לשיטתה של המשיבה, אמנם, הנוהל המדובר יצא לאחר מועד החתימה על ההסכם, אולם עקרונותיו מחייבים ועל כן, פנתה אל המבקשת מספר פעמים בדרישה כי תגיש בקשה מסודרת לוועדת ההקצאות.
במהלך הדיון הראשון, הועלתה על ידי המבקשת טענה כי האולם בקומה השניה של המבנה נתפס על ידי חמישה קשישים, הנתמכים בעיניין זה על ידי המשיבה, ואלו החליפו את צילינדר הדלת באופן שלמבקשת אין אפשרות לעשות שימוש באולם וחמשת הקשישים עושים בו שימוש בלעדי.
המצהיר מטעם המשיבה, אשר התייצב עמה לדיון, מר תאופיק מרואת, עוזר סגן ראש העיר לעינייני רווחה, עזב את את הדיון טרם שנסתיים, בלא אישור בית המשפט, בדיעבד, כך מתברר, בשל נסיבות אישיות ועל כן, על מנת לאפשר למשיבה להגיב לטענות שהועלו כאמור, נדחה הדיון במספר ימים ובית המשפט הורה לצדדים להשלים הטענות בעיניין, בתצהירים, כמתחייב.
עם זאת, אכיפת ההסכם אשר נחתם בין הצדדים בשנת 1998 מצויה בגדר סמכותו של בית משפט זה והסעד הזמני הנתבע כעת מתייחס במישרין לאכיפת ההסכם, העתירה המרכזית בכתב התביעה.
על בית המשפט לשקול האם התובענה שבמסגרתה מתבקש הסעד הזמני אינה לכאורה מחוסרת יסוד וסכויים (גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית) בעמ' 522 וכן א. וינוגרד, צוי מניעה (2008) בעמ' 78-79).
מאזן הנוחות
בחינת השיקולים השונים והצבתם על כף המאזניים, נוחות המבקשת אל מול נוחות המשיבה, מובילה למסקנה כי יש לקבל את הבקשה, מה גם שעיון בטענותיהם של הצדדים מלמד כי בפועל, אין בין הצדדים מחלוקת ממשית ביחס לעתירת המבקשת במסגרת הבקשה לסעד זמני, שהרי המשיבה הכחישה מכל וכל כי דרשה את פינוי המבקשת.
הוצאות הבקשה, בסך 3,000 ₪, ישולמו על ידי המשיבה למבקשת, בלא קשר לתוצאת ההליך, בתוך 30 ימים מהיום, אחרת יישאו הפרישי הצמדה וריבית כחוק.
...
יוצא כי מאזן הנוחות מוביל למסקנה כי יש להיעתר לבקשה, כפי שיובהר להלן.
לפיכך אני מורה כי המשיבה לא תהא רשאית לעשות שימוש או שינוי כלשהו במבנה מושא ההסכם בין הצדדים, אשר פרטיו ברישא להחלטתי, זולת בגג המבנה, הכל כמפורט בהסכם.
בשולי החלטתי זו, שבה אני ומציעה לצדדים לפעול במשותף לתיקון הטעון תיקון, במבנה ובאישורים הנדרשים, בין היתר גם בכל הנוגע לאופן הפעלת המועדונים.
