בקשה לסעד זמני להסרת קיפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות

במסגרת התביעה התבקשו, כאמור, סעדים להסרת קפוח, בדמות מתן צו לצדדים לבצע ביניהם היתמחרות לרכישת מניות החברה, מינוי ב"כ התובעת למנהל זמני או כונס נכסים בחברה או מינוי מנהל זמני או כונס נכסים חצוני לחברה, לצורך ביצוע ההתמחרות האמורה, או מכירת מניות החברה לצד שלישי.

בהחלטתו מיום 8.2.2021, קבע בית משפט השלום (כב' הש' מימון-שעשוע), בין היתר, כי הואיל ומדובר בסכסוך בין שתי בעלות מניות לגבי אופן ניהול החברה, והואיל והחברה רווחית ואין ברצון הצדדים לנקוט בהליך לפרוקה, הרי שנדרשת הגשת הליך לפי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") בבית המשפט המחוזי.

המסגרת המשפטית הרלבנטית - סעיף 191 לחוק החברות, המסדיר במסגרתו את עילת התביעה של הסרת קפוח, אינו קובע רשימה סגורה של דרכים אפשריות להסרת הקפוח ע"י בית המשפט, אלא מהוה "רקמה פתוחה" של אפשרויות, ומוקנים במסגרתו לבית המשפט גמישות ושיקול דעת רחבים ביחס לקביעת פיתרונות ודרכי פעולה הולמים, על מנת להביא לפיתרון נכון ויעיל של המחלוקות בין הצדדים (ר' ע"א 8712/13 אדלר נ' לבנת (1.9.2015)).

...

כשההתנהלות הינה כה חריגה, אין מנוס מלנקוט בצעד אשר גם אם הינו חריג, הוא מצוי כאמור בגדר סמכותו של בית המשפט, וזאת הן במישור סמכויות בית המשפט הכלליות לעניין מתן סעדים זמניים והן במישור החלטות ביניים אותן רשאי בית המשפט לקבל במסגרת תביעה להסרת קיפוח.

לצד זה, מובהר, כי מדובר בהעברת סמכויותיו של המנכ"ל מר ירושלמי אל המנהל הזמני באופן זמני ובשלב זה בלבד, וכי אין מדובר, בהכרח, בתוצאה המתחייבת בהיבט הסעד הסופי אשר נתבע בעניין זה. התוצאה הסופית של ההליך, בעניין סעד זה וכל סעד נתבע אחר, תוכרע, במידה ולא תושג הסכמה בין הצדדים לאורך ניהול ההליך, רק לאחר בירור ההליך והכרעה בטענותיהם ההדדיות החמורות של הצדדים זה כלפי זה. באשר לשאלת איוש תפקיד המנכ"ל נוכח הקביעה לעיל בעניין הרחקת המנכ"ל מר ירושלמי אני סבורה, כי לפחות בשלב זה, ועד לקבלת חוות הדעת ובחינת אפשרות ההיפרדות, ובהתחשב בהיקף הפעילות העסקית הקיימת, ניתן להסתפק בניהולו של בעל התפקיד, אף ללא מינוי מנכ"ל אחר לעסק בנוסף על בעל התפקיד עו"ד קריתי.

המנהל הזמני יפנה אל מר ירושלמי בעניין זה בכתב, רק באמצעות בא כוחו עו"ד שטרנפלד; · לאור הקביעות הנ"ל והשלכותיהן האפשריות על מצב החברה ואופן ניהולה, המנהל הזמני ירכז את מכלול העניינים הפתוחים הטעונים הוראות מבית המשפט, ככל ונותרו כאלה, ויגיש, בתוך 14 ימים, בקשה מרוכזת לתיק, לרבות התייחסות מעודכנת לעניין מצבת העובדים הנדרשת להפעלת החברה כיום וכן מצב הדברים בנוגע לתשלום שכר העובדים; · בהינתן החלטתי זו, על הסעדים הזמניים אשר ניתנו במסגרתה, אני קובעת כי התובעת תפקיד בגזברות בית המשפט, עד ליום 6.7.21 התחייבות עצמית בהתאם לנוסח בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 ולנהלי המזכירות, וכן ערבות צד ג' (שאינו תאגיד) על סך 50,000 ₪; תז"פ לעיון בדו"ח המנהל הזמני – 15.7.21.

הבקשה שלפני היא בקשה שהוגדרה כבקשה בהולה למתן סעד זמני דחוף, להסרת קפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").

...

כבר ציינתי לעיל כי טענותיו של המשיב כלפי המבקשת ואי תקפות העברת מניות החברה מיניב אליה, אינן טענות חזקות, לאור הנסיבות המצטיירות, ולכן, לצורך הדיון בסעד הזמני, אין מקובלת עלי עמדתו של המשיב לפיה המבקשת אינה שותפה שווה בזכויות החתימה בחברה.

כך גם אין מקובלת עלי גישתו כי יניב יוסיף ויחתום בשם החברה.

הגם שאיני פוסל שת"פ בין הצדדים בחברה, נראה לי כי הפעולה של הפרדת כוחות היא פעולה ראויה וחיונית, ותהיה לטובת שני הצדדים גם יחד, וכי הדרך של ב.מ.ב.י. היא אפשרות נאותה בנסיבות אלה.

המבקשת טוענת כי היא עומדת בדרישות המתחייבות לשם מתן סעד זמני של מינוי כונס נכסים: (1) קיומה של עילת תביעה – הסרת קפוח בשל היתנהלותו של המשיב והפרת חובת אמונים של המשיב לחברה.

בקשת רשות ערעור שהוגשה על ההחלטה נמחקה, לאחר שבית המשפט המליץ למבקשת לפנות למסלול דיוני אחר במסגרת תביעה להסרת קפוח, לפי סעיפים 92(ב) ו-191 לחוק החברות.

...

טענות המשיב: המשיב טוען כי דין הבקשה להידחות, ממספר טעמים: (1) המבקשת לא ציינה שהחברה כבר אינה פעילה, וזאת בשל פעולות שלה ושל מר פלורסהיים שהוא בעל המניות בה. לפני מספר חודשים פיטר פלורסהיים את כל עובדי החברה, הודיע לספקים שלא לספק יותר סחורה, וחדל מלשלם דמי שכירות עבור המבנה – כך שהחברה אינה עסק חי שיש להגן עליו.

במצב דברים זה הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי, ביום 25.8.2015, הליך שכותרתו "בקשה דחופה להסרת קפוח ולמתן סעדים זמניים וקבועים לפי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999". אמיליו וציון חששו כי במצב שנוצר לא תוכל החברה לתפקד, כאשר ידע מקצועי של החברה מצוי בידיהם הבלעדיות של דני ואורון, שהפסיקו לעבוד עבורה.

...

אלא שבין אמיליו וציון ובין דני התגלע סכסוך, והצדדים החליטו כי אין מנוס מסיום הקשר ביניהם, באמצעות איתור משקיע שירכוש את חלקם של המבקשים בחברה.

ב"כ המבקשים היטיב לתאר את עמדתו בנוגע להחלטת בית המשפט המחוזי משסיכם את דבריו בכתבו: "ההחלטה, שכולה ליקוי מאורות, היא מעשה שפיטה שלא יוכל לעמוד". אקדים ואומר, כי דין הבקשה כולה להידחות; לא היא, ולא מכלול ההתנהלות הדיונית של המבקשים, אינם יכולים לעמוד.

צווים אחרים שנוסחו כצווי מניעה מטרתם לקבוע קביעות פוזיטיביות המדירות את המשיבים מניהול החברה וקבלת החלטות בה. כפי שציין בית המשפט המחוזי, המבקשים לא הביאו ראיה בדבר כוונתו של דני לבצע אחת או יותר מן הפעולות המנויות, ואין מקום להעתר להן במסגרת בקשה לסעד זמני.

הסעדים המבוקשים במסגרת הבקשה אינם הולמים את מתכונתו של הליך ביניים זה. ניסיון דיוני זה לא יוכל לעמוד; הבקשה נדחית.

בכתב התביעה נטען כי נסיבות העניין מבססות טענת קפוח לפי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, והסעדים שהתבקשו היו מתן הוראות להסרת הקפוח ולניהול עינייני החברה בעתיד ושימור פעילותה, ולחלופין מינוי מומחה מטעם בית המשפט (רואה חשבון מעריך) להערכת שווי מניות התובע בחברה וחיוב נתבע 1 ברכישתן בתוספת פיצוי של 250,000 ש"ח. יחד עם כתב התביעה הגיש התובע בקשה לסעדים זמניים, שהתקבלה חלקית (החלטת כב' השופטת ר' רונן מיום 7.7.2021).

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכי התיק, הגעתי לכלל מסקנה כי ענייננו נכלל בגדרם של המקרים בהם אף אם תינקט בחינה קפדנית של הבקשה, יש להתירה.

עם זאת, חלוף המועד הקבוע בתקנה 49(ב) אינו שולל מבעל דין את האפשרות לבקש לתקן את כתב טענותיו, ואינו מונע מבית המשפט להיעתר לבקשה, בנסיבות המתאימות, בהתאם לסמכות שהוקנתה לו בתקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי (עניין ריץ' אנד רויאל, פסקה 17; עניין פלונית, פסקה 12).

בהינתן מכלול השיקולים, ובהתחשב גם באינטרס הציבורי בקיומו של הליך משפטי יעיל והוגן ובמניעת התדיינויות נוספות בעתיד - יש להיעתר לבקשת התיקון בצד חיוב התובע בהוצאות ומתן אפשרות לנתבעים להגיש כתבי הגנה מתוקנים.