בקשה לעיכוב הליכים וביטול עיקולים בתיק הוצאה לפועל

כן טוענת כי פסק הדין לוקה בקביעות סותרות, לצד העידר בולט של נימוקים ממשיים למסקנות גורפות, וכי פסק הדין מטיל חבות על העמותה בכך שלא הוכיחה את טענותיה כביכול, תוך היפוך היוצרות והתעלמות מהכלל המנחה לפיו "המוציא מחברו עליו הראיה". בקשת עיכוב ביצוע כעולה מהבקשה שלפני, העובד פתח תיק הוצאה לפועל ברשות האכיפה והגביה כנגד העמותה (מספר תיק 524124-07-21) ובהחלטת רשמת רשות האכיפה והגביה מיום 20.7.21 הוטל עיקול על חשבון הבנק של העמותה.

העמותה הגישה בקשה לביטול העיקול, ובהחלטה מיום 22.9.21 קבעה הרשמת כי: "א. אני מורה על עיכוב הכספים בתיק לתקופה של 30 יום על מנת לאפשר לחייבת לפנות בבקשה לעיכוב הליכים וביטולם עד להכרעה בעירעור שהוגש על פסק הדין מכוחו ניפתח התיק...

שכן, לטענתה, "קיים ספק ממשי באשר לאפשרות לקבל בחזרה את סכומי פסק הדין מאת המשיב, אם וכאשר העירעור יתקבל". לצורך הפקדת הסכום האמור, מבקשת העמותה להורות על ביטול העיקול בתיק ההוצאה לפועל הנזכר לעיל.

...

לאחר שעיינתי בפסק הדין, בטענות הצדדים ובכלל החומר בתיק, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל, בכפוף להפקדת הסכום הפסוק בקופת בית הדין בתוך 15 ימים.

על כן, בבחינה משולבת של סיכויי הערעור עם מאזן הנוחות, ובשים לב לקושי אפשרי בגביית הסכום הפסוק, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל, באופן שביצוע פסק הדין יעוכב, בכפוף לכך שהעמותה תפקיד את הסכום הפסוק בקופת בית הדין בתוך 15 ימים.

סוף דבר – דין הבקשה להתקבל, בכפוף להפקדת הסכום הפסוק בקופת בית הדין בתוך 15 ימים, כאמור בסעיף 10 לעיל.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר (אשר לצידה הוגשו היתנגדות, בקשה לעיכוב הליכים ובקשה לביטול עיקולים).

המשיב עמד על כך שתיק ההוצאה לפועל ניפתח ביום 5.1.2021 וכי כבר ביום 2.2.2021 הגיש המבקש בקשה לצוו תשלומים, אשר בגדרה ציין כי מדובר ב"חוב בגין הלוואה מהזוכה לרכישת מיגרש, נפלתי בפח ואני צריך להחזיר לבדי את החוב", והוא הציע להשיב את החוב בתשלומים.

נוכח מסקנה זו, הבקשות הנילוות והנוספות אותן הגיש המבקש לאחר הגשת בקשת הארכה מתייתרות במסגרת הנוכחית (והבקשה לביטול העיקול תדון במסגרת הליך ההוצאה לפועל, ככל שהדבר יידרש).

...

עוד נתתי משקל משמעותי לכך שאין במסקנה זו כדי למנוע מהחברה או מהמבקש להגיש תביעה עצמאית כנגד המשיב, ככל שבידם עילה בדין לכך, כך שלגבי חלק הארי של הטענות אותן מבקש המבקש להעלות, אין בתוצאה אליה הגעתי כדי לחסום את דרכו (או את דרכה של החברה) לבית המשפט (ויוזכר כי המבקש ממילא ציין כי הוא מבקש להגיש תביעה שכנגד נגד המשיב).

מטעמים אלו, וגם בנותני דעתי לגישה המקלה יחסית הנוהגת בבחינת בקשות למתן ארכה להגשת התנגדות לביצוע שטר, סבורה אני כי הכף נוטה לדחיית הבקשה, והבקשה נדחית אפוא.

נוכח מסקנה זו, הבקשות הנלוות והנוספות אותן הגיש המבקש לאחר הגשת בקשת הארכה מתייתרות במסגרת הנוכחית (והבקשה לביטול העיקול תידון במסגרת הליך ההוצאה לפועל, ככל שהדבר יידרש).

עילת התביעה היא מימוש עיקול שהוטל בהליכי הוצאה לפועל בחשבון ע"ש התובעת, בטענה שחתימת התובעת על השטר זויפה ושהכספים שמומשו מחשבונה הם למעשה של התובע.

אולם, במקרה שבפניי, התובעת היתנהלה בתיק ההוצאה לפועל מבלי שהגישה היתנגדות - ואין די בנימוק של "סיבות אישיות" שמנעו ממנה הגשת היתנגדות במשך כתשע שנים - ואין היא יכולה כעת לתבוע מהנתבע החזר של כספים שמומשו כדין במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, הליכים להם לא היתנגדה ולא ביקשה את ביטולם או עיכובם.

...

באשר לבקשה לסילוק על הסף – נחה דעתי שדין הבקשה להתקבל.

סיכום לאור כל האמור לעיל, נחה דעתי שיש לסלק את התביעה על הסף.

תביעת התובעת נדחית.

המבקש עוד טען כי העיקול על חשבונו גורם לו לנזקים רבים ועל כן הוא עותר לבית משפט לביטול העיקול שהוטל במסגרת תיק ההוצאה לפועל שמספרו 522773-05-22.

עם זאת, כאשר מוגשת בתיק ההוצאה לפועל היתנגדות לבצוע שטר / היתנגדות לבצוע תובענה על סכום קצוב, קיימת חשיבות לשלב בו מוגשת ההיתנגדות - במועד או באיחור - והדבר משליך על השאלה מיהי הערכאה המוסמכת להחליט בשאלת עיכוב ובטול ההליכים.

בשולי הדברים אציין, כי קיימים מקרים בהם מוגשת בקשה לקבוע כי ההיתנגדות מוגשת במועד, ובמקרים אלו קיימת מחלוקת בפסיקה באשר לשאלה - מי מוסמך לידון בבקשה כזו וגם בבקשה לעיכוב ו/או ביטול הליכים פעילים - רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט (ראה והשווה: ת"ת 19512-02-15 א.א.י - רוטשילד יזמות ונכסים 2010 בע"מ נ' גולומביק [פורסם בנבו] (08.11.2015); רע"צ 62448-03-14 עופר ל. אלומיניום בע"מ נ' סנטרתריס בע"מ [פורסם בנבו] (08.05.2014); בר"ע (ת"א) 2137/08 ג'ודה ויקטוריה נ' וו.אס.אי בע"מ [פורסם בנבו] (26.08.2009)).

...

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לביטול עיקול.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה לביטול העיקול על חשבון הבנק בכפוף להפקדת מלוא סכום החוב ע"ס 4,009 ₪ לקופת בית המשפט וזאת בתוך 30 יום.

אך על מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת מלהשמיע היתנגדותה נוכח טענותיה כי אינה חייבת סכום זה למשיבה, והואיל ולכאורה שטר החוב לא נערך לפקודתה של המשיבה כי אם כנגד צד ג' שלא בררו כיצד סוחר שטר החוב לידיה שהנן טענות הגנה הראויות להתברר, אני מורה כי על ביטול העיקולים שהוטלו על חשבונותיה בבנק לאומי לישראל בע"מ סניף 641 מספר חשבון עו"ש 1012344, בבנק הדואר מספר חשבון 30370786 ובבנק מזרחי טפחות בע"מ סניף 443 מספר חשבון עו"ש 378846, וכן לעיכוב יתר הליכי ההוצאה לפועל שננקטו בתיק ובטול צו עיכוב היציאה בכפוף להפקדת סכום של 3,500 ₪ בקופת בית משפט בתוך 30 יום.

...

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקשת ולאחר עריכת איזונים בין טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

אך על מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת מלהשמיע התנגדותה נוכח טענותיה כי אינה חייבת סכום זה למשיבה, והואיל ולכאורה שטר החוב לא נערך לפקודתה של המשיבה כי אם כנגד צד ג' שלא בררו כיצד סוחר שטר החוב לידיה שהינן טענות הגנה הראויות להתברר, אני מורה כי על ביטול העיקולים שהוטלו על חשבונותיה בבנק לאומי לישראל בע"מ סניף 641 מספר חשבון עו"ש 1012344, בבנק הדואר מספר חשבון 30370786 ובבנק מזרחי טפחות בע"מ סניף 443 מספר חשבון עו"ש 378846, וכן לעיכוב יתר הליכי ההוצאה לפועל שננקטו בתיק וביטול צו עיכוב היציאה בכפוף להפקדת סכום של 3,500 ₪ בקופת בית משפט בתוך 30 יום.