בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב

בבית המשפט העליון ע"א 3992/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשים: 1. אסתר אזוגי 2. **** אזוגי נ ג ד המשיבים: 1. עוה"ד עופר שפירא ועוה"ד רז מנגל בתפקידם כמנהלים מיוחדים של החברה אמ. איי. אז. ווי נכסים והשקעות בע"מ (בפרוק) 2. כונס הנכסים הרישמי, מחוז תל אביב והמרכז בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 29.1.2023 בפר"ק 54454-12-17 שניתן על-ידי כבוד השופטת א' לושי-עבודי בשם המבקשים: עו"ד עמיר כהן בשם המשיבים 1: עו"ד עופר שפירא, עו"ד רז מנגל בשם המשיב 2: עו"ד חיים זקס ][]החלטה

בתגובתם מיום 1.6.2023 טענו המנהלים המיוחדים, בין היתר, כי המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חלף זה מכבר, ועל כן פסק הדין הפך חלוט.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה באתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל.

על כך יש להוסיף, כי נחה דעתי שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, בנסיבות שבהן תשלום סכום ההוצאות כעת עלול להביא להכבדה כלכלית, בה בשעה שהדבר אינו משמעותי בשלב זה מבחינת המאזן של קופת הפירוק.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת במובן זה שתשלום ההוצאות שהוטל על המבקשים לשלם כאמור בפסקה 103 לפסק דינו של בית המשפט המחוזי – יעוכב עד להכרעה בערעור.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת נ' גרוסמן) בה"פ 15925-01-17 מיום 03.09.2023, בגדריו נקבע כי על המבקשות לשלם למשיבה פיצויים בסך של 2,120,000 ש"ח בתוספת מע"מ ובתוספת הצמדה וריבית, כמפורט בפיסקה 99 לפסק הדין; הוצאות משפט בסך של 200,000 ₪; סכום השווה לגובה אגרת בית המשפט ששולמה על-ידי המשיבה; וכן את חלקה של המשיבה בשכר טירחת המומחה מטעם בית המשפט, בגין עריכת חוות דעתו.

המבקשות מיאנו להשלים עם פסקי הדין שניתנו על-ידי בית המשפט המחוזי והגישו ערעור לבית משפט זה המתייחס לקביעות בית המשפט בתביעה העיקרית, בפרט בדבר היתיישנות, אי צירוף רשות מקרקעי ישראל להליך, מעמדה של המשיבה, טענות בדבר זיוף, וטענות הקשורות בשמאי מטעם בית המשפט.

...

המשיבה טענה, בסיכומו של דבר, כי המבקשות לא עמדו בנטל הכבד המוטל לפתחן לעכב ביצוע תשלום כספי, בשים לב לנקודת המוצא לפיה הזוכה זכאי ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין.

מצב דברים זה, בצירוף הסבריה של המשיבה על אודות מקורות המימון שלה והתזרים הכספי שלה – הביאוני למסקנה כי אין די בחשש שהביעו המבקשות לפיו אם לא יעוכב התשלום, וערעורן יתקבל – הן יעמדו בפני שוקת שבורה.

ברם הן לא עמדו בנטל זה. הבקשה נדחית בזאת אפוא.

המבקשות יישאו בהוצאות המשיבה ובשכ"ט עורכת דינה בסכום כולל של 8,000 ש"ח. ברי כי עיכוב הביצוע הארעי שניתן בגדרי החלטתי מיום 26.10.2023 – מבוטל.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת ה' עובדיה) אשר ניתן ביום 12.7.2023 בת"א 49303-10-20 (להלן: בית המשפט המחוזי ופסק הדין, בהתאמה) – זאת, עד להכרעה בעירעור אשר הוגש בד-בבד עם בקשה זו. בתמצית יוסבר כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי קבע כי סירובם של המערערים לחתום על הסכם פינוי-בינוי ביחס לנכס מקרקעין המורכב מבניינים (לצד סירובם של בעלי דירות נוספים באותו הנכס) מהוה סרוב בלתי סביר אשר מסב למשיבים – יתר הדיירים בבניינים – נזק רב. לאור האמור, חייב בית המשפט המחוזי את המערערים בתשלום פיצויים למשיבים בסך 2,600,000 ש"ח וכן בתשלום שכר טירחת עו"ד בסך 20,000 ש"ח – חיובים שיבוטלו אם המערערים יחזרו בהם מסירובם ויחתמו על ההסכם בדבר פינוי-בינוי תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

...

אשר על כן, בקשת המערערים נדחית בזאת, ללא צורך בתשובה, בכל הקשור לבקשתם שלא לשלם את חובם הפסוק עד להכרעה בערעור.

יחד עם כך, לאור הקושי שעלול להתעורר עם השבת כספיהם של המערערים, במקרה שערעורם יתקבל – ומבלי להתייחס כלל לסיכויי הערעור – סבורני כי מן הדין ליתן, בשלב זה, סעד ארעי אשר יבטיח את ההשבה.

אשר על כן, אני מורה כי החוב הפסוק יוחזק בחשבון הנאמנות של באי-כוח הצדדים – זאת עד למתן החלטה אחרת.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (השופט י' גייפמן) בה"פ 11613-09-11 מיום 16.5.2022, בגדריו נקבע כי על המבקשים לפנות את המקרקעין מושא המחלוקת (להלן: המקרקעין) – בהם הם מפעילים שתי מסעדות – בתוך 18 חודשים ממועד מתן פסק הדין, ולמסור את החזקה בהם לידי המשיבה 1 (להלן: הערייה).

...

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

למעלה מן הצורך, אעיר כי אף לא שוכנעתי שמאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקשים.

הבקשה נדחית אפוא.

...