בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בתביעה על סכום קצוב

הבקשה הנוכחית ביום 27.7.2020 הגישה המועצה "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע פסק הדין". בבקשה נטען שביום 21.6.2020 התקבלה על ידי הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר (להלן – הממונה) החלטה בעיניינו של המשיב (להלן – החלטת הממונה מחודש יוני) שעיקריה כי המשיב הוסיף לכהן בתפקיד אחרי גיל 80 ועד בנגוד לתקנות הרבנים וכי השכר המלא ששולם לו בגין כך מנוגד להוראת סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ולכן בטל; המועצה היתה רשאית לשלם למשיב בתקופה זו גמול בשיעור שכרו של רשם נישואין; לאור האמור, על המועצה לתבוע מהמשיב השבה של כל הסכומים ששולמו לו מגיל 80, בקיזוז השכר שהיתה רשאית לשלם; על המועצה להעביר לממונה תחשיב מדויק כדי שייקבע את שיעור ההשבה הסופי; לפני קבלת החלטה סופית, רשאי המשיב להגיש טיעונים בתוך 14 יום.

בנסיבות אלה, ניתן לראות בסכום ההשבה שייקבע "סכום שניתן לנכותו על פי חיקוק" או "חוב על סכום קצוב", המותרים בנכוי לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, ולפי הפסיקה.

] נוסיף כי בעיניין עזר, שאליו מפנה המועצה, דובר על קזוז של סכום שכבר נקבע על ידי הממונה, במסגרת הליך שהתנהל בבית הדין, ואילו בעניינינו מדובר על סכום שטרם נקבע ובשלב שבו כבר ניתן פסק הדין ובית הדין קם מכיסאו.

...

] דיון והכרעה לאחר שעיינו בטענות הצדדים נחה דעתנו כי יש לדחות את הבקשה מהטעמים להלן.

לאור האמור, משאין לצד הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין כל הליך עיקרי שהיא אמורה להתלוות לו ולשרת אותו – ממילא דינה להידחות.

סוף דבר סיכום הדברים הוא כי דין בקשת המועצה להידחות.

לאחר מתן ההחלטה (במסגרת תגובה לבקשה לעיכוב ביצוע) צירף הבנק לתגובתו המסמכים חלקיים שמראים כי הלוואה נילקחה בשל חוב קודם ותוך התניית שירות בשירות.

ב) תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 ביטלו את ההליך של תביעה בסדר דין מקוצר שלגביה היה צריך נתבע לבקש רשות להיתגונן, אך חוק ההוצאה לפועל בסעיף 81 א' (1) מאפשר הגשת תביעה על סכום קצוב לבצוע ואת היתנגדותו של הנתבע רואים "כבקשת רשות להיתגונן בסדר דין מקוצר..." (סעיף 81 א' 1 (ד) (2)).

ההחלטה בנסיבות מידתית ומצויה במיתחם הסבירות ולא מצדיקה היתערבות ערכאת ערעור בהחלטת ביניים בשלב שבו טרם ניתן פסק דין.

...

המבקש הפקיד הערבון לצורך בקשת רשות הערעור לאחר שנדחתה בקשתו לקבלת פטור ומשנדחה ערעורו בנושא זה. ד) במקרה דנן, אין מקום לצירוף ראיות נוספות.

במסמכים שמבוקש לצרפם אין כדי לשנות מהמסקנה אליה הגיע בית משפט השלום.

לסיכום: לאור האמור לעיל נדחית בקשת רשות הערעור.

ביום 8.8.22 ניתנה החלטת הרשמת: "מובהר כי הוראתי לזוכה היא לבצע פינוי בלבד ולא הריסה. כמו כן מובהר לחייב כי כל בקשה לעכב ביצועו של פסק דין, יש לפנות לבית משפט מוסמך". ואכן, המשיב הגיש לבית המשפט אשר נתן את פסק הדין בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, בקשה אשר נדחתה ביום 29.8.22 לאחר שהתקיים דיון בבית המשפט במעמד הצדדים.

תקנות ההוצאה לפועל קובעות כי ימי הפגרה לא יבואו במנין הימים ביחס להגשת היתנגדות לבצוע שטר או תביעה על סכום קצוב ומכאן שביחס ליתר המועדים הקבועים בתקנות ההוצאה לפועל ימי הפגרה יבואו במנין הימים.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ועפ"י הסמכות הנתונה לי בתקנה 120(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

סוף דבר, בקשת רשות הערעור מתקבלת כמו גם הערעור גופו.

עו"ד צימרמן הגישה ללישכת ההוצאה לפועל תביעה לסכום קצוב, בסכום התשלום הראשון, העומד על סך 4,680 ש"ח, כולל מע"מ. המבקש הגיש היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב, בה טען כי עו"ד צימרמן אמרה לו שחתימתו על ההסכם נידרשת רק כהוכחה לרצינות כוונותיו במידה וייצגו אותו, וכי לקראת תום הפגישה, אשר אותה הגדיר כבעלת "אופי חברתי", ובפרט אחריה, החליט שלא להעזר בשירותיהם של המשיבים.

עוד ציינו המשיבים כי המבקש לא הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, והכספים כבר הועברו למשיבים, כך שפסק הדין כבר בוצע בפועל.

...

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובות המשיבים.

מהטעמים שלעיל, דין הבקשה להידחות.

עם זאת, נוכח העובדה שמבחינה נומינלית ההוצאות שנפסקו בדנן אינן גבוהות במידה יוצא דופן, ובהינתן שבעניין סכום ההוצאות (להבדיל מעצם פסיקתן), לא נשמעה מפי המבקש כל טענה, לא מצאתי שיש באמור כדי להטות את הכף בעניננו, ובמסגרת "גלגול שלישי". סיכומו של דבר: הבקשה נדחית, משלא נתבקשה תשובה לא יעשה צו להוצאות.

בפני בקשה לביטול פסק-דין ועיכוב ביצוע פסק-הדין, שניתן ביום 21.9.23 נגד המבקשת, מועצה אזורית, במעמד צד אחד.

נטען, כי המשיב הגיש את התביעה דנן במטרה לתקוף פסק דין חלוט שניתן במסגרת תביעה על סכום קצוב שהגישה המבקשת בהוצאה לפועל (תיק מס' 516023-12-22).

...

עוד טענה המבקשת כי מגמת הפסיקה הנה להיעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, בשל חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד על ידי פסיקת הוצאות.

בחינה מהותית של אישור המסירה ונסיבות ההמצאה, כמתחייב מהפסיקה בה נקבע כי יש להעדיף את "כלל הידיעה" על פני "כלל ההמצאה", המתבסס על עיקרון תום הלב הדיוני, ובחינת התנהלות בעלי הדין לגופה (בש"א 1788/06 קלינגר נ' זקס (13.11.2007); רע"א 8467/06 אבו עוקסה נ' בית הברזל טנוס בע"מ (8.7.2010)), מביאה אותי למסקנה כי ההמצאה למזכיר המועצה מהווה המצאה כדין למבקשת.

לנוכח האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.

אני מורה על ביטול פסק-הדין, בכפוף לחיוב המבקשת בהוצאות המשיב בסך 1,500 ₪, שישולמו בתוך 30 ימים מיום שתתקבל בידיה החלטה זו. אסמכתא לתשלום ההוצאות תוגש לתיק בתוך המועד האמור, שאם לא כן, ההחלטה תבוטל ללא התראה נוספת, ופסק-הדין יוותר על כנו.