בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין לפשרה בתביעת חוב כספי

ביום 23.7.2018 הורה בית המשפט המחוזי בגדרי הליך הפש"ר על ביטול הסכם הפשרה וביום 11.11.2019 היתקבל באופן חלקי ערעור המבקש על החלטת הנאמן בתביעת החוב.

כידוע, על המבקש לעכב ביצוע פסק דין להוכיח התקיימותם של שני תנאים המקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות": האחד, כי סכויי העירעור טובים; והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ע"א 7578/20 טראק אי קום בע"מ נ' לב, פסקה 5 (12.1.2021); ע"א 7109/20 שטרק נ' סונינו, פסקה 6 (11.11.2020)).

משכך, נדמה כי העברת הזכויות בנכס דנן, ככל שאכן תקודם במסגרת הליכי ההוצאה לפועל וככל שבסופו של יום יתקבלו טענות המבקש, תיגרום לנזק שהוא כספי בעקרו.

...

כמו כן, טוען המבקש כי נשללה ממנו זכות תשובה לתגובת הבנק; כי הבנק הטעה את בית המשפט ואת רשות ההוצאה לפועל; וכי היה על בית המשפט להיעתר לבקשתו לחידוש ההליך.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בהקשר זה, לא שוכנעתי שלא יהיה בידי הבנק לפצות את המבקש על נזקיו וטענתו של המבקש שלפיה נטילת הנכס מידיו תפגע בו באופן מידי נטענה בעלמא ולא פורטה (השוו: עניין שבתאי, פסקה 7).

הבקשה נדחית אפוא.

בהמשך ייצג משרד מיתר את הנתבעת בתביעת הנתבעת וכיום אף ממשיך לייצגה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין ובערעור עליו וכן בתיק ההוצאה לפועל שפתחה הנתבעת לבצוע פסק הדין.

טענות משרד עו"ד מיתר; לטענת משרד מיתר יש לדחות את בקשת התובע ולקבוע כי ההמצאה אל משרד מיתר אינה המצאה כדין לנתבעת מהטעמים שלהלן: התובע הסתיר את קיומו של ייפוי הכוח המוגבל שניתן למשרד על ידי הנתבעת בחודש אוקטובר 2018 לצורך ייצוגה של הנתבעת בהליכים המשפטיים בישראל נגד המבקש או חברות בשליטתו הישירה, ועל יסודו פעל משרד מיתר בשם הנתבעת בתביעה כספית נגד המבקש בתא"ק 34046-10-20.

עם מתן פסק הדין לטובת הנתבעת הסתיים הטיפול המשפטי של משרד מיתר בעינייני הנתבעת בישראל, למעט ביחס להליכים לגביית סכום החוב שנפסק לטובתה.

הנתבעת בעניינינו, מודעת לקיומו של ההליך, יותר מכך, מודעת היטב לטענות התובע, ונמנעת בצורה מכוונת מלהמציא את פרטי כתובתה על מנת שניתן יהיה לבצע המצאה כדין, תוך היסתתרות בסין, והמצאת ייפוי כוח למי שמייצג אותה: במו"מ להסכם הפשרה; בשלל תיכתובות שנגעו להסכם הפשרה; בחתימה על הסכם הפשרה; בתביעה שהוגשה על ידה; בהליכי הוצאה לפועל; בהליכים הנוגעים לתובענות של התובע בכל הנוגע לסוגיית הסמכות הבינלאומית; בהליך שנועד לאפשר לה להגיש את פסק הדין לבצוע – בקשה לתיקון טעות סופר.

...

אני סבורה כי התנהלות מעין זו הינה התנהלות חסרת תום לב, מהווה ניצול לרעה של ההליך, ועומדת בסתירה להוראות התקנות החדשות.

סוף דבר נוכח האמור, אני קובעת כי המקרה החריג שבפני ונסיבותיו הקיצוניות, מצדיק קביעה כי יש לראות בהגבלת ייפוי הכוח על ידי הנתבעת משום שימוש לרעה בהליכי משפט, שנועדה לשבש את ההליך, באופן בלתי מידתי.

נוכח חריגות המקרה שבפניי אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה ולקבוע כי יש לראות במשרד עורכי הדין משום מען להמצאת כתבי בי הדין.

בבית המשפט העליון ע"א 8088/21 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: הכונס הרישמי נ ג ד המשיבים: 1. מחזיקי אגרות החוב (פרויקט גלים גלים אשקלון של רוביקון ביזנס גרופ בע"מ (בפרוק) (לפי רשימה) 2. עו"ד ארז חבר, בתוקף תפקידו כמפרק 3. עמרם יעקבויאן ו-274 אח' (ע"פ ייפוי כוח ספציפיים) בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כבוד השופטת א' לושי-עבודי) מיום 28.10.2021 ב-פר"ק 18184-11-15 בשם המבקש: עו"ד חיים זקס בשם המשיב 1: עו"ד עופר שפירא בשם המשיב 2: בעצמו בשם המשיב 3: עו"ד יוסי מנדלבאום, עו"ד נוף שדה ][]החלטה

בית המשפט המחוזי עמד על כך שמדובר בתיק חריג ורחב הקף בכל קנה מידה, המצדיק שימוש בהוראת סעיף 307(א)(5) לפקודת החברות המקנה סמכות למפרק "לבוא לידי פשרה או הסדר עם כל טוען שהוא נושה של החברה או שיש לו תביעה, קיימת או עתידה, ודאית או מותנית, קצובה או שאינה קצובה, כנגד החברה או שהחברה עשויה לחוב בה". בית המשפט המחוזי הוסיף כי סמכותו באישור הסדר הפשרה שהציג לו המפרק היא סמכות פקוח בלבד.

ביחס לתגמול המיוחד למשקיעים, נקבע כי התשלום יתבצע מתוך יתרת התמורות שתועבר לקופת הפרוק בהתאם להסכם המכר של המקרקעין המשועבדים לאחר תשלום רכיב הסדר הפשרה למחזיקי האג"ח. העירעור והבקשה לעיכוב ביצוע הכונס הרישמי הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שבגדרו אושר הסדר הפשרה, ובצדו את הבקשה דנן לעיכוב ביצועו של פסק הדין.

הדברים אמורים בפרט כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע של חיוב כספי, אשר על המבקש לעכב את ביצועו מוטל להוכיח כי אם יזכה בעירעור לא יוכל להפרע מן הצד שכנגד או שביצוע פסק הדין יגרום לקריסתו הכלכלית או יגרום לו נזק רב (ראו: ע"א 7426/14 פלונית נ' פלוני, פסקה 21 (2.1.2015); ע"א 10118/16 הועדה המקומית לתיכנון ובניה יבנה נ' סביוני יבנה בע"מ, פסקה 5 (25.1.2017)).

...

המשקיעים טוענים אף הם כי דין הערעור להידחות על הסף, מאחר שבעיקרו הוא כולל הרחבת חזית אסורה, וכן משום שלגוף הדברים רכיב התגמול המיוחד שנפסק להם הוא סביר, צודק ומותאם לנסיבות העניין.

בענייננו, אני סבורה כי שיקולי מאזן הנוחות מכריעים את הכף לטובת עיכוב ביצוע של פסק הדין בכללותו, ולו לתקופה קצרה.

בנסיבות אלה אני סבורה כי האפשרות לעכב רק באופן חלקי את פסק הדין מעוררת קושי.

על כן אני מורה כי הדיון בערעור ייקבע עד סוף חודש מרץ 2022, בכפוף לאילוצי היומן ולכל החלטה אחרת של בית משפט זה. סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת.

לבסוף, הדגיש בית המשפט המחוזי כי אין בהסדר הפשרה אליו הגיעה המשיבה עם נתבעים אחרים בהליך כדי למנוע או להגביל את אפשרות התביעה בעיניין המבקשת בכל הנוגע ליתרת מלוא סכום חוב הארנונה בתקופה זו, ואין בכך כדי להוות חוסר שויון.

בבקשתה, מציינת המבקשת כי טרם הגשת העירעור הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית המשפט המחוזי, ובמסגרת זו ניתן ביום 13.6.2021 "צו עיכוב ביצוע זמני". עוד נטען בתמציתיות רבה כי סכויי קבלת העירעור בעיניינה גבוהים, וכי לא ייגרם כל נזק למשיבה בשל מתן עיכוב ביצוע.

בין שני שיקולים אלו מיתקיים יחס של מקבילית כוחות, במובן זה שככל שסכויי העירעור להיתקבל פחותים, על המבקש מוטל נטל כבד יותר להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, ולהפך; ואולם, מעמד הבכורה ניתן לשיקול בדבר "מאזן הנוחות". זאת ועוד – ככלל, לא יעוכב ביצועו של חיוב כספי, אלא בהתקיים חשש ממשי שביצוע מיידי של החיוב יגרום נזק בלתי הפיך מקום בו יתקבל העירעור (ע"א 1581/17 רפאל נ' אביבי (24.7.2018)) בנסיבות המקרה דנן, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר סכויי העירעור, אני סבור כי המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח שמאזן הנוחות נוטה לטובתה – ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

...

מנגד, טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

דין הבקשה להידחות.

בין שני שיקולים אלו מתקיים יחס של מקבילית כוחות, במובן זה שככל שסיכויי הערעור להתקבל פחותים, על המבקש מוטל נטל כבד יותר להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, ולהפך; ואולם, מעמד הבכורה ניתן לשיקול בדבר "מאזן הנוחות". זאת ועוד – ככלל, לא יעוכב ביצועו של חיוב כספי, אלא בהתקיים חשש ממשי שביצוע מיידי של החיוב יגרום נזק בלתי הפיך מקום בו יתקבל הערעור (ע"א 1581/17 רפאל נ' אביבי (24.7.2018)) בנסיבות המקרה דנן, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר סיכויי הערעור, אני סבור כי המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח שמאזן הנוחות נוטה לטובתה – ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' סג"נ השופט טל חבקין) מיום 11.3.2024 בת"א 43748-12-23 ולפיה נדחתה בקשת התובע 2 – המבקש לתת סעד זמני ולפיו יעוכבו הליכי הוצל"פ שננקטים לבצוע פסק דין, שאת ביטולו מבוקש בתביעה קמא.

מבחינת סכויי התביעה הלכאוריים: נקבע, כי נדרשים התובעים לעבור משוכה לא נמוכה בבקשה לבטל הסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין.

סכום הפשרה היה נמוך ב- 512,000 ₪ מסכום החוב שבו הם הודו לכאורה.

רק במקרים חריגים יעכב בית משפט ביצועו של פסק דין כספי, "שכן ככלל ניתן להניח כי תשלום כספי אינו יוצר מצב בלתי הפיך".לכן יעוכב הבצוע רק כאשר קיים חשש ממשי כי הצד שכנגד לא יוכל להשיב הכספים חזרה במידת הצורך או כאשר ביצוע מיידי של פסק הדין יגרום למבקש נזק בלתי הפיך.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה, וכפועל יוצא מכך, נדחית הבקשה למתן סעד זמני בערעור.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.