בקשה לעיון ולקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי

החלטה זו היא החלטה משלימה להחלטתי מיום 6.3.2022 (להלן: ההחלטה הקודמת) בעיניין בקשתה של המבקשת לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי).

ביום 6.7.2021 הגישה המבקשת בקשה לעיון בחומר חקירה, לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי.

...

] אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, אני קובע כדלקמן: המשיב יגיש לבית המשפט את חומר החקירה השייך להליך הנוסף בתוך 45 יום, ולאחר קבלתו, תינתן החלטה גם ביחס אליו.

לבקשת המשיב, אני מעכב את ביצוע החלטתי זו ב-30 יום, על מנת לאפשר לו השגה אפקטיבית על החלטה זו (בצירוף ההחלטה הקודמת).

בנסיבות הענין, כאשר התנגדותו של המשיב לגלות חומרי חקירה נדחתה בעיקרה, ועל פני הדברים – היתה חסרת כל יסוד - ישלם המשיב למבקשת 10,000 ₪, הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין ההליך מושא בקשה זו. מזכירות – אנא העתק לצדדים.

החלטה בעיניין בקשת המבקש 1 (נאשם 1 בכתב האישום), אליה הצטרפו בדיון ביום 25.10.2022 גם מבקשים 2-4 (נאשמים 2, 4 ו-5 בכתב האישום), לקבלת חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: החסד"פ).

לאחר עיון ברשימה הוגשה הבקשה הנדונה לפי סעיף 74 לחסד"פ. לשאלתי בדיון שהתקיים ביום 25.10.2022 שבה והבהירה ב"כ המבקש 1 כי היא עומדת על קבלת החומרים לפי סעיף 74 לחסד"פ ואינה מבקשת לעדכן בקשתה לבקשה לפי סעיף 108 לחסד"פ. לטעמה החומרים המבוקשים הם בגדר "חומרי חקירה" בהליך הפלילי המתנהל נגד המבקש 1.

...

להשלמת התמונה ולגביי החומרים המבוקשים שהוגדרו כחומרים פנימיים מתוך פרשת 2012 (מסמכים 936, ו- 3965) אבהיר כי עיינתי בהם אל מול הנחייה מס' 2.20 של התביעה הצבאית הראשית מחודש אפריל 2014 (להלן: ההנחייה) ומסקנתי היא שאלה אכן בגדר תרשומת פנימית שאין מקום להורות על העברתה להגנה, בפרט כשהמפורט בהם בא לידי ביטוי בהנחייה (בש"פ 7553/10 בר-אשר נ' מדינת ישראל (7.12.2010), בג"ץ 1689/02 נמרודי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נז(6) 49, 63 (2003), בש"פ 6507/09 קצב נ' מדינת ישראל (13.9.2009), בש"פ 948/16 מדינת ישראל נ' פלוני (24.2.2016)), בש"פ 6662/19 מדינת ישראל נ' בן עוז, (24.11.2019), עמית 781).

סוף דבר - הבקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ ביחס לחומרים המבוקשים נדחית.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: החוק).

בית המשפט העליון קבע זה מכבר, כי סיווג מסמכים מעין אלה יבוצע על פי הכללים הרגילים; כך נקבע בבש"פ 1275/21 אלמוג נ' מדינת ישראל (25.3.2021): "נושא שחוזר ועולה בהליכי גילוי ועיון לפי סעיף 74 לחסד"פ הוא בקשת ההגנה לעיין בחומרים שהוגשו לשופט המעצרים במהלך דיוני המעצר לימים (עמית חסיונות ואינטרסים, בעמ' 287–290). ההלכה המנחה בעיניין זה נפסקה בבג"ץ 1885/91 אלי צוברי נ' פרקליטות מחוז תל-אביב, פ"ד מה(3) 630, 633 (1991), שם נאמר כי 'רבים הם המסמכים והמידע המוגשים ל'שופט המעצרים', שאין בינם ובין 'חומר חקירה', במובן סעיף 74 לחסד"פ, ולא כלום'. ואכן, בדוחות המוגשים לשופט המעצרים אנו מוצאים, על פי רוב, היתייחסות לפעולות חקירה שבוצעו, להתקדמות החקירה או לפעולות שיש עוד לבצע במהלכה, לתרשומות פנימיות ולחומרים שהם בגדר עיבוד של חומר אשר נאסף במהלך החקירה. הדוחות החסויים המוגשים לשופט המעצרים אינם נחשבים לחלק מ'פרוטוקול הדיון' הנמסר לנאשם לפי סעיף 15(ז) לחסד"פ (מעצרים), באשר החומר החסוי אינו 'מתקבל' על ידי בית המשפט אלא אך נימסר לעיונו, ולאחר מכן מוחזר לרשות החוקרת (בש"פ 1388/18 מדינת ישראל נ' פלוני [פורסם בנבו] (12.3.2018)). ההנחה היא שמסירת דוחות אלה לעיונה של ההגנה עשויה להביא לפגיעה בתפקודה המקצועי של המישטרה, ביכולותיה המבצעיות ובאפשרותה לנהל שגרת עבודה תקינה (ראו, לדוגמה, בש"פ 3071/11 בן שטרית נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפיסקה 9 (8.5.2010); בש"פ 4776/18 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפיסקה 13 (12.7.2018)).

...

לגבי פעולות חקירה שתוכננו אך בסופו של דבר לא בוצעו – דומים הם לתרשומת פנימית של הרשויות החוקרות, אשר אינן באות בגדר חומר ראייתי או חקירתי הרלוונטי לאישומים שיש להעבירו לעיון הנאשמים, כפי שנקבע כאמור לא אחת בפסיקה של בית משפט זה".

אשר על כן, הבקשה נדחית.

מזכירות – נא להעביר לעיון הצדדים את החלטתי בהקדם, נוכח הליך ההוכחות העומד בפתח.

לפני בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ").

לאור כל אלה, אני סבורה כי פלט התלונות הקודמות של המתלונן המתייחסות למבקש הוא חומר חקירה, ויש להעבירו לעיון המבקש.

...

לאחר שעיינתי במרשם הפלילי, מצאתי כי אין באמור בו כל רלוונטיות להגנת המבקש או לסכסוך בינו לבין המתלונן.

לאור כל אלה, אני סבורה כי פלט התלונות הקודמות של המתלונן המתייחסות למבקש הוא חומר חקירה, ויש להעבירו לעיון המבקש.

סוף דבר אני מורה למשיבה להעביר לעיונו של המבקש תוך 7 ימים את פלט התלונות הקודמות של המתלונן בו יושחרו כל התלונות שאינן בעניינו של המבקש.

המבקשים, הגישו במקור בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], תשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") ובה עתרו לקבל לידיהם את הרישום הפלילי של המתלונן, וטענו כי לרישום זה זיקה ישירה לאישום נגדם והוא נחוץ להגנתם, מאחר והוגש כנגדם כתב אישום בגין אותו ארוע.

דיון והכרעה למרות שההליך ניפתח כבקשה לעיין בחומר חקירה מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, לבקשת הסנגורים, ולאור הקשר ההדוק בין הבקשה בנוסחה המקורי לבין בקשת הסנגורים שבפניי, העובדה כי התיק המקביל שהתנהל נגד המתלונן היתנהל בפניי, ועל מנת לחסוך זמן שפוטי, לא מצאתי כל מניעה לידון בבקשה שבפניי במסגרת הליך זה. המסגרת הנורמאטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בימ"ש קבועה בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) תשס"ג-2003 (להלן: "התקנות"), כאשר התקנה הרלוואנטית לעניינינו היא תקנה 4, וזו לשונה: "(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובילבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

...

מיישומם של הדברים האמורים, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל.

אנמק; ראשית ובשלב הראשון, סבורני כי אין איסור שבדין או הוראה תחיקתית שמונעים העברת עותק מפסק הדין למבקשים.

סוף דבר אני מתירה למבקשים לקבל לידיהם עותק מהכרעת הדין וגזר הדין שניתנו נגד המתלונן בת"פ 49015-05-22.