בקשה לעיכוב הליכים בשל הליך פלילי תלוי ועומד

לבסוף נטען כי אין מקום והצדקה לבטל את ההסדר הדיוני בעיניינו בשל שינוי נסיבות הנובע מהסדרי הפשרה בהליכים הייצוגיים, זאת הן מן הטעם שהליכים ייצוגיים אלה לא היוו את הסיבה לכריתתו מלכתחילה והן מהטעם שעצם הגעת המשיבות להסדרי פשרה בהליכים הייצוגיים לא מהוה שינוי נסיבות המצדיק את ביטול ההסדר הדיוני שכן, כאמור, ההסדר קשר אך ורק בין עיכוב ההליך דנן לבין היתקדמות החקירה הפלילית ולא להתפתחויות בהליכים הייצוגיים, אף שהיו ידועים למבקש במועד הרלוואנטי.

אני סבורה כי החלטה המאשרת הסדר דיוני שעניינו עיכוב ההליך מחמת הליך פלילי תלוי ועומד היא על פי טיבה החלטת ביניים שמטבעה אינה סופית וניתן לשוב ולדון בה, בנסיבות מתאימות.

...

משכך אני סבורה כי ביחס להחלטות שעניינן עיכוב הליך אזרחי לנוכח קיומו של הליך פלילי (או המאשרת הסדר דיוני שבין הצדדים בעניין זה), חלוף הזמן כשלעצמו עשוי להוות שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחדש של ההחלטה.

עיון בהסדר הדיוני נושא הבקשה שבפניי ובבקשתם המשותפת של הצדדים לאישורו מעלה כי הוא מבוסס על כך ש"המשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה שלמיטב ידיעת המשיבות, עודנה מתנהלת, ושממצאיה ותוצאותיה, טרם הועברו במלואם לידי המשיבות", כאשר "בשלב זה, אין בידי המשיבות את היכולת לבחון את הבקשה דנא לגופה, שכן המסמכים נשוא הבקשה אינם בידי המשיבות". בבקשה לאישור הסדר דיוני מצוין אמנם כי "כל זאת" מבלי לגרוע מטענות המשיבות לכך שאין מקום להיעתר לבקשה מאחר שהיא אינה עומדת במבחני הסף הדרושים לצורך בקשה לקבלת מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות או לצורך הגשת בקשה להכיר בתביעה נגזרת" ואולם טענותיה אלה של המשיבות, אשר הועלו בהרחבה במסגרת תשובתן לבקשת הגילוי, לא עמדו בבסיס ההסדר הדיוני.

משכך אני סבורה כי שינוי נסיבות ביחס אליהן אינו מהווה הצדקה לשינוי ההחלטה המאשרת את ההסדר הדיוני.

לשם כך ועוד בטרם עריכת האיזון בין האינטרסים השונים ולשם עריכתו ובטרם מתן הכרעה בבקשה לגופה, אני סבורה כי יהיה נכון לקבל את עמדת המשרד להגנת הסביבה (להלן גם: "המשרד") (באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)) בשאלות הבאות: האם מצויים בידי המשרד להגנת הסביבה וגורמי החקירה המוסמכים מטעמו, מסמכים שנלקחו מהחברה מבלי להותיר עותק מהם בידי החברה ואשר טרם הוחזרו לה? האם במקרה כזה קיימת אפשרות כי החברה תעתיק את המסמכים שנלקחו ממשרדיה והמצויים בידי המשרד, כולם או חלקם? כן אבקש כי המשרד יתייחס בתגובתו, ככל שהדבר אפשרי, להערכתו בדבר לוח הזמנים הצפוי להשלמת החקירה.

בפני בקשת הנתבעת/התובעת שכנגד להורות על עיכוב הליכים בתיק בשל הליך פלילי תלוי ועומד ולחלופין בקשה למסור לעיון הנתבעת/התובעת שכנגד את חומרי החקירה במסגרת התיק הפלילי.

...

דיון והכרעה בע"א 2173/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' B.G. Assistntce Ltd (2006), (להלן – "פרשת היועץ המשפטי לממשלה") נקבע: "הכלל הוא כי קיומו של הליך פלילי אינו מצדיק, כשלעצמו, עיכוב של הליך אזרחי המתנהל באותו עניין (רע"א 854/97 לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ (לא פורסם); רע"א 210/03 Foundation Sansounimaille נ' פרי (לא פורסם)). בדרך כלל המבקש את עיכובו של ההליך האזרחי הינו הנאשם בהליך הפלילי. בעניין דכאן שונים הם פני הדברים. מבקש העיכוב איננו הנאשם. נסיבותיו הייחודיות של המקרה דנא הובילוני לכלל מסקנה כי עמדתו של היועץ, לפיה ראוי לעכב את ההליך נשוא דיוננו עד למתן פסק דין בהליך הפלילי, נכונה היא. אבהיר עתה את טעמיי לכך. כאמור, במסגרת כתב האישום אשר הוגש בהליך הפלילי נטען, כי סכומים שונים בהם חויבו לקוחות הארגון (וביניהם גרוסמן) על פי ההסכמים עם החברות הוצאו מהם במרמה, על בסיס מצגים כוזבים, ונגנבו מהם. לעומת זאת, במסגרת ההליך האזרחי אשר נקטה BGA נגד גרוסמן, דרשה היא כי גרוסמן יחויב במלוא הסכום אותו התחייב לשלם לה על פי ההסכם שנכרת ביניהם. עינינו הרואות, כי מדובר במצב דברים יוצא דופן: עניין לנו בתובענה אזרחית המוגשת על ידי חברה אשר באמצעותה, כך על פי הנטען במסגרת הליך פלילי המתנהל במקביל, פעלו הנאשמים כנגד קורבנות העבירות וביניהם הנתבע. ברי, כי בנסיבות המקרה שלפנינו קיים קשר הדוק בין המסכת העובדתית המתעוררת במסגרת ההליך הפלילי לזו אשר נדונה במסגרת ההליך האזרחי. זאת ועוד, לתוצאותיו של ההליך הפלילי עשויה להיות השפעה, מבחינות מסוימות, על ההתדיינות במסגרת ההליך האזרחי. אם אכן יסתיים ההליך הפלילי בהרשעתם של הנאשמים, אפשר שקביעות מסוימות במסגרת הכרעת הדין בהליך הפלילי יוכלו להקים טענות הגנה לגרוסמן במסגרת ההליך האזרחי. זאת, בין היתר, מכוחו של סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971. 

לאור האמור, אני סבור שיש קשר הדוק בין ההליך הפלילי לבין ההליך האזרחי, שכן אין חולק כי לשאלה האם התובע/הנתבע שכנגד זכאי לפיצוי פיטורים ו/או האם הנתבעת/התובעת שכנגד זכאית לשלול מהתובע את פיצוי פיטורים קשורה קשר ישיר לתוצאות ההליך הפלילי.

מן הדברים דלעיל עולה, איפוא, כי על מנת שניתן יהיה להכריע בתביעתו של התובע ובתביעה שכנגד של התובעת שכנגד, יש חשיבות מרובה להמתין לתוצאותיו של ההליך הפלילי.

בסיכומו של דבר, מטרת ההליך המשפטי להגיע לחקר האמת ובמקרה דנן אין לי ספק שהמתנה לתוצאותיו של ההליך הפלילי היא צודקת בנסיבות העניין ותעזור לבית הדין להגיע לחקר האמת ולפסוק בשאלות הנכבדות המתעוררות בתיק, כאשר כל המידע הרלוונטי, לרבות המידע מההליך הפלילי, פרוש בפניו.

סוף דבר: בקשת הנתבעת/התובעת שכנגד לעיכוב הליכים בשל הליך פלילי תלוי ועומד - מתקבלת.

יצוין כי נוכח קיומה של בקשה תלויה ועומדת לעיכוב ההליכים מחמת הליכי חקירה פלילית המתנהלים כנגד חלק מן המשיבים לבקשות האישור בזיקה למסכת העובדתית ולטענות שהועלו על ידי המבקשים במסגרת בקשות אלה, טרם הוגשו תשובות המשיבים לבקשות האישור.

...

על מנת להבטיח כי עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל כראוי, מעניק סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות - החל הן מקום בו אושרה הסתלקותו של מבקש והן מקום בו מצא בית המשפט כי נבצר מהמבקש להמשיך בתפקידו בבקשת האישור - סמכות לבית המשפט למנות תובע מייצג חלופי, הן בשלב הדיון בבקשת האישור והן בשלב הדיון בתובענה לגופה.

מכאן, שכאשר מדובר בנבצרות של המבקש בשלב הדיון בבקשת האישור, כבענייננו, נדרש בית המשפט להכריע באשר לאופן המשך ההליכים כאשר נתונות בידיו בית המשפט שתי אפשרויות: האחת - להורות על מחיקת בקשת האישור אשר בהיעדר מבקש לא ניתן לבררה והשניה - להורות על מינוי מבקש חלופי, אם מצא בית המשפט כי יש טעם ותועלת מבחינת הקבוצה בהמשך ניהול ההליך (ראו: עניין דובין, לעיל).

בהתחשב בנסיבות אלה ובשלב שבו מצוי הדיון בבקשת האישור ולאחר שהבאתי בחשבון גם את העובדה שהתביעה שהוגשה על ידי הנאמן ואשר צורפה כנספח 3 לבקשה, לא הוגשה כנגד החברה - אלא בצוותא חדא עמה, ומאידך את הוראת סעיף 8.2 להסדר במסגרתו נקבע כי הוא אינו פוגע או גורע מזכויות מחזיקי אגרות החוב של החברה לקבל, בהתאם ובכפוף לדין, את המגיע להם מכוח החוב שחבה להם החברה על פי אגרת החוב, לא מצאתי כל תוחלת או הצדקה לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג חלף המשיב וממילא אף לא מצאתי להורות על פרסום הודעה על כך. לאור האמור לעיל, ובהיעדר מבקש שהוא 'אדם שיש לו עילה בתביעה', אני מורה על מחיקת בקשת האישור בתיק ת"צ 41928-10-22, ללא צו להוצאות.

ביום 12.01.2022 הגישה התובעת בקשה לעיכוב הליכים בגין הליך פלילי תלוי ועומד.

...

אכן לא הוצג חשבון שכר טרחתה של באת כוח התובעת בהליך זה. הדרישה לפסיקת הוצאות ריאליות נדחית.

בהתחשב בכל האמור, אנו קובעים את סכום ההוצאות על סך של 12,000 ₪.

לסיכום, על הנתבע לשלם לתובעת – אנו שוללים זכאות הנתבע לפיצויי פיטורים בשיעור 65% ומלוא דמי ההודעה המוקדמת.

] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת נועה גרוסמן) בת"צ 30901-03-23 מיום 20.9.2023, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים להורות על עיכוב ההליך הייצוגי עד לבירור תוצאותיה של חקירה פלילית התלויה ועומדת בעיניינם.

זאת, משום שההליך הפלילי, לו נתונה הבכורה, מקדם תכלית הרתעתית, הזהה לזו של ההליך הייצוגי; משום שנטייתם של הליכים ייצוגיים להתארך מובילה למסקנה שגם אם אלו יעוכבו, הפגיעה בקבוצה היא מוגבלת מאד; ומשום שעיכוב ההליך הייצוגי טרם הוגשה התשובה לבקשת האישור תימנע את הגשתם של תצהירי הנתבעים, במסגרת תשובתם לבקשת האישור, ותאפשר להם למסור את גירסתם בחקירה המשטרתית תחילה.

...

טענתו המרכזית הייתה, כי בהינתן ההלכות המשפטיות בעניין, אין להיעתר לבקשה לעיכוב הליכים עקב קיומו של הליך פלילי מקביל, אלא אם זכותו של בעל דין באחד ההליכים עלולה להיפגע באופן "קונקרטי וממשי" כתוצאה מניהולם במקביל – פגיעה שלא עלה בידי הנתבעים להוכיח בנסיבות העניין.

ברם, אין בידי לקבל טענות אלה.

לפיכך, הבקשה נדחית.

סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות, וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.