לאחר שהמנהל המיוחד פעל לתיקון כתב התביעה בשל שינוי המצב המשפטי ולאור קיומן של טענות אחרות נוספות שראה להעלות, היתקיים דיון בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז, ואשר בעקבותיו הוגשה בקשה על ידי המנהל המיוחד וכונס הנכסים למחוק את התביעה, וזאת לאחר שהמנהל המיוחד נוכח כי בשל הקפוח, העידר העברת מסמכים ונתונים חשבונאיים, יהא קושי בבירור התובענה וכימות הנזקים, וכי למעשה תנאי מקדים לניהול הליכי התביעה כנגד המשיבה הוא השלמת הבירור העובדתי חקירתי בעיניין מצבה הכלכלי והכספי של החברה המשותפת, ובירור הפעולות שבצעה המשיבה בחברה המשותפת כבעלת שליטה.
יצוין כי לכל אורך ההליכים ואף בדיון שהתקיים ביום 18/07/18 עמדה המשיבה על סרובה לכל בקשת מידע שהופנתה אליה, לרבות על ידי המנהל המיוחד, ולמעשה לא המציאה אלא מסמכים אשר על פי דין רשאי כל בעל מניות לידרוש לקבל לעיונו ממרשמים הפתוחים לעיון בעלי מניות החברה.
סוגיה זו הנוגעת לסמכותו של בית משפט להורות על מינויו של חוקר עקב חשד לכאורי לקיומו של קפוח נדונה בבית המשפט העליון בע"א 6041/15 האמה בע"מ נ' אורנה מילר (25/09/16) (להלן: "פסק הדין בעיניין האמה"), שם נקבע כדלקמן:הזפוח
"בית משפט זה אישר בעבר, מה שנקבע לא אחת בבתי המשפט המחוזיים, כי ככלל, בית משפט מוסמך לעשות שימוש בסעיף 191(א) לחוק החברות (לשעבר סעיף 235 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983) לשם מינוי חוקר לבדיקת ענייניה של החברה, בנסיבות המצדיקות לעשות כן [ראו: ע"א 1596/96 יש-גד תעשיות לתשתית (1993) בע"מ נ' גדיש קרנות גמולים בע"מ [פורסם בנבו] (15.10.1998)]. כך לדוגמה, ככל שבעל מניות עלול לסבול מבעית חוסר מידע שתימנע ממנו את היכולת לדעת או להוכיח את קיומו של הקפוח, קיימת אפשרות כי בית המשפט ימנה חוקר לבדיקת ענייניה של החברה. כוחו של האמור יפה גם במקרים בהם תובענה להסרת הקפוח מבוססת על אי סדרים ומרמה בניהול החברה. ככל שבית המשפט סבור כי קיים חשד לכאורי שענייני חברה מתנהלים בדרך שיש בה כדי לקפח בעל מניות בה, רשאי הוא להורות על מינויו של חוקר לבירור חשדו [ראו: הזכות למידע אודות החברה, עמודים 406-393 והאסמכתאות שם; כן ראו: ה"פ (מחוזי ת"א) 648/03 הורביץ נ' טלמניע בע"מ (בהקפאת הליכים), [פורסם בנבו] פסקה 5(א)(בב) (12.10.2004)]".
מן האמור עולה, כי לא רק שמסורה לבית משפט הסמכות להורות על מינויו של חוקר טרם הגשתה של תביעה בשל קפוח, אלא שבית המשפט העליון בפסק דינו בעיניין האמה ציין מיוזמתו כי טוב היה אילו הייתה הטוענת לקפוח פונה בבקשה לבית המשפט המחוזי למנות חוקר לבדיקת טענות הקפוח שהעלתה, טרם הגשת התביעה, ובאופן שיכול והייתה נפרסת תשתית עובדתית הולמת שהיה בה לבסס את טענות הקפוח.
בנגוד לטענות המשיבה לפיהן נקבעה בפסק דינו של בית המשפט העליון בעיניין האמה דרישה מקדמית למתן סעד של מינוי חוקר, והיא כי בית המשפט ישתכנע כי היתנהלות הצד שכנגד אכן היה בה כדי לקפח את בעל מניות המיעוט, סבורני כי בפסק דינו של בית המשפט העליון בעיניין האמה נקבע במפורש, כי הדרישה הנה לקיומו של חשד לכאורי ואכן בית המשפט העליון בעיניין האמה ציין כי מינוי של חוקר ייעשה ככל שבית המשפט יסבור כי קיים חשד לכאורי שענייני חברה מתנהלים בדרך שיש בה כדי לקפח בעל מניות בה.
סבורני כי התשתית העובדתית שנסקרה לעיל, ואשר המשיבה לא חלקה עליה בטיעוניה, הן בטיעונים שבכתב והן בטיעונים שבעל פה, לא כל שכן בתצהירו של המצהיר מטעמה מר ירון גינדי, המצביעים על מסכת דילולים שנערכה בחברה המשותפת ואשר הובילו לדילול שיטתי על פי הודאותיהם של המשיבה ו/או בעלי השליטה בה ולדילול חלקה של החברה באחזקות החברה המשותפת עד לכ-9%, בטענות להזרמת הלוואות בעלים באופן ובסכומים המקנים למשיבה את הזכות החוזית לעשות כן, כאשר אין חולק כי המשיבה ו/או החברה המשותפת סירבה ומסרבת להציג את מכלול המסמכים המבוקשים בבקשה, ובאופן שכלל לא ברור האם הוזרמו כספים, הקפם והאם היה צורך בהלוואת בעלים שתקנה את הזכות לבצוע הדילול, מבססת את החשד הלכאורי הסביר והדרוש למינוי חוקר.
...
על רקע העובדה שאין המנהל המיוחד מבקש לעשות שימוש בסמכויות חקירה כלשהן המוקנות לו מכח היותו בעל תפקיד בהליך חדלות פירעון, אלא עתר למינויו של חוקר שימונה על ידי בית המשפט, ואשר היקף סמכויותיו ייקבעו אף הם על ידי בית המשפט, ולאור האמור בפסק דין בעניין האמה, מינוי חוקר כזה לא רק שהינו מותר ואפשרי, אלא שהינו אף רצוי ומומלץ מכוח הוראת הפסיקה, ומכאן שלא ניתן לקבל את השגת המשיבה בהקשר זה.
ולבסוף אתייחס לטענת המשיבה לפיה משהתנה בית משפט את מנוי החוקר בנשיאה בהוצאותיו, ובשים לב לכך שסכום ההוצאות שנפסק במסגרת ההליכים שהתנהלו בפני בית המשפט המחוזי במחוז מרכז לא הוסדר על ידי המנהל המיוחד, עולה כי קופת הפירוק ריקה ואין לאפשר מימון בטרם יוסדרו הוצאות אלה.
סוף דבר
לאור כל האמור דין בקשת המנהל המיוחד להתקבל והנני מורה על מינויו של רו"ח יעקב בלנגה (להלן: "החוקר") לשמש כחוקר אשר יבחן את הסוגיות שפורטו בכותרת בקשת המנהל המיוחד, וניתנות לו לשם כך כל הסמכויות המוקנות לחוקר בדין.
בנסיבות העניין הנני מחייבת את המשיבה בהוצאות המנהל המיוחד בסך של כולל של 5,000 ₪.
