המדובר בפגם חמור, שכן היועץ המשפטי לממשלה עיין בחומר החקירה, בלא שהובאו לידיעתו טענות המבקשת, המכחישה את המיוחס לה. נוהל ההשעייה הוא נוהל מחייב, הנועד להבטיח שויון בין העובדים וצמצום הפגיעה בהם, ויש להורות על ביטול החלטה שהתקבלה בנגוד להוראותיו.
..במכלול השיקולים האמורים יש להביא בחשבון גורם נוסף בעל משקל רב, והוא כי לשימוש באמצעי ההשעיה יש תוצאות כלכליות ואישיות קשות כלפי העובד המושעה (דב"ע מש/138-3 חיים שוורץ – עירית תל אביב יפו, פד"ע כא' 174, 179) כמו כן יש להביא בחשבון את האפשרות שהעובד הנידון יחזור בתום תקופת ההשעיה לעבודתו" (ראו בעיניין שבח בעמ' 406, וכן ראו בפסק הדין מן הזמן האחרון ע"ע (ארצי) 5064-03-11 מדינת ישראל נציבות שירות המדינה - מנשה עזרא (11.4.2011), להלן: עניין מנשה עזרא).
מנגד, בשים לב לכך שקיימת זהות בין הסעד הזמני לסעד העקרי, אזי ככל שיינתן הצוו המבוקש כבר כעת, אולם במסגרת הליך עקרי תידחה התביעה, תסוכל מטרת ההשעייה, ולא ניתן יהא לתקן את הנזק שניגרם לאנטרס הצבורי, בשים לב לחומרת העבירות בהן נחשדת המבקשת, ולתפקידה כאשת חינוך בישראל.
...
משלא מצאנו לקבל את טענות המבקשת, וכיוון שבית הדין אינו מחליף את שיקול דעתו של הנציב בשיקול דעתו שלו, ומהראיות שהובאו בפנינו עד כה עולה, לכאורה, כי הנציב שקל את כל הנתונים והשיקולים הרלוונטיים שעמדו בפניו, בהתאם להנחיות הפסיקה ונוהל ההשעיה, לא שוכנענו, לעת הזו, כי קיימת עילה המצדיקה את התערבותנו בהחלטתו.
אף בהיבט של מאזן הנוחות, אנו סבורים כי ידה של המשיבה על העליונה.
סוף דבר
הבקשה למתן סעד זמני - נדחית.