בקשה לעיכוב ביצוע קנס בהקפאת הליכים

בבקשה 16 עותרת הנושה לתת צו פתיחת הליכים שכן לא ניתנה החלטה המעכבת את ביצוע החלטת רשמת ההוצאה לפועל והחוב שאינו שנוי במחלוקת לא סולק.

בין היתר: בהתאם לסעיף 116(ג) לחוק (המפנה לסעיפים 106 ו-107 לחוק), תפעל הממונה לפירסום הודעה על מתן הצוו, משלוח העתק ממנו ומתן אפשרות עיון בו. בהתאם להוראת סעיף 121(5) לחוק, הממונה תמנה נאמן ליישום הליכי חידלות הפרעון של היחיד, לפי הוראות פרק ו':הנאמן – מינויו, תפקידו וסמכויותיו; בהתאם לסעיף 156 לחוק, הממונה תיקבע את דמי המחיה שיוקצו ליחיד ואת סכום התשלום העתי שישלם היחיד לטובת נושיו וכן את מועדי התשלום;  ככל שהדבר רלוואנטי: בהתאם לסעיף 179 לחוק, הממונה תורה על הקצבת סכום שישולם לאדם הזכאי למזונות, וזאת עד להכרעת בית המשפט בעיניין זה. (3)       עם מתן צו זה, לפי סעיף 121(3) לחוק – (א)  מוקפאים ההליכים כנגד היחיד ולא ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד היחיד אלא באישור נותן הצוו; כן, לא ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד היחיד או להמשיך בהליכי גביה שטרם הושלמו; (ב)   מבוטלים העיקולים שהוטלו במסגרת הליכי הגביה, אם הוטלו, ובכלל זה על משכורתו של היחיד אצל המעסיק, או על גמלאות או קיצבאות שלהן זכאי היחיד, או על חשבון העובר ושב המנוהל על שם היחיד אליו מופקדת משכורתו החודשית; למעט עיקול שדינו כדין מישכון לפי סעיף 12א לפקודת המיסים (גבייה); (ג)   מבוטלות כל ההגבלות שהוטלו על היחיד במסגרת הליכי גביה, אם הוטלו, ובכלל זה הגבלה על רישיון הנהיגה של היחיד.

(8)       עם מתן הצוו לפתיחת הליכים ועד מתן הצוו לשקום כלכלי, חלות על היחיד ההגבלות הקבועות בסעיף 142 לחוק, והכל כאמור בחוק, ובכלל זה: (א)  הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובילבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל; (ב)   עיכוב יציאת היחיד מהארץ; הגבלה זו מחליפה את צוי עיכוב יציאה מן הארץ שהוצאו כנגד היחיד לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 או בהליך גביה אחר; (ג)   הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981; (ד)   הגבלת היחיד משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב למעט כרטיס בנק המיועד למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים או שהחיוב בו מיידי ולמעט כרטיס תשלום שהחיוב בו מיידי; (ה)  הגבלת היחיד מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא הנאמן כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או הישתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי.

...

לאור האמור, ניתנות בזה ההוראות הבאות: (1)      מכוח סמכותי לפי סעיף 116 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: החוק), אני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

(6)       אני מורה לנאמן לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם ליחיד זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי היחיד אינו מוסמך להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.

בית המשפט דחה בקשה שהגיש המפרק לחייב את הגב' וקנין לחתום על ייפוי הכוח על מנת שניתן יהיה להשלים את המכר, תוך שהוא מציין בהחלטתו מיום 2.1.2017 כי "יש צדק רב בטענות הגב' וקנין שהסכמתה ניתנה במסגרת תיק זה רק במסגרת הקפאת ההליכים בעיניין החברות, הליך שכשל זה מכבר, לפיכך, הדרך הנכונה למימוש הדירה היא באמצעות הנושה המובטח". החלטה זו היא ההחלטה נשוא העירעור שבכותרת.

הבנק מציין, כי לאחר ההחלטה נשוא העירעור פעל לפתיחת תיק הוצאה-לפועל למימוש מישכון, ביצוע הימצאות, הגשת בקשה למינוי כונס נכסים וכיו"ב. הבנק משאיר לשיקול דעת בית המשפט את עניין עיכוב ההליכים המבוקש, אך מבקש כי החוב לטובת הבנק ייפרע בדרך המהירה ביותר.

מנגד, הנזק שייגרם לבנק אם יעוכבו הליכי המימוש של הנכס והערעור יידחה, יתבטא באי פרעון החוב ותפיחתו בגין ריביות וקנסות.

...

הם מדגישים כי אין בכך כדי להוות הסכמה לנטען בערעור, ולשיטתם דינו להידחות.

לאחר שהבאתי בחשבון את השיקולים דלעיל, ובהתחשב בכך שאף הבנק עצמו הותיר לשיקול דעתו של בית המשפט את הצו הזמני המבוקש, ראיתי לנכון להיעתר לבקשה ולהותיר על כנה את החלטתי מיום 5.6.2017 לפיה ניתן צו האוסר על ביצוע כל דיספוזציה במקרקעין הידועים כתת-חלקה 11, חלקה 91 בגוש 30052, ברחוב החבצלת 7 בירושלים, לרבות על דרך הליכי כינוס נכסים, וזאת עד להכרעה בערעור או החלטה אחרת, לפי המוקדם.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת.

ביום 20.1.19 נערך דיון נוסף בבית משפט קמא ובית משפט קבע כי הצוו יאושר לבצוע החל מיום 1.3.19 כאשר עד למועד זה יפעלו הצדדים על פי המנגנון החדש של הקנסות המינהליים, לפיו יוטל קנס באם תוך 30 יום ממועד התראת המפקח כי לא בוצעה ההריסה נשוא ההתראה.

מבוקש לבטל את צו ההריסה לאלתר, להורות על עיכוב ביצוע, הקפאת הליכי צו סגירת בית העסק וחיוב המשיבה בהוצאות ושכר טירחת עורך דין ובנוסף, לפצות את המערערים בהתאם להוראות סעיף 231 לחוק התיכנון והבניה התשכ"ה – 1965.

כמו כן טענות המערערים בדבר "הפגמים המהותיים בהתנהלות שלא כדין מצד גורמי האכיפה השונים בעריית תל אביב יפו" הן במהותן טענות שיש להעלות במסגרת עתירה מנהלית ולא במסגרת ערעור על החלטת בית משפט קמא הדוחה את בקשתם לעיכוב ביצוע נוסף.

...

אני דוחה את טענת המערערים לפיה, הגגון תואם את הגג שהיה קיים ערב מתן צו ההריסה המנהלי, הן בסוג החומר ממנו נבנה – המהווה אף הוא חומר לבניה קלה והן במידותיו, התואמות את תשריט היתר הבניה.

לעניין ההיתר, לדברי ב"כ המשיבה "מצוין מפורשות כי לא ניתן לאשר את המבוקש בתיק המידע" והפניתה לסעיף 2.1 לסיכום תיק המידע לפיו "על פי חוות דעת תכנונית תיק המידע יצא שלילי". לא זו אף זו, אלא שביום 2.1.18 המערערים עצמם הסכימו לבצע את צו ההריסה המנהלי והסכמתם מלמדת על הבנתם כי הבניה שבנו איננה תואמת היתר קיים.

לפיכך, אני דוחה את טענת המערערים לפיה, יש לבטל את צו ההריסה – בהתאם לאמור לעיל נראה כי אין חולק באשר לקיומה ולטיבה של הבניה, נשוא הדיון, ומדובר בנסיון נוסף של המערערים להימנע מביצוע צו ההריסה המנהלי שהוצא עוד באוקטובר 2017 – דהיינו לפני כשנה ומחצה.

אי לכך ולאור כל האמור לעיל, מאחר ולא מצאתי כי שגה בית משפט בהחלטתו, אני דוחה את הערעור.

אני ער לכך שב"כ המדינה רואה בסכום זה מעין "הטבה". אולם בית משפט זה אינו יכול לעצום את עיניו ולראות כיצד עמיתיו וחבריו של המערער מקבלים סכומים דומים ואילו המערער, שנדון והורשע בהליך פלילי, ריצה את עונשו ושילם פיצויים לנפגע, ומורחק משירות המדינה לחמש שנים, יקבל קנס של 190,000 ₪ כאשר בית הדין למשמעת שעמד מול שאלת הפגיעה הכלכלית בערער קבע במפורש שהוא יקבל את מלוא פצויי הפיטורין ואפילו לא הפחית מהם אגורה אחת.

עו"ד **** חקלאי: באופן עיקרוני אנו מתנגדים לבקשת עיכוב הבצוע, בכל מקרה כאשר התשלום של 190,000 יהיה אקטואלי לאחר ביטול ההקפאה אדווח על כך לב"כ המדינה שתוכל להגיש בקשה לעיכוב ביצוע לביהמ"ש העליון, ואז אשמור לעצמי את כל טענותיי.

מעבר לצורך, ולאור הצהרתו של עו"ד חקלאי, הוא מתחייב להודיע לב"כ המדינה, כי אם ייפתח המו"מ ביחס להסכם הקבוצי לאחר הקפאתו והמערער יהיה זכאי לסך 190,000₪ הוא יודיע על כך מראש לב"כ המדינה שתוכל לשקול פנייה לבית המשפט העליון לעיכוב ביצוע מלא או חלקי של תשלום 190,000 ₪ הנ"ל. למותר לציין כי אם הליכי ההקפאה של ההסכם הקבוצי יעמדו בעינם גם לאורך הדיון בית המשפט העליון אין מה לדבר על כיכוב הבצוע שכן פסק דיני לא שינה את המצב באופן מעשי ושינוי המצב יהיה רלבאנטי רק לאחר ביטול ההקפאה (כאשר הראשונה שתדע על ביטול ההקפאה תהיה ב"כ המדינה ולא ב"כ המערער).

...

מקובלת עליי האופציה הראשונה של המערער עצמו שלפיה הוא מודיע בזה על התפטרותו, ומבחינה זו אין צורך יותר בסעיף סנקציה של פיטורין בגזר הדין של בית הדין למשמעת.

לפיכך, הערעור מתקבל במובן זה שהסנקציה של פיטורין מבוטלת מגזר דינו של בית הדין למשמעת.

סוף דבר: הערעור מתקבל במובן זה שהאמור בסעיף 7(ב) לגזר הדין מבוטל.

ההחלטה השנייה נתנה על ידי בית משפט קמא ביום 14/09/21 ובמסגרתה דחה בית משפט קמא את בקשת המערער לעיכוב ביצוע פקודת המאסר.

(1) נכסי קופת הנשייה יעמדו לפרעון חובות העבר של היחיד והוצאות הליכי חידלות הפרעון, בלבד; (2) לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי קופת הנשייה אלא לפי הוראות חוק זה; (3) יוקפאו ההליכים נגד היחיד לפי הוראות פרק ה': הקפאת הליכים, לחלק ב', בשינויים המחויבים, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה – ההגבלות בטלות; (4) לא יינתן צו מאסר לבצוע מאסר במקום קנס שהוטל על היחיד לפי סעיף 71 לחוק העונשין או לפי סעיף 129א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982".

...

למעלה מן הצורך נציין כי סבורים אנו כי סעיף 121(4) לחוק חדלות פירעון חל אף על צו מאסר שנחתם לפני תחילת הליך חדלות הפירעון ומתן צו פתיחת הליכים, שכן מטבע הדברים וכל עוד חייב אינו משלם את הקנס ניתן לראות בצו המאסר כמתחדש מידי יום ביומו עד לתשלום מלוא הקנס גם אם ייתכנו פרשנויות לשוניות שונות להוראת סעיף 121(4) לחוק חדלות פירעון, לרבות זו שנטענה על ידי המשיבה, לא ניתן להתעלם מתכליתה של הוראת סעיף 121(4) לחוק חדלות פירעון.

ביחס לטענות המשיבה הנסמכות על סעיף 175(א)(1) לפיהן הקנס אינו בר תביעה וממילא אף אינו בר הפטר, סבורים אנו כי טענות אלה אין בהן כדי לשנות ממסקנותינו.

לאור כל האמור אנו מקבלים את ערעורו של המערער ומורים על ביטול פקודת המאסר שהוצאה על ידי בית משפט קמא למערער ביום 02/09/21.