בקשה לעיכוב הליכי כינוס נכסים והוצאה לפועל

ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 8.3.2022 בתיק הוצאה לפועל מס' 500638-11-17, שדחתה את בקשת המערער לעיכוב הליכי כנוס נכסים על זכויותיו בנכס מסחרי, שננקטו לצורך גביית חובו כלפי המשיבה 2 בסך העולה על 1,060,000 ש"ח. המערער (להלן בשם בדוי 'דוד'), נשוי ואב לשלושה ילדים, והמשיבה 2 (להלן בשם בדוי 'שרי'), גרושה ואם לשלושה ילדים בגירים מנישואיה הראשונים, ניהלו במשך מספר שנים קשר זוגי, תוך שדוד מתגורר עם אישתו החוקית, וכתוצאה ממנו נולד להם בן משותף, בן כשש שנים (להלן 'הקטין').

...

באשר לסיכויי ההליך – אחת מהטענות המרכזיות של המבקש בתביעתו היא כי המשיבה הפרה הפרה יסודית את ההסכם משלא קיימה את הוראת סעיף 25.2 להסכם שאסר עליה להציג את ההסכם ו/או לגלות אודות קיומו: "הצדדים מתחייבים שלא למסור כל פרט המופיע בהסכם זה לכל גורם שהוא, כמו"כ מתחייבים הצדדים שלא לספר אודות קיומו של הסכם זה". ביהמ"ש קמא הביע בהחלטתו את התרשמותו כי מהמסמכים שצורפו לבקשה "לא ניתן לקבל את טענת המבקש שהמסקנה המתחייבת מהם היא שהמשיבה הפרה את החיסיון" ונימק זאת בכך ש"המסמכים אליהם הפנה המבקש אינם מלמדים שהמשיבה הפרה את חובת הסודיות עוד בטרם אישור ההסכם, אלא שהמשיבה אישרה שפנתה לעו"ד נטר והודיעה אותו שהגיע להסכם עם המבקש (אך לא מעבר לכך), זאת על מנת שעו"ד נטר לא יגיע לשני הדיונים שהיו קבועים כאמור למחרת היום.

בפתח פרק "דיון והכרעה" נפסק כך: "אני סבור כי יש מקום לקבל את הערעור באופן חלקי בלבד, כך שהצו הזמני שניתן על-ידי ביום 16.2.21 להשהיית הליך כינוס הנכסים בקשר לנכס המסחרי בבעלות המבקש יהפוך להיות קבוע עד להכרעה בתביעה המתנהלת בביהמ"ש קמא (ובהתאם לתוצאתה) וזאת בכפוף לכך שהמבקש יעמיד בטוחה חלופית: הפקדה כספית על סך 150,000 ש"ח בין במזומן בין בערבות בנקאית שתופקד בקופת בית המשפט קמא בתוך 60 ימים ממועד המצאת החלטתי זו". בפרק "סוף דבר", נכתב כך: "הצו הזמני שניתן על-ידי ביום 16.2.21 להשהיית הליך כינוס הנכסים בקשר לנכס המסחרי בבעלות המבקש יהפוך להיות קבוע עד להכרעה בתביעה המתנהלת בביהמ"ש קמא (ובהתאם לתוצאתה) וזאת בכפוף לכך שהמבקש יעמיד בטוחה חלופית: הפקדה כספית על סך 150,000 ש"ח בין במזומן בין בערבות בנקאית שתופקד בקופת בית המשפט קמא בתוך 60 ימים ממועד המצאת החלטתי זו. ככל שתביעת המבקש בביהמ"ש קמא תידחה ובמועד מתן פסה"ד חובו בתיקי ההוצל"פ שפתחה נגדו המשיבה ושהוא עותר לביטולם יעמוד על מעל סכום זה (150,000 ש"ח) הסכום יועבר לידי המשיבה על חשבון חוב המבקש כלפיה (ותבוצע הפחתת חוב בהתאם בלשכת ההוצל"פ). ככל שסכום החוב בתיקי ההוצל"פ יהיה פחות מסכום זה (150,000 ש"ח) תוחזר יתרת הסכום (שמעבר לחוב בהוצל"פ) לידי המבקש". 34.4 ביום 18.10.2021 התביעה לביטול פסקי הדין נמחקה משום שדוד לא הפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה של שרי על אף שהמועד להפקדתה הוארך ארבע פעמים.

המסקנה מהנימוקים המפורטים להלן היא שדין הערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 8.3.2022 להידחות אף ללא צורך בתשובה, בהתאם להוראות תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018: 35.1 הלכה למעשה ערעורו של דוד מכוון ביחס להחלטת כב' הרשמת מיום 19.10.2021 לחדש את הליכי הכינוס נוכח מחיקת התביעה לביטול פסקי הדין.

התוצאה היא שהערעור נדחה.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב (כב' השופט אריאל צימרמן) מיום 27/1/19 בת"א 11243-12-18 ולפיה נדחתה, ללא צורך בתשובה, בקשת המבקש לעיכוב הליך כנוס נכסים על דירת מגוריו במסגרת תיק הוצל"פ 524306-07-16 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

תחילה הוגשה התביעה לביהמ"ש המחוזי ומשהועברה לבימ"ש השלום, הוגשה ביום 24/1/19 "בקשה דחופה למתן צו עיכוב הליכי הוצאה לפועל". נטענו טענות ביחס להלוואות שמכוחן נרשמה המשכנתא.

...

זאת ועוד; לא מצאתי גם כי מדובר בשיהוי שיש בו כדי להוביל למסקנה כי יש מקום לסילוק הבקשה ללא קיום דיון.

אני סבורה כי אין עניינינו בגדר חריג שבו תידחה בקשה על הסף ללא דיון לפי תקנה 366 (א) לתקסד"א וכי על בית המשפט יהיה להכריע בבקשה רק לאחר קיום דיון כמצוות התקנות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות ערעור להתקבל ודין הערעור להתקבל.

יחד עם זאת, משהתובעת הגישה בקשה לעיכוב ההליכים בהליך הכנוס של הנכס בהוצאה לפועל, יש להתנות את המשך עיכוב ההליכים בהפקדת התחייבות עצמית מטעם המבקשת – הנתבעת.

...

ברע"א 1378/21 ליאב יזמות וניהול פרוייקטים בע"מ נ' משה תורג'מן נקבע כי הסמכות לחייב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות ההליך היא דווקא על יוזם ההליך, ולא על הצד הפסיבי, במקרה זה – הנתבעת: "סמכותו של בית המשפט לחייב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות (להלן: ערובה להוצאות או ערובה להבטחת הוצאות), נועדה איפוא להבטיח, כבר בשלב מוקדם של ההליך, כי מקום שבו יפעיל בית המשפט את סמכותו לחיוב בהוצאות בתום ההליך – ניתן יהיה לגבותן בפועל. ודוק: בעוד שסמכותו של בית המשפט לחייב בהוצאות חלה על שני הצדדים להליך – יוזם ההליך או הצד הפסיבי, הסמכות לחייב בערובה להוצאות מתייחסת ליוזם ההליך בלבד (ראו: רע"א 7687/18 מדינת ישראל – רשות המיסים – מנהל מע"מ לוד נ' מרעב חסן בנייה וסחר בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 8 (15.7.2020) (להלן: עניין מרעב); ע"א (ת"א) 1100/01 FRANCO BELGES נגד א.ש. גל חום שוקי פסח בע"מ, [פורסם בנבו] עמ' 9 לחוות דעתה של השופטת אסתר קובו (1.7.2004)). מסקנה זו נתמכת בשני שיקולים מצטברים:

ממכלול זה , הבקשה לחיוב הנתבעת בהפקדת ערובה נדחית.

נוכח האמור לעיל ,כל צד יישא בהוצאותיו.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו חדל"פ 23580-12-19 א.ש. מימונית בע"מ נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:30 בפני כבוד השופט ד"ר דן סעדון מבקש ברוך שטבי באמצעות עו"ד ששון משיבים 1.עזבון המנוח יעקב שטבי ז"ל (בחדלות פרעון) 2. אורן הראל (נאמן), ת"ז 067237933 3. בנק דיסקונט לישראל בע"מ ע"י עו"ד חרלופסקי ואח' 4. עו"ד מור נרדיה ( כונס הנכסים בתיק הוצאה לפועל 53366-03-19) 5. ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב החלטה

ואולם, גם לאחר שרשם ההוצאה לפועל הבהיר "ברחל ביתך הקטנה" בהחלטה מיום 10.10.21 כי על המבקש לפעול להמצאת החלטת בית משפט בנוגע לעיכוב ההליכים בתיק, לא אצה למבקש הדרך לפנות בבקשה.

...

גם שיקולי צדק ויושר תומכים במסקנה בנוגע לדחיית הבקשה.

טעם זה מצטרף לטעמים שנמנו לעיל ומחזק את המסקנה בדבר הצורך לדחות את הבקשה.

לאור כל האמור אני דוחה את הבקשה ומחייב את המבקש בהוצאות הבנק בבקשה (ללא קשר לתוצאות) בסך 1200 ₪.

הנתבעת 1, הנה חברה המספקת "שירותי התחייבות" לפרעון באמצעי תשלום שונים, ומי שקבלה המחאת זכות מהנתבעת 2; הנתבעת 2, הנה חברה המספקת שירותי אשראי, באמצעות העמדת הלוואה לשם רכישת מוצר או שירות; הנתבע 3, עו"ד במקצועו, התמנה ביום 20/05/2022 ככונס נכסים בתיק הוצאה לפועל שניפתח כנגד התובעת.

ביום 14/06/2022 הגישה התובעת בקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצל"פ, ובה טענה, כי הפיגורים בתשלומים החודשיים היו כתוצאה מהקפאת חשבונה בבנק ע"י משטרת ישראל, אם-כי הפיגורים סולקו על ידה במלואם (העתק מאסמכתאות התשלומים צורפו כנספח ו' לבקשה).

...

אך סבורני כי אין בכך כדי להוות נסיבות מיוחדות שבהן מתקיים חשש ממשי, כי שליחת ההתראה לתובעת תסכל גביית פירעון מלוא ההלוואה, במיוחד כי היה ידוע לתובעת כי הרכב תפוס בידי המשטרה.

הונחה דעתי, כי התובעת הפגינה יכולת כלכלית לשלם את ההלוואה במלואה ולעמוד בהתחייבויותיה לתשלום עפ"י הסכם המימון, ללא תלות בקבלת מימון מגוף כזה ו/או אחר.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, דין הבקשה למתן צו מניעה להתקבל.