בקשה לעיכוב הליכי פינוי בהוצאה לפועל עד להכרעה בתובענה העיקרית

לפני בקשה מטעם התובעות לסעד זמני בדמות עיכוב הליכי הפינוי כנגדן, מהמקרקעין הידועים כחלק מחלקה 44 (לשעבר חלק מחלקה 13) בגוש 6082 (להלן "המקרקעין"), הליכים אשר עתידים להתבצע על פי הנטען ביום 16.6.20 במסגרת תיק הוצאה לפועל 511931-08-19 (להלן "תיק ההוצל"פ"), זאת עד להכרעה בתביעה העיקרית.

...

ככל שהיה בכך ממש, חזקה על התובעות שהיו מצרפות תצהירים מאת החייבים אשר יאשרו טענה בלתי שגרתית זו. סוף דבר מאזן הנוחות נוטה אמנם לטובת התובעות בשים לב לכך שמדובר בפינוי בתי מגורים.

עוד אין באמור לעיל כדי לגרוע מטענות התובעות לפגמים דיוניים שונים אשר נפלו לדבריהן בהליכי ההוצל"פ כמפורט לעיל בסעיף 5 להחלטה זו. סוף דבר, הבקשה לעיכוב הליכי הפינוי נשוא תיק הוצאה לפועל 511931-08-19 – נדחית.

לאור מסקנות החלטתי זו לעיל ולנוכח פרק הזמן אשר עומד לרשות התובעות עד למועד האמור, אינני נדרש לשאלת מתן סעד זמני או עיכוב ביצוע לתקופת הערעור או בקשת רשות הערעור ככל שיוגשו.

לפני בקשה למתן סעד זמני לפיו יעוכב ביצועם של הליכי הפינוי אשר ננקטו כלפי המבקש במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 510740-01-21 שניפתח על ידי המשיב, מר מאיר לזרוביץ (להלן בהתאמה: "הליך ההוצאה לפועל" וכן "לזרוביץ" או "המשיב") כנגד אביו של המבקש, מר יוסף נעים (להלן: "נעים"); וזאת עד להכרעה בתובענה העיקרית במסגרתה עותר המבקש לסעד הצהרתי לפיו הוא המחזיק בזכויות בחלק מנכס המצוי בגוש 7122 חלק מחלקה 77 המשמש להפעלת צמיגיה ברח' הקוממיות 1 בת ים (להלן בהתאמה: "הנכס" או "הפנצ'ריה") וזאת מכוח הסכם שכירות מיום 28.6.2021 אשר נחתם בינו ובין המשיבה 2 (להלן: "בוימר").

...

מנגד טוען לזרוביץ כי יש לדחות את הבקשה.

כך שמבחינת מאזן הנוחות אני מוצאת כי דין הבקשה להתקבל.

אולם מבלי לקבוע מסמרות בדבר בשלב זה ובכל הזהירות הנדרשת, דומה כי סיכוייה של התובענה, לפחות במתכונתה הנוכחית ובהתחשב בראיות ובטענות שהוצגו עד כה, אינם מבוטלים ודי בהן כדי להוות ראיות מספקות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, ואין אני מקבלת את טענת לזרוביץ כי סיכויי התביעה קלושים.

מכל המקובץ מצאתי כי דין הבקשה להתקבל, וכי יש לעכב את הליכי הפינוי כנגד המבקש וזאת עד להכרעה בתובענה העיקרית.

במסגרת תביעה זו הגיש המבקש את הבקשה לסעד זמני המונחת לפני, ועתר להורות על איסור נקיטת הליכים ופעולות לפינוי הנכס על ידי המשיבה עד להכרעה בתובענה העיקרית, תוך שהוא מדגיש כי צו לפינוי ניתן נגד המחזיק הקודם בנכס, ויישומו עתה - לאחר שהחזקה הועברה לידיו - מהוה הפרה של הסכם השכירות שאותו הוא מבקש לאכוף בתביעתו.

בקשה זו הובילה לעיכוב בהליכי פינוי הנכס על ידי לישכת ההוצאה לפועל, ופס"ד המורה על דחיית הבקשה ניתן רק ביום 10.3.21.

...

כפועל יוצא, למשיבה נגרמים נזקים כלכליים משלה כתוצאה מעיכוב הליכי הפינוי בהם זכתה (אשר אין צורך להוכיח עצם קיומם בתצהיר מטעמה – משזכו להכרה מפורשת מטעם המבקש עצמו, בעדותו כאן) ולא שוכנעתי כי הנזק הכלכלי שעשוי להיגרם למבקש כמפורט מעלה מדחיית הבקשה דנן עולה על נזקי המשיבה מקבלתה, או ראוי להגנה יותר ממנה.

מכל אלו מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.

בגדרה של ההחלטה הנ"ל נדחתה בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (השופטת ע' יוסף-קוזין) [בת״א 6923-10-18]מיום 24.4.2022, עד להכרעה בעירעור המבקשת על פסק הדין.

בחודש דצמבר 2017 פתחה עמותת דגל ראובן בהליכי הוצאה לפועל לצורך פינוי הנכס.

במסגרת ההליך הנ"ל הגיעו הצדדים להסכמות שלפיהן יינתן צו זמני לעיכוב הליכי הפינוי, עד להכרעה בתובענה עיקרית שתוגש על ידי עמותת משיבים ועמותת חינוך בעיניין זכויותיהן הנטענות בנכס.

...

סבורני כי בשלב זה די, לעניין מאזן הנוחות, כי מדובר בפעילות הקשורה במבקשת וכי רצונה של עמותת דגל ראובן בפינוי חלה גם על הפעילות החינוכית הנ"ל, כך שאי-מתן צו המניעה יביא לסיומה (למצער לשיטתה של עמותת דגל ראובן).

בהתאם לאמור לעיל, אתנה את צו המניעה שאוציא תחת ידי, בהפקדת ערבות בנקאית אוטונומית בסכום ובתנאים שישקפו את הנ"ל. לאור כל האמור ניתן בזאת צו זמני, לתקופת הערעור התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ע"א 46581-05-22), למניעת ביצועו של פסק דינו של בית משפט השלום בפתח-תקווה בת״א 6923-10-18 מיום 24.4.2022, וזאת בתנאי שהמבקשת תמציא לבית המשפט המחוזי, עד ליום 9.8.2022 בשעות פעילותה של מזכירות בית המשפט, ערבות בנקאית אוטונומית (שתוכל להינתן גם על ידי חברת ביטוח מתאימה), לטובת עמותת דגל ראובן וברת מימוש על ידי עמותת דגל ראובן.

לאור החלטתי דלעיל לא מצאתי את בקשתה של המבקשת להגשת תשובה ואת הבקשה שהוגשה להצטרפות להליך כרלבנטיות, והן נדחות בזאת.

] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' אילני) מיום 9.2.2023 בת"א 33979-01-23, בה נדחתה בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה 1, חברת א.ר.א.ב בונוס בע"מ (להלן: המשיבה), להמשיך בהליכי מימוש מישכון בית המגורים של המבקש בכפר שמריהו ומשרדו בהרצליה (להלן בהתאמה: הבית ו-המשרד) במסגרת הליכי הוצאה לפועל המתנהלים בעיניינו, עד להכרעה בתביעה המתבררת בבית משפט קמא.

עם פתיחת ההליך הקודם הגיש המבקש בקשה לצוו מניעה זמני שיורה ללישכת ההוצאה לפועל לעכב את הליכי מימוש הבית.

משכך נקבע כי הכספים שיוותרו מעל לסכום של 15 מיליון ₪, לאחר מימוש הנכסים וניכוי הוצאות הכנוס המכירה ומיסים, יופקדו בתיק ההוצאה לפועל (או על פי הוראות שייתן ראש ההוצאה לפועל) עד להכרעה בתביעה העיקרית.

גם בקשותיו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל הוגשו אך בימים 27.12.2022 ו-1.1.2023, קרוב למועד שנקבע לפינוי המשרד.

...

בית המשפט עמד על כך כי טענות המבקש בהליך הנוכחי זהות לטענות שהעלה בפני בית המשפט המחוזי בהליך הקודם, וכי אין די בעובדה שהסעד המבוקש בהליכים שונה, כדי להיעתר לבקשה.

כמו כן, אם טענות המבקש יידחו, החוב ימשיך לצבור ריבית שבסופו של דבר יהיה על המבקש לשאת בהן.

המבקש הפנה בהקשר זה לכתב התביעה – בו אכן קיים פירוט ביחס להליך הקודם ובפרט ביחס לחוות הדעת שהוגשו בו. המבקש לא ציין אמנם את ההסכמה לפיה המשיבה לא תפעל למימוש המשכנתא במשך 12 חודשים אם המבקש ישלם ריבית חודשית, וכי הוא לא עשה כן. אלה פרטים שהמבקש צריך היה לציינם (הן בכתב התביעה והן בבקשה.

סוף דבר; לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.