בקשה לעיון מחדש בהחלטה בסדר דין אזרחי

מבלי להרחיב היריעה יתר על המידה, אין לי אלא להפנות להחלטתי ב- רמ"ש 67437-02-23 פלונית נ' פלוני (פורסמה במאגרים האלקטרוניים) בגדרה הובהר, כי אמנם עיון מחדש בהליכים אזרחיים חרג עם הזמן מגבולות הגזרה שנקבעו לכך בתקנות סדר הדין האזרחי כאמצעי שניתן לנקוט בו בהתייחס לסעדים זמניים והתפשט גם לעבר הליכי ביניים נוספים במשפט האזרחי, בפסיקה השתרש הכלל לפיו הערכאה הדיונית עשויה להדרש שוב להחלטותיה ככל שחל שינוי נסיבות מהותי לאחר שנתקבלה ההחלטה המקורית או כאשר התברר לה שנפלה טעות טכנית בהחלטה המקורית [ראו: רע"א 1687/17 קואופ ישראל סופרמרקטים בע"מ נ' ליברטי פרופרטיס בע"מ (פורסם במאגרים האלקטרוניים) ומוזכר ב- רע"א (י-ם) 28880-03-21 אייזנטל נ' כ. ז. משכנות-יצחק בע"מ (פורסם במאגרים האלקטרוניים) וכן: רע"א 1179/22 אפרים אוריין נ' יאיר גולדפינגר (פורסם במאגרים האלקטרוניים) והפסיקה המוזכרת שם; רע"א 7025/17 אחים המאם הובלות ומסחר בע"מ נ' מחזור פלדה בע"מ (פורסם במאגרים האלקטרוניים), ועוד].

טרם נעילה יצוין עוד, כי חסד עשה בית המשפט קמא עם המבקשת עת לא השית עליה הוצאות בגין הבקשות הרבות שהוגשו על ידה ונדחו כאמור, בפרט נוכח ההוראות הרלוואנטיות בתקנות סדר הדין האזרחי והתקנות להסדר התדיינויות בסוגיה זו. על יסוד כל האמור לעיל, הבקשה על שני ראשיה וממילא גם הבקשה לסעד זמני, נדחות.

...

בו ביום נקבע ע"י בית המשפט קמא, כי שעה שהבקשה הוגשה בניגוד להוראת תקנה 12(ה) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016 (להלן: "התקנות"), דינה להידחות.

ביום 04.09.2023 ניתנה החלטה על פיה נדחתה הבקשה, ונקבע בה לאמור: ".. אף שהמשיב לא הגיש תגובתו כנדרש... לא שוכנעתי כי מקרה זה אכן נמנה על אותם מקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה (הקבועה ליום 27/9/23) תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, כקבוע בתקנה 12(א)(3) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה..". ההחלטה נשענת על ארבעה נימוקים עיקריים: א. חיוב המזונות שנקבע במסגרת ההליכים שהתקיימו בבית הדין הרבני פקע לפני למעלה משלוש שנים, והמבקשת לא פירטה בבקשתה פשר אי נקיטה מצדה בהליך מתאים בעניין מזונות הקטינות, ככל שהדבר היה נחוץ; ב. הבת .

דיון והכרעה לאחר שבחנתי טענות הצדדים ועיינתי בתיק המתנהל בבית המשפט קמא, ועל יסוד הוראת תקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 מצאתי, כי דין הבקשה להידחות, מהנימוקים שיפורטו להלן.

טרם נעילה יצוין עוד, כי חסד עשה בית המשפט קמא עם המבקשת עת לא השית עליה הוצאות בגין הבקשות הרבות שהוגשו על ידה ונדחו כאמור, בפרט נוכח ההוראות הרלוונטיות בתקנות סדר הדין האזרחי והתקנות להסדר התדיינויות בסוגיה זו. על יסוד כל האמור לעיל, הבקשה על שני ראשיה וממילא גם הבקשה לסעד זמני, נדחות.

כידוע, בקשה לעיון חוזר תיתקבל אך במקרים בהם חל שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה, או במקרים נדירים בהם מתברר לבית המשפט כי הוא נתן החלטה מוטעית (תקנה 98 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א החדשות); פסקה 11 להחלטה הקודמת; רע"א 1543/23 עידן כץ פיננסים בע"מ נ' פריד, פסקה 22 (26.7.2023)).

...

בענייננו, באשר לסיכויי התביעה, הרי שבית המשפט קמא קבע, ושב וקבע, כי סיכויי התביעה קלושים, כאשר שלושה שופטים שונים בבית המשפט המחוזי הגיעו למסקנה זו (ראו פסקה 10 להחלטה מיום 19.12.2021 (כב' השופטת חנה פלינר); פסקאות 16-15 להחלטה מיום 18.1.2022 (כב' השופט ארז יקואל); וכן ההחלטה מיום 7.3.2022, שניתנה ביחס להפקדת ערובה מטעם המבקש, אך אימצה את מסקנות השופטים כאמור במלואן ונסמכה עליהן (כב' השופטת רחל ערקובי)).

לקראת סיום, מצאתי לנכון להעיר כי טענותיו של המבקש נשמעות מזה למעלה מעשור ונדחות על ידי ערכאות שיפוטיות שונות ומותבים שונים.

ניסיונות אלה גובים זמן ומשאבים שיפוטיים יקרים, וטוב יעשה המבקש אם ישתמש בהם באופן מושכל – ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא. סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית.

מונחת לפניי בקשת הנתבעות 1 ו-6 לעיון מחדש בהחלטה מיום 15.11.23, להורות על פסילת מומחה בית המשפט (להלן: "המומחה") ולמנות מומחה אחר תחתיו (להלן: "הבקשה").

יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, אתייחס לבקשה זו, כאשר לנגדי מונחים עקרונות היסוד שבתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").

...

בתגובה, טענה התובעת כי יש לדחות את הבקשה בהעדר עיגון משפטי ולאור הפסיקה המטילה רף גבוה לפסילת חוות דעת מומחה.

יתרה מכך, סבורני כי עת התקבלה בקשה מס' 51 שהוגשה מטעם הנתבעות 1 ו-6, במסגרתה הורה בית המשפט על קיום פגישה חוזרת – הרי שבכך תוקן כל פגם כזה או אחר ובפרט חוסר איזון או יתרון דיוני לצד מסוים.

הנה כי כן, לאור כל המקובץ הגעתי למסקנה כי הנתבעות 1 ו-6 לא הצביעו על טעם ממשי, וודאי לא "קלאסי" המצדיק פסילת המומחה ומינוי אחר תחתיו.

סוף דבר: הבקשה נדחית- המינוי יוותר על כנו.

תשובה כאמור הוגשה במועד ולאחר עיון בה, בכתב העירעור וכן בבקשה להגשת תגובה אשר הוגשה על ידי המערערת (כפי שיפורט להלן), ניתן פסק דין זה בהתבסס על הוראות תקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות"), המאפשרות מתן הכרעה בעירעור על יסוד החומר בכתב שלפני בית המשפט.

ביום 15/1/24 הגישה המערערת בקשה לעיון מחדש בהחלטת המפקחת.

...

דיון והכרעה; לאחר שבחנתי את טענות הצדדים כפי שפורטו לעיל, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות ולהלן יפורטו טעמי.

לכך יש להוסיף כי כבר במועד בו נודע למשיבים על דחיית מועד הדיון אשר היה קבוע ליום 18/1/24, הודיעו אלו כי יבררו את האפשרות לקיום הדיון במועד הנדחה עם כלל עדיהם ובסיכומו של דבר, אישרו העדת העדים האחרים, למעט העד אשר התבקש עדותו בהיוועדות חזותית.

אשר על כן – הערעור נדחה.

משום כך סבור המבקש, כי זהו המקרה לקבוע כי המשיבים מתנהלים בחוסר תום לב קצוני באופן המצדיק את מחיקת כתבי טענותיהם, בהתאם לתקנה 42 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").

כן טענו המשיבים כי מאחר ובכוונתם להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשת ההתליה מיום 1.1.2024 (אשר הוגשה לבסוף, כאמור לעיל), הרי שאין עוד רלוואנטיות למועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית, וככל והערעור יידחה, ייקבעו מועדים חדשים להמשיך ההליכים בתיק זה. דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להדחות.

...

כן טענו המשיבים כי מאחר ובכוונתם להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשת ההתליה מיום 1.1.2024 (אשר הוגשה לבסוף, כאמור לעיל), הרי שאין עוד רלוונטיות למועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית, וככל והערעור יידחה, ייקבעו מועדים חדשים להמשיך ההליכים בתיק זה. דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר הבקשה נדחית.

בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 156 לתקנות אני מורה כי המשיבים ישלמו למבקש הוצאות ההליך בשל הארכתו שלא לצורך כמפורט לעיל, בסך 4,000 ש"ח. סכום זה הועמד על הצד הנמוך מפאת העובדה כי הבקשה נדחתה לגופה.

המזכירות תואיל לדוור העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.