המשיב פנה בשנית לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו, לשם הסרת הפיקוח האלקטרוני והיתר יציאה מביתו לצורך עבודה, ללא פקוח אנושי.
בהקשר זה, אף בית המשפט המחוזי נימק את החלטתו לדחיית בקשת המשיב הראשונה לעיון חוזר בתנאי מעצרו בכך שנשקפת "מסוכנות מבוססת" מהמשיב על יסוד תפקידו הבכיר במיזם העברייני, ונוכח היתרשמות שירות המבחן כי קיים סיכון "להמשך היתנהלות מרמתית מצידו".
אם כן, המענה הראוי לחשש מפני המלטות המשיב ולמסוכנות הנשקפת ממנו – הוא מעצר אלקטרוני תחת פקוח אנושי.
...
בית המשפט ציין כי המשיב מילא תפקיד בכיר במיזם העברייני, וכי לא ניתן להיעתר לבקשתו להקלה בתנאי מעצרו נוכח המסוכנות הנשקפת ממנו.
ניכר אפוא כי לצד החשש המובנה בהליכי הסגרה מפני הימלטות מן הדין (בש"פ 587/19 עקנין נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 16 (7.2.2019)), במקרה דנן ישנו חשש מוגבר מפני הימלטות המשיב מאימת הדין ומהליכי ההסגרה נוכח תפקידו הבכיר בפעילות קבוצה; מערך הקשרים והתשתית אשר הוקמה עבור פעילות הקבוצה בחו"ל, ובגיאורגיה בפרט; סכומי הכסף המשמעותיים אשר המשיב הרוויח, לכאורה, כתוצאה מהפעילות העבריינית; ועונש המאסר הממושך והמשמעותי לו צפוי המשיב, היה ויורשע בעבירות המיוחסות לו.
זאת ועוד, מקובלת עליי טענת העוררת כי המעשים המיוחסים למשיב, ובפרט היבטי התרמית והתחכום שבהם, מלמדים על מסוכנותו, המקימה חשש לביצוע עבירות דומות מצדו בדרכים שונות.
אשר על כן, הערר מתקבל באופן שהחלטתו של בית המשפט המחוזי בטלה, ואילו הפיקוח האנושי על המשיב לצד הפיקוח האלקטרוני – יוותר על כנו, הן בעת שהותו בכתובת המעצר בפיקוח אלקטרוני הן ביציאותיו לפגישות עבודה מחוץ למקום האיזוק, היה והעוררת תתיר לו לצאת לפגישות אלו.