בקשה לעיכוב דיון עד להכרעה בהליך אחר מעורר שאלות דומות

אפשרות עיכוב דיון בתובענה בשל קיומו של הליך משפטי אחר מתוארת בספרו של המחבר גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שלוש עשרה, כרך א', בעמוד 463: "לערכאה הדנה בעיניין מסורה סמכות שבשיקול דעת להורות על עיכוב דיון בהליך שלפניה עד להכרעה בהליך אחר המעורר שאלות דומות. הדרישה היא כי בשני ההליכים תדון סוגיה מהותית זהה, אם כי אין דרישה לחפיפה מוחלטת בין כל העניינים הנדונים. בית המשפט ישקול את זהות השאלות השנויות במחלוקת, את זהות בעלי הדין, את יעילות הדיון, את החסכון במשאבים ובפרט בזמן שפוטי, מניעת הכרעות סותרות, את נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ואת מאזן הנוחות.

בעיניין זה ראו בין היתר מכתבו של בא כוחו של מר אלט מיום 26.9.2019; סעיפים 6, 18 ו- 27 לכתב התשובה שהוגש מטעם מר אלט כמשיב בהמרצת הפתיחה; פרוטוקול הדיון שהתקיים בפניי ביום 7.3.2021, עמוד 2, שורה 1 עד שורה 4; וכן סעיפים 1 ו- 2 לבקשת עיכוב ההליכים עצמה.

...

לאחר שקילת הדברים הגעתי למסקנה כי אין הצדקה בנסיבות מקרה זה לעיכוב הדיון בהמרצת הפתיחה.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לעיכוב הליכים נדחית.

הלכה היא כי בית משפט רשאי לעכב הליכים כאשר מיתקיים במקביל הליך אחר המעורר שאלות דומות.

אכן נכון שבפניי עומדת שאלה נוספת באשר לכלי נוסף שלא נדון בתא"מ, אולם סבורתני כי בכל הנוגע לכלי השופל שנקנה ע"י התובעת שלפניי ביום 6/11/14 (שופל מסוג ליגונג) הרי ששאלת התיקון, האחריות והנזקים, הנה מחלוקת שעומדת לפיתחי בתביעה שבכותרת, והיא אף עומדת לפתחו של בית המשפט בתיק התא"מ. סבורתני כי בנסיבות העניין ולאור אופי הקונפליקט שבין הצדדים, ובהנתן נסיבות התובענה שבפני, והסעד אליו עותרת התובעת בפני, הרי שהצדק הנו עם המבקשת, וכי בנסיבות בהן השאלות נשוא התביעה עומדות במוקד דיון משפטי בפני בית המשפט השלום במסגרת תובענה אחרת, המצויה בשלב מיתקדם הרבה יותר, הרי שעל מנת להמנע מניהול הליך סרק, ובפרט לנוכח כך שההחלטות אשר תתקבלנה בפני בית המשפט השלום ע"י הרשמת הבכירה, ככל שתתקבלנה, יהיה בהן בכדי להשפיע באופן ישיר על ההליכים והמסקנות ככל שיתקבלו בתובענה דנא, הרי שאין כל טעם לקדם את ההליך דנא, ולהכריע בו, בעוד ההליך המתנהל בין הצדדים בפני כבוד הרשמת הבכירה הנו תלוי ועומד.

טענות המשיבה/התובעת בתגובתה לבקשה, בדבר העדפת הליך אחד על פני אחר, אינן במקומן: אין מדובר בהעדפת הליך אחד על מישנהו אלא בהמנעות מהליכי סרק עקב הליך אשר הוגש זה מכבר לבית המשפט ומתנהל בה, ואף מצוי בשלב מיתקדם יותר וכן הרצון להמנע מהכרעות סותרות בסוגיה דומה עד כדי זהה.

...

לטענת המבקשת, עסקינן בשימוש לרעה בהליכי משפט מצד התובעת בהגישה תביעה זו. לסיכום, לטענתה, אין כל הגיון לנהל תובענה דנא, בעוד התובענה הנוספת קרבה לסיומה.

עיון בתיק התא"מ המתנהל בפני כבוד הרשמת הבכירה, העלה כי ההליך מצוי בשלב מתקדם למדי, הליך הוכחות כבר נקבע זה מכבר ואמור היה להתקיים אך מועד הדיון עצמו ולאחר שכבר החל, נדחה בסופו של דבר, עקב רצון התובעת להגיש בר"ע בגין החלטת בית המשפט בעניין הרחבת חזית, אשר ארעה לטענתה.

בנסיבות אלו, ולאור כל האמור, אין מנוס אלא לעכב את ההליכים שבפני.

סוף דבר הבקשה לעיכוב הדיון בתובענה דנא מתקבלת.

תמצית טענות הצדדים במסגרת הבקשה, טענו הנתבעים כי יש לעכב את ההליך וזאת עד להכרעה בהליך העקרי התלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי ת.א 8216-04-20, שכן, בשני ההליכים מדובר באותם צדדים, באותה תשתית עובדתית, (אותו הנכס, אותם הסכמי פשרה, אותן פעולות המהוות הפרה כביכול), ואף קיימת חפיפה באשר לחלק מן השאלות המשפטיות.

מסגרת נורמאטיבית הלכה היא כי בית משפט רשאי לעכב הליכים כאשר מיתקיים במקביל הליך אחר המעורר שאלות דומות.

עוד הדגשתי בעיניין קולומביה, כי לצורך בחינת ההצדקה לעיכוב הליך בתובענה בשל הליך תלוי ועומד ניתן להסתפק באפשרות שבהליך התלוי והעומד ייקבעו ממצאים שיכולים להוות מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא בתובענה שעיכובה מתבקש, ואף השתק פלוגתא לא הדדי הגנתי – קרי, פלוגתא שתשמש את הנתבע בהליך שעיכובו מתבקש נגד התובע אף מבלי שהנתבע הוא צד להליך התלוי והעומד" מן הכלל אל הפרט בענייננו, עומדת לדיון השאלה האם בתביעה שלפני ובתביעות שבבית המשפט המחוזי נושאים דומים עד זהים המביאים לעיכוב ההליך.

אין מחלוקת כי פלוגתאות שיוכרעו בתביעה המתנהלת בבית המשפט המחוזי מעלות שאלות משותפות ביחס למערכת היחסים שבין הצדדים וכך, לצורך הכרעה בטענת הפרת הסכמי הפשרה יידרש בית המשפט לערוך דיון באותן הטענות המתבררות בבית המשפט המחוזי ויידרש לבחון את אותן הראיות, לשמוע את אותן העדויות וכיוצ"ב. על כן, בנסיבות אלו יש מקום להורות על עיכוב ההליכים.

...

כך למשל מצב בו ביהמ"ש יקבע כי הנתבעים כביכול הפרו את הסכם הפשרה מיום 6.1.2020 בעוד שבית המשפט המחוזי ייקבע אחרת –כי התובעים הם אלו שהפרו הסכם זה. מנגד, טענו התובעים כי דינה של הבקשה להידחות.

סוף דבר אני מורה על עיכוב ההליכים בתיק וזאת עד שיוכרעו התובענות בבית המשפט המחוזי.

בבקשתה עתרה הנתבעת גם לעיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד, שכן לטענתה, מר פופלין הגיש תביעה אישית כנגד מר ביטרמן לבית המשפט המחוזי בחיפה, כאשר בשני ההליכים מתעוררות שאלות דומות שבעובדה ובמשפט, כגון, סעיפי הסכם מכר המניות, פרשנותם, הקף תחולתם, ונסיבות מכירת המניות, ולדבריה, מעשיו של מר פופלין קשורים לשני ההליכים.

בהתאם לפסיקה, עניין עיכוב דיון בהליך שבפני בית המשפט עד להכרעה בהליך אחר המעורר שאלות דומות, מסור לשיקול דעת הערכאה הדנה בעיניין, כאשר השיקולים האם להורות על עיכוב הליכים הם: האם בשני ההליכים תדון סוגיה מהותית זהה? אולם, אין צורך בחפיפה מוחלטת בכל העניינים הנדונים בשני ההליכים; זהות בעלי הדין; יעילות הדיון; חסכון במשאבים ובזמן שפוטי; מניעת הכרעות סותרות; נוחות בעלי הדין; הכרעה מהירה; מאזן הנוחות.

...

בנסיבות אלה, משעה שהחשש להכרעות סותרות הוא נמוך, הסוגיה המהותית בשני ההליכים שונה, ומשלא ניתן טעם לשיהוי בהגשת הבקשה לעיכוב הליכים, למרות שהטיעונים העומדים בבסיסה נטענו בהליך בבית המשפט המחוזי לפני כשנה, איני סבורה שבנסיבות אלה יש הצדקה להורות על עיכוב ההליכים בתיק זה. לפיכך, הבקשה ככל שהיא מתייחסת לעיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד – נדחית.

נוכח המפורט לעיל, הבקשה למחיקת סעיפים מחוות דעת המומחה מטעם התובעת מתקבלת באופן חלקי בלבד, כמפורט לעיל.

הבקשה בנוגע למחיקת חלקי סעיפים מחוות דעת המומחה בשל התיישנות ובנוגע לעיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד – נדחית.

הדוקטרינה של "הליך תלוי ועומד" מקנה לערכאה הדנה בעיניין מסוים סמכות שבשיקול דעת להורות על עיכוב הדיון בהליך שלפניה עד להכרעה בהליך אחר המעורר שאלות דומות (ראו רע"א 5385/10 מגן נ' אופק א.אחזקות (2005) בע"מ, פסקה 3 (21.9.2010)).

משכך, השאלה שיש לבחון אותה בשלב זה איננה האם יש זהות בין השאלות המתעוררות בהליך המתנהל לפני בית משפט קמא ובין הליך הגירושין בכללותו, אלא האם התביעה המתנהלת לפני בית משפט קמא מעוררת סוגיות דומות לאלה העומדות לפני בית המשפט לעינייני מישפחה בבואו להכריע בשאלת זכאות המבקשת במניות; והאם הסעדים המבוקשים בשני ההליכים הם זהים או למצער דומים במידה המצדיקה את עיכוב ההליכים בתביעה דנן עד לבירורו.

...

כפי שאבהיר להלן, אני סבורה שהתשובה לשאלה זאת היא חיובית.

גם טענה זו אינה משנה את המסקנה שלעיל ואיננה מעידה על כך שהשאלות המתעוררות בשני ההליכים הן שונות באופן השולל את ההצדקה לעכב את ההליך.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.