בקשה לעיכוב הליכים בשל הליך מקביל בבית משפט השלום באשקלון

בית משפט השלום באשקלון ת"א 40351-07-20 ben shushan נ' GoDaddy.com,LLC תיק חצוני: מספר בקשה:9 בפני כבוד השופט עידו כפכפי מבקשת/נתבעת GoDaddy.com,LLC משיב/תובע 1. Roee ben shushan החלטה

ביום 19.12.2021 הגישה הנתבעת את כתב הגנתה ובמקביל בקשה זו לעיכוב הליכים בשל תניית בוררות בינלאומית.

במסגרת בקשתה של הנתבעת לעיכוב הליכים בשל תניית בוררות בינלאומית מכוח סעיפים 5 ו-6 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות), הנתבעת ביקשה מבית המשפט לאכוף את הוראות אמנת ניו-יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ.

...

מטעמים אלה דין הבקשה להידחות.

אין הנדון דומה לראיה, ושעה ששוכנעתי כי במקרה דנן מדובר בהסכם משתמש העונה על הגדרת חוזה אחיד, הרי שפרט מהותי זה משליך, באופן ישיר, על תניית הבוררות שנקבעה בהסכם המשתמש שנכרת בין הצדדים ומכאן מצאתי כי יהיה נכון לבטלה.

על כן, הבקשה נדחית.

מונחת בפניי "בקשה לעיכוב ההליכים", וזאת בשל העובדה כי במקביל להליך דנא, מיתנהל הליך נוסף בבית משפט השלום באשקלון, בסוגיה זהה לכאורה, כך לפי הנטען.

...

בהליך בבית משפט השלום יהא על ביהמ"ש להידרש לשאלת חובותיהם של הצדדים לפי ההסכם, והאם חובות אלו מניבות מסקנה, לפיה על הנתבעת לשאת בהוצאות הנדרשות לתיקון הנכס, כמו גם לעניין ירידת הערך.

לאור כל האמור, מצאתי להורות על דחיית הבקשה לעיכוב ההליכים בתיק דנא.

בהתחשב בכך שלא מצאתי כי היה יסוד להגשת הבקשה, אני מורה על חיוב הנתבעת בהוצאות התובעת בסך 1,500 ₪, אשר ישולמו תוך 45 יום, אחרת - הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בתל אביב, כבוד השופט אביים ברקאי, בת.א 8296-03-19 מיום 22.1.20, בה דחה את בקשת המבקשת לעיכוב ההליכים בתיק עקב הליכים תלויים ועומדים.

בעקבות פסיקה שיצאה תחת ידו של בית המשפט העליון בסוף שנת 2017 (ע"א 4946/16 שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון, ניתן ביום 12.9.17 מפי כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') השופט רובינשטיין (להלן: "עניין סעד")), נקבע כי יש להחיל את ההיטל גם על מבקשי מקלט.

בית משפט קמא לא ערך את האיזון הראוי בין אינטרס המשיבה לבין אינטרס הציבור, הבא לידי ביטוי בכך שלא ייערכו הליכים מקבילים בערכאות שונות ביחס לאותה שאלה משפטית בדיוק ואף לא הביא במניין שיקוליו את אובדן הזמן השפוטי.

...

" בעניינינו, לאחר שעיינתי בהחלטת בית משפט קמא, מצאתי כי בית משפט קמא בחן את כלל השיקולים וערך את האיזונים הנדרשים בהתאם לשיקולים שהותוו בפסיקה.

מתוך ההחלטה עולה כי בית משפט קמא במסגרת שיקוליו הביא בחשבון את כלל השיקולים הנדרשים, בחן אותם ואיזן ביניהם והגיע למסקנה אליה הגיע.

סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית.

הנתבעים טענו שיש שאלות עובדתיות משפטיות חופפות בין שני ההליכים ולכן יש מקום לעכב את בירור התביעה כאן עד להחלטת בית המשפט המחוזי.

בעקבות כך, ביקש התובע להעביר סעד זה לבית משפט השלום, כאשר בסופו של דבר, נמחק סעד זה מן התביעה בבית המשפט המחוזי והתובע הגיש תביעה בעיניין זה לבית משפט השלום, ת"א 32014-06-20 לקבלת פיצוי בסך של 734,195 ₪, בגין הנזקים שגרמו הנתבעים לתובע בשל כריתתו שלא כדין של הסכם המכר בין הנתבעים לבין גב' גורן המנוחה (התביעה הוגשה נגד הנתבעים כאן וגם נגד אחיו של התובע).

עיון בהליך שם מעלה כי הנתבעים, אחיו של התובע, פנו לבית המשפט וציינו כי מתנהלות תובענות מקבילות בבית המשפט לעינייני מישפחה באשדוד, החופפות לטענתם לתביעה המתנהלת בבית המשפט המחוזי.

בבית משפט השלום, כאשר התובע הגיש כזכור תביעה לבית משפט השלום באשקלון שהופסקה; לאחר מכן הוגשה תביעה זהה לתביעה שהוגשה לבית משפט השלום באשקלון לבית משפט זה (התביעה דנן), ולאחרונה הוגשה תביעה נוספת לבית משפט זה; בבית משפט לעינייני מישפחה מתנהלות מספר תביעות בין התובע לבין משפחתו (שלא נימסר לבית משפט זה עיון בהם ולא ידוע הפרטים המלאים אודותיהם, כאשר אחיו של התובע טוענים כי מדובר בתביעות בעניינים חופפים והתובע טוען שאין מדובר בעניינים חופפים), ובבית המשפט המחוזי בבאר שבע מיתנהלת כיום תביעה, לאחר ששתי תביעות קודמות נמחקו בשל מחדלים של התובע.

הינה כי כן על אף שקבעתי במסגרת דיון בבקשה קודמת של הנתבעים, לגבי התביעה הקודמת בבית המשפט המחוזי, כי עולה לכאורה שיש מקום לעכב את ההליך דנן בשל אותה תביעה, שוב מיתנגד התובע לבקשת הנתבעים, לעכב את ההליך כאן עד ליום ההליך שם. בנתיים מיתנהל התיק שלפני מזה 3.5 שנים מבלי שהתקדם בו כימעט דבר וחצי דבר, בשל כך שהתובע מיתנהל בבית המשפט המחוזי באופן לקוי, כך לפי קביעת המותבים הנכבדים, כבוד השופטת גאולה לוין, וכבוד השופט גד גדעון.

...

כן אני קובעת כי יש לדון בשאלות הנוגעות לבעלות /זכויות הצדדים בחלקים השונים בבניין, טרם דיון בשאלות הנוגעות לשימוש הצדדים בבניין.

המזכירות תקבע ת.פ. ליום 09.06.21 על מנת שאבחן היכן הדברים עומדים שם. אני סבורה שהנתבעים זכאים להוצאות בגין בקשות חוזרות ונשנות שהם נאלצים להגיש בהליך זה לעיכוב ההליכים, כאשר הם פונים בבקשה לעיכוב, התובע מציג שהתביעה במחוזי נמחקה ואפשר להמשיך, ולאחר מספר חודשים מגיש תביעה חדשה לבית המשפט המחוזי, וחוזר חלילה.

אני קובעת כי התובע ישלם לב"כ הנתבעים הוצאות בסך 5,850 ₪, תוך 30 יום מהיום.

בית משפט השלום בתל אביב -יפו ת"א 11748-12-22 לוי נ' אספן גרופ בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת בכירה רונית פינצ'וק אלט התובעים: אבישי לוי ע"י ב"כ עו"ד אבירן אביב הנתבעים: 1. אספן גרופ בע"מ 2. גיא פרג 3. צופית הראל ע"י ב"כ עו"ד עמר, רייטר, ז'אן, שוכטוביץ החלטה

עיקר טענות הצדדים בקשר עם הבקשה הנתבעים הגישו את הבקשה לעיכוב הליכים עקב תניית בוררות והם מפנים לסעיף 10 להסכם קובע מפורשות ש"כל מחלוקת לעניין הסכם זה, פרשנותו וביצועו תובא להכרעתו של בורר דן יחיד, אשר זהותו תיקבע בהסכמת הצדדים או בהיעדר הסכמה כאמור מי שיבחר ע"י יו"ר לישכת עוה"ד בישראל (להלן: "הבורר").

סטייה מכלל זה תיעשה רק במקרים חריגים שבהם מצא ביהמ"ש כי היתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מההסכם שבין הצדדים (רע"א 6450/01 שמחה אוריאלי ובניו נ' מכון טפול בשפכי אשקלון, מיום 9.12.01 פורסם בנבו).

בכך תתקיים מצוות ביהמ"ש העליון כפי שהובאה ברע"א 3873/09 עו"ד רחל בכר נ' מושב מצליח (מיום 7.9.09 פורסם בנבו), שקבע שכל עוד אין "נחיצות מהותית" לקיום שני ההליכים במקביל, וכל עוד אין חשש שהתובע לא יזכה לסעד אפקטיבי במסגרת הליך הבוררות, הרי שאין מקום לנהל את שני ההליכים במקביל.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים ועיון בפסיקה שהגישו, מצאתי כי יש להיעתר לבקשה ולהורות על עיכוב הליכים עד לסיום הליכי הבוררות.

סוף דבר אני מורה על עיכוב הליכים נגד החברה בשל תניית בוררות.

כן אני מורה על עיכוב התביעה נגד הנתבעים 2-3 עד להכרעה סופית בהליך הבוררות הצדדים יודיעו תוך 45 יום האם הגיעו להסכמה ביחס לזהות הבורר.