לפיכך ביקשה שטרן צו המורה למינהל להמנע מלהכריז על רוברט כזוכה במיכרז ולהתקשר עימה בהסכם וכן להמנע מכל פעולה שמשמעה מימוש המיכרז עד למתן הכרעה בעירעור.
לפיכך סבורה רוברט כי שטרן מבקשת לעכב את ביצוע פסק הדין כדי לסכל תחרות לתחנת הדלק הנמצאת בשטח שלה.
בתשובת שטרן לתגובת רוברט נטען כי אין מדובר בעניינינו באנטרס של סיכול תחרות, כיוון שתחנת הדלק של שטרן מושכרת לחברת סונול בתשלום קבוע לתקופה של 25 שנים עם אופציה להארכה (לא צויין מועד תחילת השכירות), ומכל מקום אין בו קשר בין הקף מכירות הדלק של סונול לבין דמי השכירות הקבועים המשולמים לשטרן "ומכאן ששטרן 'אדישה' לחלוטין לפתיחתן או סגירתן של תחנות דלק בסביבה". עוד נטען כי תחנת הדלק של רוברט סגורה מזה זמן רב, לאחר שהיתה פעילה זמן קצר בלבד, והדבר מלמד כי אין קשר בין עיכוב הבצוע המבוקש לבין אי-פתיחת תחנת הדלק של רוברט.
...
הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להמשיך לעכב את ביצוע פסק הדין, מטעמים הדומים לטעמיו של בית המשפט המחוזי בהחלטתו בעניין עיכוב הביצוע.
העובדה שמינהל מקרקעי ישראל, המחזיק כיום בקרקע, אינו מתנגד לעיכוב הביצוע מחזקת מסקנה זו.
יחד עם זאת, נוכח טענות רוברט בדבר נזק כספי הצפוי לה מעיכוב הביצוע, ונוכח הודעת שטרן לפיה איזון נכון של השיקולים עשוי להצדיק ערובה על סך של 100,000 ש"ח, אני מורה כי עיכוב ביצוע פסק הדין מותנה בהפקדת ערבות בנקאית אוטונומית על סך 300,000 ש"ח להבטחת נזקי המשיבה 1 בגין עיכוב הביצוע, שאם לא כן יפקע עיכוב הביצוע מאליו.
