בקשה לעיון וצילום מסמכים מתיקי בית המשפט לענייני משפחה

המשיבה מיתנגדת לבקשה הן מטעמים שבפרוצדורה – בשל העובדה שהמבקש לא הגיש בקשה מפורטת בנושא זה למרות החלטה שלי שהורתה לו לעשות כן ובשל העובדה שלבקשה לא קדמה דרישה כדין המתייחסת אל מסמכים אלה, והן בטענות מהותיות – כי לא הוכח שמדובר במסמכים רלוואנטיים למחלוקת נושא הליך זה ובשל העובדה שבית משפט זה אינו מוסמך להתיר עיון וצילום מסמכים מתיק בית המשפט לעינייני מישפחה.

...

ברקע הדברים תביעת המשיבה למתן סעד הצהרתי על פיו אין היא חייבת למבקש (וליתר הנתבעים) כספים בעקבות פקדון אשר הפקידה בקופת בית המשפט במסגרת תיק פלילי שנוהל נגדה בשל אי העברת סכום כסף שגבתה עבור המבקש במסגרת טיפולה כעו"ד (בעבר, טרם הוצאתה מן הלשכה) בתביעה שהגיש וחילול שיק שמסרה לו לצורך העברת סכום זה. הסכום שהופקד בקופת בית המשפט במסגרת מגעים להסדר טיעון תוכנן לשמש פיצוי למשיב, אך בסופו של דבר לא הגיעו הצדדים לכריתת הסדר טיעון, המשיבה הורשעה וגזר דינה כלל גם פיצוי למבקש אך טרם שהועבר הסכום לידיו עוקל על ידי נושי המשיבה וחולט.

בה בעת, חשוב להזכיר כי אם יתברר בסופו של דבר שמדובר במסמכים רלוונטיים ודרושים לשם בירור המחלוקות שלפני, אשר המשיבה נמנעה מהגשתם ואף עמדה על מניעת חשיפתם בכל מחיר, תשאל השאלה מהי משמעות הדבר לאור החזקות הקבועות בפסיקה באשר לבעל דין שבשליטתו ראיות ונמנע מהגשתן, ובענייננו אף מנע את הגשתן באופן אקטיבי, אולם דיה לשאלה זו בשעתה.

סיכום סוף דבר, הבקשה נדחית.

הצדדים יפעלו על פי ההוראות שבסעיפים 3-2 לסיכום החלטתי מיום 20.1.21.

בית משפט לעינייני מישפחה בקריות תלה"מ 45774-03-22 האב נ' האם תיק חצוני: בפני כבוד השופט ניר זיתוני תובע באמצעות ב"כ עו"ד אבי אמר נתבעת באמצעות ב"כ עו"ד לימור קלמנוביץ – סיוע משפטי פסק דין

לפני בקשת הנתבעת לסלק על הסף את תביעת התובע בשל היותה טורדנית , בשל שימוש לרעה בהליכי משפט ובשל אי תשלום אגרה מספקת .

לכתב ההגנה צורפו חשבוניות שקבלו אימהות אחרות בגן כדי להראות שסכום התשלום הוא 2,800 ₪ , התכתבויות בפייסבוק בהן הנתבעת ממליצה על הגן , פניית הנתבעת לתובע מיום 10.3.22 במטרה להחזיר 20% ממה ששילם עבור תרופות , מכתב הגננת המבהיר מהות התשלום שקבלה הנתבעת מהגן , צלום כרטיס האשראי של הנתבעת שמסתיים בספרות ומופיע במסמכים שצורפו לתביעה , העברה בנקאית לתובע ע"ס 42.7 ₪ , פירוט חיובי קופ"ח ופירוט הורדות בכרטיס אשראי של הנתבעת לחודש 11.21 .

לאחר עיון בכל מיסמכי התיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להמחק על הסף תוך חיוב התובע בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה הן בשל שימוש לרעה בהליכי משפט ותביעה קנטרנית , והן בשל אי תשלום אגרה מספקת , מהטעמים שיפורטו להלן .

...

לאחר עיון בכל מסמכי התיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להימחק על הסף תוך חיוב התובע בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה הן בשל שימוש לרעה בהליכי משפט ותביעה קנטרנית , והן בשל אי תשלום אגרה מספקת , מהטעמים שיפורטו להלן .

על כן , אני מורה על מחיקת התביעה על הסף בשל אי תשלום אגרה ושימוש לרעה בהליכי משפט ומחייב את התובע לשלם לאוצר המדינה הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ .

מונחת לפני בקשה לעיון וגילוי מסמכים כמפורט להלן: תיכתובות ווטספ ודוא"ל בין המשיבה ו/או בתה לב"כ דאז עוה"ד נדר וגברא ממועד תחילת הליך הגישור (25.7.2021) ועד יום 11.8.2021.

לתמיכה בטענתה צרפה המשיבה לכתב הגנתה דף אחד של צלום הודעות ווטספ מיום 25.7.2021 בו נרשם בין היתר "יהודה לא חותמים הרגע נכון. צריך לנסח הסכם כולל ביישוב הדעת". עוד טענה המשיבה כי מרגע הידיעה לבטל את הצוואה, פיטרה המשיבה את בא כוחה הקודם.

המשיבה היתנגדה להמצאת המסמכים האמורים מהטעמים הבאים: הליכי משא ומתן והליכי גישור הנם חיסויים ואין להציגם וזאת עפ"י תקנות בית המשפט (גישור) תשנ"ג – 1993 ועומדים בנגוד לכללי חסינות עוה"ד – לקוח (סעיף 90 לחוק לישכת עו"ד) ובנגוד לתקנות בית המשפט לעינייני מישפחה (סדרי דין) תשפ"א 2020; על פי תקנות הגישור, המשיבה שאינה חתומה על כל מיסמך יכולה להפסיק את הליך הגישור בכל עת ולבקש חידוש ההליכים בביהמ"ש וכך עשתה ובכל אופן אסור היה למבקשים להציג לבית המשפט כל מיסמך מהליך הגישור לרבות המסמך שהם טוענים כי חתמה עליו, כשלטענת המשיבה היא לא חתמה על כל הסכם סופי.

שנית, לא ברור כיצד כתבי בית דין המתנהלים בין המשיבה לבין עורך דינה הקודם יכולים לסייע בהכרעה בתיק זה ולא הוכחה הרלוואנטיות של מסמכים אלו להליך דנן.

...

לטענת המשיבה, היא אישה מבוגרת כבת 92 שנים ובעלת ליקוי שמיעה והיא לא נתנה הסכמה לטיוטת ההסכם שנשלחה אליה כעבור שבועיים ואינה מקובלת עליה ועל כן לא חתמה על ההסכם הסופי.

בשולי הדברים, אציין כי מכלול טענות הצדדים בנוגע לתחולתו של רע"א 5273/19 דוד אביבי נ' רפאל אסולין (19.12.2019) אשר צורף ע"י המבקשים בתמיכה לתביעתם לאכיפת ההסכם והשגות המשיבה בקשר לתחולת פסק הדין במקרה דנן, יתבררו בהליך העיקרי ולא מצאתי להידרש אליהן במסגרת החלטה זו. סוף-דבר: אשר על כן, לאור כל האמור לעיל – אני מורה כדלקמן: הבקשה נדחית.

לאחר שבחנתי את ההתנהלות הדיונית ולאור התוצאה, אני מורה כי המבקשים ישלמו למשיבה את הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪ בתוך 30 ימים שאם לא כן, יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד החיוב ועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא החלטתי לב"כ הצדדים.

ביום 04.05.23, בו נדחתה כאמור בקשתו להשתחרר, הגיש המערער לביה"ד בקשה לעיון חוזר, אליה צרף תצלומים שלו מבלה עם ילדיו, והבקשה נדחתה באותו יום.

ביום 08.05.23 הגיש המערער לביה"ד מסמכים לביסוס טענתו, ובהם מכתבים מקרובותיה של ס.ע. (שאף התייצבה לדיון לפניי ומסרה את דבריה בתמיכה לדברי המערער) ואישור פתיחת תיק בבית המשפט לעינייני מישפחה בחיפה, בהליך של בירור אבהות באמצעות בדיקת DNA.

תשומת ליבה של המשיבה להחלטת כב' הש' אגמון-כהן ברע"מ 9512-06-23, ובעקבותיה אבהיר ואפרש – יש לאפשר למערער לבצע את בדיקות ה-DNA כהוראת בית המשפט לעינייני מישפחה בחיפה בתיק תמ"ש 19092-05-23, במעבדה לאימונולוגיה ולסיווג ריקמות בבניין מרפאות החוץ (ביניין מס' 6) בבית החולים רמב"ם בחיפה ביום 16.07.23 שעה 11:00.

...

ביום 05.06.23 נעתר ביהמ"ש והוציא צו ארעי ולאחר מכן (בהסכמה) צו זמני האוסר את הרחקת המערער מישראל.

סוף-דבר: לא מצאתי בהחלטתו של בית הדין הנכבד פגם המצדיק את התערבותי, ולכן הערעור נדחה, והחלטת בית הדין למשמורת מיום 29.06.23 תעמוד על מכונה.

נציג המשיבה הגדיל לעשות, וטען תוך קבלת עידכון טלפוני כי: "מוסרים לי כעת כי יש צו הגנה שהוציאה המתלוננת, הצוו לא בפניי ולא נמצא בתיק, יחד עם זאת יש לי צלום של אישור המסירה לחשוד" – ע' 3, ש' 9-10.

מעיון בפרוטוקול שהוצג בפני מבית המשפט לעינייני מישפחה (ה"ט 45384-08-23) עלה כי ניתן צו הגנה במעמד צד אחד ונקבע דיון ליום 21.8.23, עם זאת לאור בקשת ב"כ המתלוננת עלה כי הדיון נדחה ליום 27.8.23.

מדוע הדברים לא נבדקו או אומתו מול מסמכים רלוואנטיים? חמור מכך המשיבה התייצבה לדיון בבית משפט, תוך הגשת בקשת מעצר בחובה עתירה להארכת מעצר ב- 5 ימים (!) מבלי שהתשתית הראייתית הבסיסית התומכת בקיומו של חשד סביר נמצא בתיק.

...

(ב)  נעצר אדם ושוחרר, ומצא בית המשפט שהמעצר היה עקב תלונת סרק שהוגשה שלא בתום לב, רשאי בית המשפט לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה, לשלם, למי שנעצר, פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו, בסכום שיקבע בית המשפט.

בהינתן עומס הכליאה בארצנו ומצב הכליאה במחוז תל אביב בפרט – ישאל השואל כיצד הופעל שיקול הדעת בתיקנו? כיצד ערכה היחידה החוקרת תעדוף בין העצורים השונים על נסיבותיהם, העבירות המיוחסות להם לצד עילות המעצר אל מול מקומות הכליאה במחוז? מבלי שבית המשפט קובע מסמרות בדבר ומבלי שמחליף את שיקול דעתו של הקצין הממונה – עם זאת אדם בן 82, חולה, מסתייע בהליכון עם מטפלת צמודה, כשבתיק החקירה אין את החומרים הרלוונטיים בדבר החשד הסביר – האם אלה נסיבות שמובילות להחלטת מעצר? סוף דבר, מכלל הטעמים והפגמים שמניתי לעיל מצאתי לפסוק פיצוי לטובת המבקש בהתאם לעילה השנייה.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.