מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לסעד זמני לביטול השעיית עובד עירייה

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עסקינן בבקשה לסעד זמני למניעת פיטורים או השעיה של גב' מורן ויז'ינסקי, המשמשת כמדריכת יוגה .
ביום 24.2.21 פנה מר אילן רופאזין עובד העמותה לתובעת בהודעת ווטספ:" מורן שלום, אני מכבד את החלטתך בשמירה על פרטיותך. מאחר ואנו חייבים דיון וחשבון- אני מחוייב לדעת האם התחסנת, ואם לא, אז להראות לנו כל 3 ימים בדיקה שלילית. במידה ולא- לצערי לא תוכלי להמשיך לעבודה וילקחו ממך ימי חופשה. אלו הנהלים שקיבלנו מהעירייה". כמו כן לאחר מכן משהמבקשת לא ענתה להודעה זו, נשלח לה על ידי מר אילן רופאזין הודעה נוספת:" היי, כל עוד אין היתייחסות ... מבחינת החיסון/בדיקה שלילית, לא תוכלי להמשיך, ואצטרך למצוא לך מחליפה למחר או לבטל את השעור. צר לי שכך אנחנו מתחילים עוד לפני שהכרנו. " ובהמשך שלח למבקשת הודעה נוספת: " היי. מעדכן שסידרתי למחר שיחליפו אותך בבוקר " ר' נספחים לבקשה.
בית הדין נעתר לבקשה זו ומשכך המבקשת הגישה בקשה לסעד זמני מתוקנת וכתב תביעה מתוקן בה הוספה העמותה כצד נוסף בתיק נוכח היותה המעסיק של המבקשת, כמו כן לבקשה זו צירפה המבקשת חוות דעת רפואית של ד"ר רעיה ליבוביץ, מהמכון האונקולוגי בבית חולים " שמיר", שניתנה בנוגע לעובדת אחרת והוגשה במקור בתיק סע"ש 50749-02-21 אורי חן נ' עריית נתניה ( להלן: פרשת חן).
...
בשים לב לכך כי לעת הזו איננו סבורים כי הזכויות הלכאוריות של המבקשת גוברות על זכויות וחובות המשיבות לדאוג לרווחתם של באי המקום לרבות העובדים ומי שמקבל שירות, וכל עוד ואכן מדיניות התו הירוק ממשיכה להתקיים במקום העבודה, הם וכאשר מאזן הנוחות נוטה לטעמנו , לעת הזו, לצידן של המשיבות אשר אמונות על שלומם של כל הבאים בשעריה – עובדים ושאינם עובדים - סבורים אנו כי יש להורות על דחיית הבקשה.
עם זאת, שעה שהמשיבה 2 הבהירה בתגובתה כי לעת זו לא הורתה על הפסקת העסקת של המבקשת, ושעה שימי החופשה של המבקשת טרם מוצו ( כעולה מתלושי השכר שצרפה המבקשת) ומשעומדת האפשרות של המבקשת לבצע את הבדיקות ולחזור לעבודתה, הרי ששוכנענו כי האיזון הנדרש הינו כי עד למועד מתן החלטה זו המשיבה 2 תישא בתשלום שכרה של המבקשת, בשלב זה על ידי מימוש ימי החופשה שיש למבקשת וככל שאין מספיק ימי חופשה על ידי תשלום שכרה.
משדחינו את הבקשה ושעה שלא מדובר בפסיקה ראשונית בנדון, שוכנענו כי יש לחייב את המבקשת בהוצאות הבקשה בסך של 8,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים למשיבות ( 4000 ₪ לכל משיבה).

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המדובר בפגם חמור, שכן היועץ המשפטי לממשלה עיין בחומר החקירה, בלא שהובאו לידיעתו טענות המבקשת, המכחישה את המיוחס לה. נוהל ההשעייה הוא נוהל מחייב, הנועד להבטיח שויון בין העובדים וצמצום הפגיעה בהם, ויש להורות על ביטול החלטה שהתקבלה בנגוד להוראותיו.
..במכלול השיקולים האמורים יש להביא בחשבון גורם נוסף בעל משקל רב, והוא כי לשימוש באמצעי ההשעיה יש תוצאות כלכליות ואישיות קשות כלפי העובד המושעה (דב"ע מש/138-3 חיים שוורץ – עירית תל אביב יפו, פד"ע כא' 174, 179) כמו כן יש להביא בחשבון את האפשרות שהעובד הנידון יחזור בתום תקופת ההשעיה לעבודתו" (ראו בעיניין שבח בעמ' 406, וכן ראו בפסק הדין מן הזמן האחרון ע"ע (ארצי) 5064-03-11 מדינת ישראל נציבות שירות המדינה - מנשה עזרא (11.4.2011), להלן: עניין מנשה עזרא).
מנגד, בשים לב לכך שקיימת זהות בין הסעד הזמני לסעד העקרי, אזי ככל שיינתן הצוו המבוקש כבר כעת, אולם במסגרת הליך עקרי תידחה התביעה, תסוכל מטרת ההשעייה, ולא ניתן יהא לתקן את הנזק שניגרם לאנטרס הצבורי, בשים לב לחומרת העבירות בהן נחשדת המבקשת, ולתפקידה כאשת חינוך בישראל.
...
משלא מצאנו לקבל את טענות המבקשת, וכיוון שבית הדין אינו מחליף את שיקול דעתו של הנציב בשיקול דעתו שלו, ומהראיות שהובאו בפנינו עד כה עולה, לכאורה, כי הנציב שקל את כל הנתונים והשיקולים הרלוונטיים שעמדו בפניו, בהתאם להנחיות הפסיקה ונוהל ההשעיה, לא שוכנענו, לעת הזו, כי קיימת עילה המצדיקה את התערבותנו בהחלטתו.
אף בהיבט של מאזן הנוחות, אנו סבורים כי ידה של המשיבה על העליונה.
סוף דבר הבקשה למתן סעד זמני - נדחית.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

תמצית טענות הצדדים טענות המבקשת הגב' שרון אינה עומדת בתנאי הסף הניהולי למשרת מנכ"ל הערייה מאחר שהיא לא ניהלה עובדים בהקף הנידרש בחוזר המנכ"ל. הניסיון שנצבר בהעסקה ברשות מקומית נגזר מתאור התפקיד המפורסם באוגדן השרות וכי תפקידים נוספים שהוטלו על העובד ללא הליך מיכרזי מתאים ו/או מטלות שהוטלו על העובד ואינן מצויות בליבת העשייה של תפקידו לא יימנו לצורך בחינת הניסיון הדרוש.
לעירייה דרוש מנכ"ל שייצב את הערייה במצב הנוכחי על רקע השעיית ראש העיר הנבחר והתפטרותו של המנכ"ל הקודם "מעכשיו לעכשיו". לגב' שרון ניסיון והכרות עם המערכת העירונית ולשכת מנכ"ל הערייה כמו גם הכרות על רקע עבודה משותפת עם מר בן חיים, מ"מ ראש העיר – הכרות שתסייע בניהול תקין ויציב של הערייה בתקופה הקשה בה היא נימצאת על רקע האירועים האחרונים.
הינה כי כן, השאלה הטעונה הכרעה בבקשה בשלב זה, על סמך ראיות לכאורה בלבד היא, האם המבקשת הוכיחה זכות לכאורה לביטול המינוי של המשיבה כמנכ"לית הערייה, במידה כזו שתצדיק הענקת סעד זמני (שהוא הסעד המבוקש בתביעה העיקרית) כבר בשלב זה ועוד בטרם הוכרעה התביעה העיקרית.
...
מכל מקום, גם אם היינו קובעים שההנחיות אינן חלות על המשיבה, בשונה מקביעתנו, לא ניתן להתעלם מהפרשנות שניתנה על ידי המדינה לתנאי הנדרש בחוזר המנכ"ל. כך גם, אין בידינו לקבל את טענת המשיבות 1 ו – 3 ולפיה מדובר בתנאי פנימי הנתון להערכה סובייקטיבית של הוועדה.
] לכך נוסיף, כי המשיבה שמשה כעוזרת מנכ"ל של 6 מנכ"לים שונים ומעדותה עלה כי היא קיבלה סמכויות שונות בהתאם להחלטתו של כל מנכ"ל. בהקשר זה מקובלת עלינו עמדת המבקשת והמדינה ולפיה הניסיון המקצועי כאמור בהנחיות אוגדן תיאורי התפקידים בשלטון המקומי נגזר מתיאור התפקיד של המשרה ואין להתייחס לתפקידים נוספים המוטלים על העובד במהלך השוטף של העבודה, בין אד-הוק, ובין באופן קבוע, שאחרת ניתן לעקוף את חובת המכרזים וכל העקרונות שעליהם מושתתים הליכי המכרז ואיוש משרות רשויות המקומיות.
סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הבקשה ומורים על הקפאת המינוי של הגב' שרון לתפקיד מנכ"לית העירייה וזאת עד להכרעה סופית בתביעה העיקרית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

יצוין שאפילו במסגרת הבקשה לסעד זמני לפנינו, התובעת ביקשה כסעד חליפי לחזור ולהיות מושעית כך שהיא עצמה גילתה את דעתה בקשר לעוצמת הפגיעה שבהשעיה בשכר.
(לדוגמה עע (ארצי) 1271/02‏ ‏ צבי דדון נ' צבי דדון; תעא (ת"א) 3596/08 ‏ ‏ שלומי מעודד נ' עריית חולון; עע (ארצי) 438/06 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מקס גלפנד; סע (חי') 21294-08-09‏ ‏ זכריה דואני נ' רכבת ישראל בע"מ ועוד) כבר נפסק כי עצם העברת עובד למעמד לא ברור שבו אינו עובד ואין ננקטים כלפיו הליכים, מהוה הפרה של חובות המעסיק.
(א) חזר עובד מושעה לעבודה לאחר שהופסקו ההליכים נגדו, תשולם לו משכורתו לתקופת ההשעיה שלא שולמה לו לפי סעיף 49; חזר לעבודה לאחר שנציב השרות ביטל את ההשעיה ולא הופסקו ההליכים נגדו תשולם לו משכורתו כאמור זולת אם החליט הנציב אחרת" התקשי"ר הרחיב הוראות אלו של החוק וקבע זכויות נוספות ומפורטות.
...
לאור הדיון למעלה בנוגע לאחריותה של התובעת לכך שלא נמצא לה תפקיד חליפי במועד, מצאנו לנכון להפחית מעט את הפיצוי בשל אחריות תורמת לנזק, ולהעמיד אותו על סך של 104,000 ₪, המקביל במעוגל לסכום בו הודתה לכאורה המדינה בחישוביה.
לסיכום: המדינה תפצה את התובעת בסכומים של 50,000 ₪ בגין פיצוי לא ממוני, 5000 ₪ פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים וסך של 104,000 ₪ פיצוי בגין אבדן הכנסה בכוח.
בנוסף המדינה תשלם לתובעת סך של 20,000 ₪ השתתפות בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. לפני סיום, דומה שהתובעת זנחה בטיעוניה סעדים לאכיפה או למציאת תפקיד אחר ואכן הראיות לא התמקדו בעניין וממילא אין בידינו לקבוע כי התובעת ממלאת תפקיד משפיל או כיוצא בכך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

על מנת שלא להאריך במקום שראוי לקצר אציין רק כי היתקיימו תחילה שני דיונים בבקשה לסעד זמני של עיכוב הליכי ההוצל"פ, בסיומם הוסכם כי לאחר הפקדת סך של 250,000 ₪ בקופת בית המשפט יעוכבו הליכי ההוצל"פ עד להכרעה בתובענה שלפני, והסכום אכן הופקד.
דיון והכרעה להבדיל מאדם, חברה היא אישיות משפטית פרי יצירת הדין ועל כן "חייה", "מותה" אופן פעולתה, וזכותה לבצע פעולות כאלה ואחרות נובעים מן הדין החל עליה והמגדיר זכויות אלו כמו גם את מסך ההיתאגדות המפריד בינה לבין הפועלים בשמה במישור הפיזי (ראו למשל ע"א 324/82 עריית בני-ברק נ' ברוך רוטברד, פ''ד מה(4) 102, 132 (1991) בעיקר בפיסקה 7 לחוות דעת כב' השופט (כתוארו אז) אהרון ברק).
המורם מכלל האמור הוא שלאור הדין הפנמה, מדינת רישומה של הנתבעת, אין מנוס מן הקביעה שלא היתה לנתבעת זכות לפתוח את תיק ההוצל"פ נגד התובעת בהיותה מושעית ואף לא לידרוש או לממש זכות כלשהיא, וגם אם הוסר מחדלה בוטלה השעייתה והיא הוחזרה למרשם במצב תקין מורה הדין בפנמה כי זכותה היחידה היא לנקוט כעת – מחדש, בהיותה פעילה כדין – בהליך לגביית המגיע לה ולא ניתן לרפא בדיעבד את ההליך שננקט שלא כדין.
...
המורם מכלל האמור הוא שלאור הדין הפנמה, מדינת רישומה של הנתבעת, אין מנוס מן הקביעה שלא היתה לנתבעת זכות לפתוח את תיק ההוצל"פ נגד התובעת בהיותה מושעית ואף לא לדרוש או לממש זכות כלשהי, וגם אם הוסר מחדלה בוטלה השעייתה והיא הוחזרה למרשם במצב תקין מורה הדין בפנמה כי זכותה היחידה היא לנקוט כעת – מחדש, בהיותה פעילה כדין – בהליך לגביית המגיע לה ולא ניתן לרפא בדיעבד את ההליך שננקט שלא כדין.
לאור מסקנה זו אינני נדרש לעסוק בשאלת השלכת היות מר קצירי תחת צו כינוס נכסים בעת ביצוע הפעולות האמורות על ידו בשם הנתבעת על כשרות פתיחת תיק ההוצל"פ. לא למותר לציין בשולי הדברים כי התוצאה דלעיל, על פיה יש לפתוח מחדש הליך זהה לזה שכבר החל ונוהל פרק זמן לא מבוטל ביחס לחוב ולמשכון שתקפותם הוכרעה זה מכבר ושאין לגביהם כל טענה או מחלוקת הטעונה הכרעה, היא תוצאה המעוררת אי נוחות מאחר שהיא יוצרת כפל הליכים ולפיכך אינה עולה בקנה אחד עם שיקולי יעילות.
סיכום הנובע מן האמור הוא שאני מורה על סגירת תיק הוצל"פ 520976-06-21 אשר נפתח על ידי הנתבעת שלא כדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו