בקשה לעיון חוזר בשחרור בתנאים מגבילים בעבירות איומים ותקיפת עובד ציבור

כתב האישום: ביום 4.8.2019 הוגש נגד המשיב בבית משפט השלום כתב אישום הכולל שלושה אישומים, שמייחסים לו עבירות של הפרת הוראה חוקית (שתי עבירות לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק)); איומים (שתי עבירות לפי סעיף 192 לחוק); תקיפה סתם (לפי סעיף 379 לחוק); תקיפת עובד ציבור (לפי סעיף 382א(א) לחוק); והעלבת עובד ציבור (לפי סעיף 288 לחוק).

נטען כי יש ראיות לכאורה לבצוע המעשים המיוחסים לו; כי נשקפת ממנו מסוכנות לנוכח המעשים שביצע בתוך כדי הפרת התנאים המגבילים שחלו עליו, מה שמלמד גם שלא ניתן לתת בו אמון; כי לחובתו 6 הרשעות קודמות, לרבות בעבירות אלימות ואיומים, בגינן ריצה "מאסרים ממושכים"; כי תלויים ועומדים נגדו מאסרים מותנים ברי הפעלה בני 12 ו-6 חודשים; וכי לפי חוות דעת פסיכיאטרית שהתקבלה, המשיב סובל מהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית ומשתמש בסמים.

עוד צוין כי "כנראה, שימוש זה בגראס ובאלכוהול עמד ברקע ביצוע העבירות, כאשר בידוע הוא שאלכוהול משחרר עכבות"; וכי בנסיבות אלו, ועל רקע קיומן של הרשעות קודמות ושני מאסרים על תנאי, לא ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר שאינה מוסדית או שאינה כוללת פקוח אנושי.

בדיון שהתקיים ביום 22.9.2019, לאחר שטרם אותרה חלופת מעצר בפקוח אנושי, בית המשפט הורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, בהסכמת בא-כוח המשיב, וציין כי שמורה לו הזכות להגיש בקשה לעיון חוזר ללא צורך בהצבעה על נסיבות חדשות.

הסניגורית המלומדת טענה כי מדובר בעבירות קלות יחסית המיוחסות למשיב; כי האישום השני הוא בעצם זעקה לעזרה של המשיב, שהודיע לעובד בסופרמרקט כי הוא נוטל בקבוק בירה בלי לשלם, כך שלמעשה, המשיב נעצר לבקשתו-שלו; וכי גם התקיפה המיוחסת למשיב באישום השלישי, לא הייתה מתרחשת אלולא הוסת המשיב על ידי האדם שצילם.

...

לא כל אימת שבית משפט נדרש להוראת סעיף 62 לחוק המעצרים, עליו לחזור ולהידרש מבראשית לרציונלים שבבסיס הסעיף ולמאות ההחלטות שניתנו במסגרת זו. בסופו של דבר, במלאכת איזונים עסקינן – איזון בין האינטרסים הנוגדים של חזקת החפות והזכות לחירות של הנאשם מול מידת המסוכנות הנשקפת ממנו אם ישוחרר – והשיקולים הצריכים לעניין הם קצב התנהלות המשפט; המסוכנות הנשקפת מהנאשם לציבור בכלל ולקורבנותיו בפרט; החשש מפני הימלטות הנאשם; ושיבוש הליכי המשפט.

סוף דבר שאני נעתר לבקשה ומאריך מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 4.5.2020, או עד למתן פסק דין בת"פ 5932-08-19 בבית משפט השלום בנתניה לפי המוקדם.

לפני בקשה לעיון מחדש בתנאי שיחרורו של המשיב, כמו גם לחילוט ערבויות, נוכח הפרת תנאי השיחרור שנקבעו ביום 19.7.2020, בזיקה לכתב אישום שהוגש כנגדו, שעניינו עבירת הטרדה באמצעות מתקן בזק וריבוי עבירות איומים.

רקע ותמצית טענות הצדדים כתב האישום, הליכי המעצר והבקשה לעיון החוזר בתנאי השיחרור כנגד המשיב הוגש ביום 12.7.2020 כתב אישום המייחס לו, במהלך התקופה שבין 29.5.2020 ל-3.7.2020, שליחת 48 פניות (אעיר, כי אחת מהן, הממוקמת בין פניות לא' ו-לב', אינה ממוספרת), לרשמת בית המשפט העליון (להלן: "המתלוננת"), באמצעות דואר אלקטרוני, וזאת על רקע החלטתה לדחות בקשת המשיב לפטור מהפקדת עירבון בו חויב לשם המשך טפול בבקשה לרשות ערעור שהוגשה מטעמו.

בבקשה צוין כי עילת המעצר היא מסוכנות, בעצמה גבוהה, כלפי המתלוננת, וכי היא נגזרת גם מרישומו הפלילי של המתלונן, הכולל הרשעה מחודש מאי 2019, בעבירת איומים, הפרעה לשוטר ותקיפה סתם, ומקיומו של מאסר מותנה לתקופה של שלושה חודשים, שהוטל עליו ולא הרתיעו מהסתבכות נוספת.

מעצרו של המשיב הוארך עד החלטה אחרת, ובדיון העוקב, ביום 19.7.2020, הורה בית המשפט על שיחרורו בתנאים מגבילים, שעיקרם, שהותו במעצר בית מלא, בפקוח הוריו ואחותו, "שהותירו רושם רציני וכן הבינו לעומק את משמעות הפיקוח" (ראו עמ' 4, ש' 31-32 לפרוטוקול הדיון; ככל שלא יאמר אחרת, ההפניות הן לפרוטוקול הדיון בהליך שבכותרת, ש.ב), ערבויות כספיות, איסור יצירת קשר עם המתלוננת ואיסור שימוש בטלפון או במחשב.

הטרדת כל עובד ציבור, העושה מלאכתו, במסרים בלתי-פוסקים, על פני תקופה ממושכת, על מנת להניעו לקבלת עמדת אדם, שלא על פי קריטריונים מקצועיים, היא מעשה חמור, המעיד על העידר גבולות והיעדר נורמאטיביות, ובעיקר כאשר חלק מאותם המסרים עולה כדי איומים.

...

לא ניתן להימנע אפוא מהמסקנה כי קיים סיכון ממשי שישוב על התנהלות זו. לא למיותר לציין, כי הליך שיפוטי, שהסתיים לא לפני זמן רב, לא הוביל להרתעתו; גם קיומו של מאסר מותנה לא פעל פעולתו.

מכל האמור לעיל, ועל רקע החלטות קודמות שנתנו, ופורטו לעיל, איני סבורה כי ניתן להורות על שחרורו של המשיב, מבלי שיעמוד לצידו אדם שיפקח על הלכותיו, אדם המודע לגורמי הסיכון ויוכל להציב לו גבולות מתאימים, או למצער, יידע מידית את גורמי האכיפה על כל הפרה של תנאי מתנאי השחרור.

המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.

בתאריך 13.8.2019 הוגש כתב אישום כנגד המשיב 1 המייחס לו ריבוי עבירות של איומים, היזק לרכוש במזיד ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

המשיב בחקירתו בגין ההפרה טען כי המפקח יצא את הדירה לאכול אך בהתאם לדוחות הפעולה של השוטרים עולה על פי האמור בבקשה כי המשיב טען כי המפקח "נסע לקריות הבן שלו לא מרגיש טוב". בדיון שהתקיים בפני מותב זה בבקשה לעיון חוזר בתאריך 7.5.20, הוספו מפקחים נוספים ובדיון נחקרה הגב' מירי פק שהוצעה ואף אושרה כמפקחת נוספת.

סעיף 48 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), שכותרתו: "תנאי השיחרור בערובה" קובע את התנאים לשיחרור בערובה, בהן ביחס לחשוד, הן לנאשם והן למי שהורשע בעבירה וממתין להכרעה בערעורו.

שיחרור אדם בתנאים מגבילים נועד להבטיח הגנה על בטחון ושלום הציבור ממסוכנות הנשקפת ממנו וכן לצורך הבטחת התייצבותו להמשך ניהול משפטו או ריצוי עונשו.

...

אני מורה על חילוט של 2,000 ₪ מתוך סכום הערבות שחתם עליה המשיב 2.

אני מורה על חילוט של 2,000 ₪ מתוך סכום הערבות שחתם עליה המשיב 3 .

מזכירות בית המשפט תמציא החלטתי לצדדים.

בפני בקשה לעיון חוזר לפיה מתבקש בית המשפט להורות על שיחרור המבקש בתנאים מגבילים.

רקע : על פי כתב האישום מיוחסות למשיב עבירות איומים ותקיפת עובד ציבור כשהתוקף מזויין בנשק באישום הראשון ועבירת חבלה כשהעבריין מזויין באישום השני.

דיון והכרעה : לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים והתרשמתי מן החלופה המוצעת מצאתי כי אין מקום להורות על שיחרור המבקש בתנאי מעצר בית מלא או להורות על מעצרו באיזוק אלקטרוני והכל מן הטעמים הבאים : ראשית, מעיון בכתב האישום עולה כי מיוחסות למבקש עבירות חמורות של תקיפת סוהרים תוך הסתייעות בקביים , גרימת חבלות לסוהרים לרבות איומים בפגיעה בסוהרים.

שנית, עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של המבקש מעלה כי קיים ספק של ממש במידת האמון שניתן לתת במבקש כי יעמוד בתנאי שיחרור בערובה או איזוק אלקטרוני שעה שהורשע בעברו בבצוע עבירות שבוש מהלכי משפט, הפרעת שוטר, סיוע לבריחה ממשמורת חוקית , עבירות אלימות כנגד שוטרים ואף שתי עבירות של הפרת הוראה חוקית בעיניינן העיד אחד המפקחים כי בוצעו בעת ששהה בפיקוח בני המשפחה בתנאים מגבילים.

...

דיון והכרעה : לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים והתרשמתי מן החלופה המוצעת מצאתי כי אין מקום להורות על שחרור המבקש בתנאי מעצר בית מלא או להורות על מעצרו באיזוק אלקטרוני והכל מן הטעמים הבאים : ראשית, מעיון בכתב האישום עולה כי מיוחסות למבקש עבירות חמורות של תקיפת סוהרים תוך הסתייעות בקביים , גרימת חבלות לסוהרים לרבות איומים בפגיעה בסוהרים.

למעלה מן הצורך אציין כי הגם שאין לשלול קטגורית התאמתם של הורים לצורך מלאכת הפיקוח על בנם הרי שנקבע בהחלטת בית המשפט העליון בתיק בש"פ 1248/20 מיכאל שרו איפרח נ' מ"י, פורסם במאגרים המשפטיים ((‏4.3.2020) : "13. יתרה מכך: כפי שכבר הזדמן לי להעיר, לדעתי, הפרקטיקה של מינוי אשת הנאשם (וכן ילדו או הורהו) כמפקחת במסגרת של חלופת מעצר או של מעצרו בפיקוח אלקטרוני איננה רצויה כל אימת שמדובר בעבירה חמורה שאיננה מוחרגת מן הכלל הפוסל את בן הזוג מלשמש עד נגד בן זוגו במשפט פלילי (ראו סעיפים 3, 4 ו-5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971). מינוי מפקח שלא יוכל להעיד נגד הנאשם במקרה שהלה יבצע עבירה בהיותו נתון תחת פיקוחו מסכל את מטרות הפיקוח, והדברים ברורים (ראו בש"פ 8667/18 מדינת ישראל נ' מיעראי [פורסם בנבו] (‏7.12.2018), פסקה 13). סבורני, אפוא, כי די בטעם זה כדי לדחות את הטענות שהעלה המבקש נגד פסילת רעייתו כמפקחת במסגרת חלופת המעצר שהלה הציע." במקרה שבפניי אין אמו של המבקש כשירה להעיד כנגדו באם יפר את תנאי השחרור בערובה או האיזוק האלקטרוני.

סוף דבר לאור כל הטעמים לעיל אני מורה על דחיית הבקשה לעיון חוזר ועל הותרת המבקש במעצר עד תום ההליכים נגדו.

בקשה לעיון חוזר רקע לפני בקשה לעיון חוזר שהגיש המבקש לעיין מחדש בתנאי השיחרור ולהורות על פתיחת חלון יומי קבוע לצורך יציאה לעבודה בעסק שבבעלותו שברחוב הגעתון 17 בנהריה ("תבליני סולטן") וזאת בין השעות 06:00 -18:00 בימים א'-ה' וכן בימי ו' בין השעות 06:00-16:00.

ביום 28.11.21 הוגש כתב אישום כנגד המבקש המייחס לו עבירות של איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק לרכוש במזיד.

טענות הצדדים בדיון ב"כ המבקש הדגיש את הפגיעה הכלכלית בנאשם ובעסק הפרטי שלו וכן את העובדה שמאז הנאשם שוחרר לא הפר את התנאים המגבילים.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתסקיר שירות המבחן וכן שמעתי טיעוני הצדדים שוכנעתי כי דין הבקשה להדחות לפחות בשלב זה. המבקש הורשע בעבירות אלימות כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן.

ככלל, בקשה ליציאה לעבודה לצורך פרנסה מצדיקה היעתרות לה ככל שהדבר אינו פוגע באנטרס הצבורי או בהליכי המשפט (ראו בש"פ 6286/06 פלוני נ' מדינת ישראל, בש"פ 1393/07 אלחנטי נ' מדינת ישראל, בש"פ 6845/07 קונסטנטין נ' מדינת ישראל).

...

בעניינו אני סבורה כי ככל שבית המשפט יעתר לבקשה בשלב זה כאשר המסוכנות הנשקפת מהמבקש לא פחתה הרי שהדבר פוגע באינטרס הציבורי, הגם שלכאורה המבקש מלווה על ידי מפקחים.

אשר על כן, לאור כל האמור, בשלב זה אינני נעתרת לבקשה להתיר את יציאתו של המבקש לעבודה, גם לא בליווי מפקח.

יחד עם זאת נוכח העובדה כי התיק העיקרי קבוע לחודש יוני 2022 אני קובעת למעקב כך ששירות המבחן יגיש תסקיר עד ליום 3.4.22 שיתייחס לשילוב המבקש בהליך טיפולי ולהקלה בתנאי שחרורו של המבקש.