בקשה לעיכוב הליכים בהליכי חדלות פירעון

יחד עם זאת, צודק הנאמן בטענתו, כי הבקשה שלפני איננה לביטול הצוו לפתיחת הליכים כנגד החברה אלא בקשה לעיכוב הליכים זמני, למשך 30 ימים עד לקבלת חוות דעת מומחה מטעם המבקש שמטרתה להוכיח כי החברה איננה חדלת פרעון.

בסעיף 8 לבקשה נכתב כדלקמן: " יצוין כי בין בעלי המניות מתנהלים ההליכים המשפטיים בטענות הדדיות בדבר אופן היתנהלות החברה. מצבה האמתי של החברה ומאזן הזכויות למול ההתחייבויות של החברה נתון במחלוקת, אולם החברה סבורה כי היא מצויה במצב של חידלות פרעון ומבוי סתום שלא מאפשר את הפעלתה". בעקבות דיון שהתקיים ביום 6.1.2021 בפני כב' השופט א. רון ניתן צו פתיחת הליכים ומדובר בהחלטה חלוטה.

...

במסגרת סעיף 9 לבקשה למתן צו פתיחת הליכים נכתב מטעם שני הצדדים כדלקמן: "בחשבונה של החברה בבנק מצויים מספר מיליוני ש"ח, אולם היקף ההתחייבויות של החברה צריך להיבדק ולהיקבע במסגרת הליך זה. יצוין כי חלק מהכספים אשר הועברו לחברה שולמו ע"ח עסקאות עתידות, כאשר היקף התחייבויות החברה ותקינות המסמכים החשבונאיים נתונים במחלוקת עמוקה בין הצדדים, באופן המקים חשש ממשי והדדי, לחדלות פירעונה של החברה". לפיכך, ניתן להניח כי כל מסקנה שיגיע אליה רואה החשבון מטעם המבקש ביחס למסמכים החשבונאיים של החברה תהיה שנויה במחלוקת מצד המשיבים.

סוף דבר, לאור כל האמור, הבקשה לעיכוב זמני של הליך חדלות הפירעון (מספר 12) נדחית.

המבקש ישלם הוצאות לנאמן בסך של 4,000 ₪ וכן ישלם למשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪.

לאחר שנדחתה הבקשה לסילוק על הסף, הגיש הנתבע בקשה נוספת לעיכוב הליכים, עד לבירור תום הליכי חידלות הפרעון של הנתבעת 1 (להלן- הבקשה השניה).

התובע חזר להילכת סימס וקביעות בית הדין הארצי בנוגע לעיכוב הליכים עד לבירור תביעת החוב בהליכי חידלות פרעון והפנה לבר"ע (ארצי) 33690-10-14 שופרסל בע"מ נ' TESFAY HABTU TAKLEZHI, 3.11.2014 (להלן- עניין שופרסל); בר"ע (ארצי) 34548-06-18 URI MAFSON נ' מי רן כוח אדם בע"מ, 13.9.2018 (להלן- עניין מי-רן); סע"ש (תל אביב) 9904-01-18 Resom Genet נ' אגודת השומרים בע"מ –בפרוק, 5.6.2019 (להלן- עניין אגודת השומרים).

...

כן יש להביא בחשבון את מידת הפגיעה בתובע, כך שגם אם יש ממש בבקשה לעיכוב הליכים, אולם הבקשה תביא לפגיעה קשה ביוזם ההליך- יש לדחות את הבקשה (רע"א 2314/02 גידולי שדה נטופה - אגודה שיתופית בע"מ נ' הכשרת היישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(5) 305, 310 (2002).

בעניין שופרסל נקבע כי עובד אינו חייב לפנות להליך תביעת חוב ולמצותו, והוא רשאי לבחור ממי להיפרע, בתנאי שאין הוא נפרע בכפל (פסקה 13): "אכן, לעובד זכות להגיש תביעת חוב למנהל המיוחד ולהגיש תביעה לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי. אולם, שופרסל לא הצביעה על מקור נורמטיבי המחייב את העובד למצות הליך זה בטרם תתברר תביעתו נגדה. אין כל דמיון בין הגשת תביעה בבית הדין לעבודה כנגד שופרסל על יסוד חבותה הנטענת כמפורט בכתב התביעה  לבין הגשת עתירה לבג"צ בטרם מיצוי הליכים אחרים, או הגשת תביעה לבית הדין לעבודה כנגד ארגון העובדים בטרם מוצו ההליכים הפנימיים על פי תקנון ארגון העובדים. במאמר מוסגר יצוין כי הצגת הדברים על ידי שופרסל – שלפיה כל  שעל העובד לעשות הוא לממש את פסק הדין באמצעות פנייה למנהל המיוחד ולמוסד לביטוח לאומי -  אינה מדויקת, שכן נוכח העובדה שפסק הדין ניתן בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות סביר להניח כי תביעת החוב לא תאושר ללא בדיקה, ועל העובד להוכיח את תביעתו למנהל המיוחד/המוסד לביטוח לאומי." לאחר ששקלתי את טענות הצדדים היטב, הגעתי לכלל מסקנה כי אין הצדקה להיעתר לבקשה.

סוף דבר הבקשה לעיכוב ההליכים נדחית.

עוד טענה המשיבה כי כב' הרשם קייס כראמה דחה את הבקשה לעיכוב הליכים מאחר וכבר בעבר הוגשה בקשה זהה ע"י המבקש במסגרת הליכי חידלות פרעון בתיק שמספרו 24056-10-21.

...

המבקש עוד טען כי ע"פ חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993, המשיבה לא צירפה הסכם הלוואה בכתב כמבוקש כדין בעת הגשת בקשה לביצוע שטר, ועל כן מלווה שאינו עורך חוזה הלוואה ואינו מצרף חוזה הלוואה לתביעתו, גם אם מדובר בבקשה לביצוע שטר, לרבות תנאי הסף לקיומו של מסמך בכתב של חוזה לקבלת שירות, אזי לשיטתו על הבקשה להידחות מכיוון שאין עילת תביעה למשיבה.

מכל האמור לעיל, המבקש טען כי למשיבה אין כל עילת תביעה נגדו ובקשתה לביצוע שטר מלווה בניצול המצב, חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים וזאת על מנת להפעיל עליו לחץ פסול לצבירת יתרון שאינו מגיע לה על פי דין.

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה עיכוב הליכים.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה עיכוב הליכים בכפוף להפקדת סכום של 8,000 ₪ לקופת בית המשפט וזאת בתוך 30 יום.

עוד טענה המשיבה כי כב' הרשם קייס כראמה דחה את הבקשה לעיכוב הליכים מאחר וכבר בעבר הוגשה בקשה זהה ע"י המבקש במסגרת הליכי חידלות פרעון בתיק שמספרו 24056-10-21.

...

מכל האמור לעיל, המבקש טען כי למשיבה אין כל עילת תביעה נגדו ובקשתה לביצוע שטר מלווה בניצול המצב, חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים וזאת על מנת להפעיל עליו לחץ פסול לצבירת יתרון שאינו מגיע לה על פי דין.

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה עיכוב הליכים.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה עיכוב הליכים בכפוף להפקדת סכום של 7,500 ₪ לקופת בית המשפט וזאת בתוך 30 יום.

כב' הש' שלעאטה קבעה ביום 3.2.20 כי "לאור מהות ההליך כאן והסעד המבוקש בו הרי שאין קשר בינו לבין הליך חידלות הפרעון בכל מקרה הליכי חידלות פרעון לא חלים על המישכון העומד בבסיס התביעה" וניתנה למערערים האפשרות להמשיך בתביעה או להפסיקה.

מסקנתי זו אינה רק תולדה של ההליכים האזרחיים שננקטו על ידי המערערים והוכרעו אלא גם בהליכי החדל"פ שבעניינם של המבקשים בהם לא ניתן עיכוב מימוש השיעבוד (החלטת כב' הש' ברלינר לוי ו/או החלטת כב' הש' הלר ו/או החלטת כב' הש' אסכנדר-מוסא).

...

פסק דין זה מכריע בערעור גופו וכן, בבקשה לעיכוב הליכי מימוש הליכי ההוצאה לפועל שהוגשה במהלך פגרת הקיץ ונדונה על ידי כב' הש' הבכיר ערן נווה ביום 31.8.22 אשר נעתר לבקשה וקבע את עיכוב הליכי המימוש עד להכרעה בערעור ו/או החלטה אחרת שתינתן .

אשר על כן, אני מורה על: ביטול עיכוב הליכי מימוש ההליכים כך שהמשיבה רשאית להמשיך בהליכי מימוש השעבוד.

אני דוחה את הערעור לגופו.

המערערים ישלמו למשיבה סך של 10,000 ₪ בגין הוצאות משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.