורט להלן: 32.1 ככל שהדברים נוגעים לאביחי, עליו לשלם לתובעת סך של 30,000 ₪, בגין ההלוואה, שלא נפרעה (סעיף 30.7 לעיל).

התביעה כנגד הנתבעת 3, נדחית.