בקשה לסעד זמני בעת"ם: עיכוב חתימה על תכנית בניין עיר

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 36213-05-16 למען הקשיש נ' נצרת תיק חצוני: בפני כבוד השופט אשר קולה העותרת עמותת אחווה למען הקשיש המשיבה עריית נצרת פסק דין

פעילותה זו של העותרת בפרויקטים התבססה על הסכמים שנערכו בינה לבין המשיבה וכדלקמן: בשנת 1998 נחתם בין הצדדים הסכם, שעניינו הפעלת מועדון לפעילות לקשישים בעיר נצרת.

כנגד החלטתה זו של המשיבה העלתה העותרת שלל טענות אולם, בשום שלב היא לא התמודדה עם העובדה הפשוטה ולפיה - תקופת ההסכם על פי החוזה אשר נחתם עימה להפעלת הפרויקטים הגיעה אל סופה!! כפי שציינתי כבר בהחלטתי בבקשה לצוו ביניים אין לעותרת כל זכות קנויה להוסיף ולהפעיל את הפרויקטים לנצח: "העותרת לא שיכנעה אותי, בשום שלב, כי קמה לה זכות קנויה להוסיף ולהפעיל פרויקטים אלו לנצח.

בכלל זה ניתן למנות קושי לפקח על המפעילים הפרטיים, רצון לספק את השרות בצורה טובה יותר, רצון להנגיש את השרות לאוכלוסיות מסוימות (אוכלוסיות מוחלשות למשל), רצון לערוך רפורמה באופן מתן השירותים (בין אם באופן זמני וניסיוני או באופן קבוע) ועוד.

מדבריו של תאופיק מרואת בפרוטוקול ישיבת הערייה מיום 21.12.15 , נספח 7 לתגובה לעתירה עולה כי: "מבירור שערכתי עם וליד עואד מנהל אגף נכסים ורכש נימסר לי שהעיריה שכרה מבנה שמתאים למתן השרות. (המבנה ששמש בעבר את קופת חולים מכבי על יד הפיקוד). הבניין מאוד מתאים והוא מוכן לאכלוס מיידי". בסעיף 31 לסיכומי המשיבה נטען, כי בהתאם לאישור ההפעלה שניתן לה היא החלה ביום 13.06.16 להפעיל את מרכז היום לקשיש בנכס אשר נשכר על ידה והותאם לצורך העניין והמשיבה אף צרפה תמונות ממבנה מרכז היום ומהפעילות המבוצעת בו (נספח 3 לתגובה המשלימה מטעם המשיבה).

החלטת הערייה להפעיל את מרכז היום בעצמה, נועדה לעקוף את החלטת וועדת ההקצאות שעניינה הקצאת מקרקעין לעותרת לצורך הפעלת מרכז יום לקשיש - העותרת צרפה לכתב העתירה 65 עמודים של מסמכים שונים שסודרו לפי סדר כרונולוגי, שהראשון מבניהם מיום 17.05.07 והאחרון בהם מיום 20.11.13, כולם סומנו ע/23 מהם עולה לדברי העותרת, כי יוזמתה להקמת מבנה חדש למרכז יום לקשיש, על כל הכרוך בכך החל מהכנת פרוגרמות, תכניות והשגת תקציביים נפלה על אוזניים קשובות והתקציבים להקמת המבנה החדש כמו גם הקצאת הקרקע אושרו.

ודוק! עיון בנספח ע/23 מלמדנו, כי העיכובים בהקצאת הקרקע חלו דוקא בתקופתו של ראש הערייה הקודם, באשר בעוד ההחלטה על הקצאת הקרקע לעותרת התקבלה כבר ביום 17.05.2007 עת נערכה ישיבה בלישכת ראש הערייה הקודם בנושא "הקצאת קרקע מעיריית נצרת לבניית מרכז יום לקשיש" הרי שמפגישת עבודה מטעם משרד הרווחה והשירותים החברתיים, בהישתתפות המפקחת המחוזית בשרות לזקן חיפה והצפון מיום 14.05.12 קרי, חמש שנים לאחר מכן עלה, כי הליכי האישור לבניית מרכז יום חדש טרם הסתיימו מאחר וטרם נחתם הסכם בין העמותה לרשות וזאת נוכח האמור בסעיף ב לתמצית הפגישה וכדלקמן: "ב. עמותה -אגף רווחה

חוסר כשירותה של המשיבה לנהל את הפרויקטים ובמיוחד את פרויקט מרכז היום לקשיש והטענה לניגוד עניינים - כאמור לעיל, הסעדים אשר התבקשו בעתירה דנן הנם להורות על בטלות החלטת המשיבה להפסיק את ניהול הפרויקטים על ידי העותרת.

...

דא עקא, משהגעתי לכלל מסקנה, כי דין העתירה להידחות הרי, שכל הטענות אשר הופנו כנגד משרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי ילובנו בעתירה שם באשר העתירה שם מופנית, בין היתר, כנגדם.

בכל הכבוד לטענה זו הרי שדינה להידחות משלוש סיבות מצטברות וכדלהלן: מדובר בהחלטת ביניים ולא בפסק דין חלוט.

הטענות לקנוניה פוליטית הן של ראש העיריה והן של הגב' ג'ומאן מנהלת המדור לזקן – לעניין זה נדרשתי באריכות בסעיפים 39 עד 40 להחלטת הביניים ואני מאמצם לתוך פסק דיני זה. סוף דבר סיכומם של דברים, בהתבסס על כל האמור לעיל, מצאתי כי יש לדחות את העתירה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 71330-11-18 גאיא ייזום ובינוי הנדסה 2012 בע"מ נ' עריית גבעתיים ואח' לפני כבוד השופט, סגן הנשיא קובי ורדי העותרת: גאיא ייזום ובינוי הנדסה 2012 בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מורן גור ועו"ד אורטל דוידיאן גדעוני המשיבות: 1.עריית גבעתיים 2.וועדה מקומית לתיכנון ובניה - גבעתיים ע"י ב"כ עו"ד סאלם חאמד ועו"ד צביה זיכרמן פסק דין

העותרת הגישה עתירה מנהלית בה מבוקש להורות על ביטול החלטת מהנדסת העיר גבעתיים מיום 8.11.18 לפעול על פי הנחיות יועץ תנועה חצוני ולבטל 2 מקומות חנייה שאושרו בהיתר כדין ונבנו על פיו – החלטה שתוצאתה עיכוב במתן אישור האיכלוס למבנה.

לצדה של העתירה הוגשה בקשה דחופה למתן צו ביניים במסגרתה ביקשה כי בית המשפט יורה למשיבות ליתן אישור איכלוס לבניין המצוי ברחוב אהרון גולדשטיין 2 בגבעתיים הידוע כחלוקה 388 בגוש 6167 (להלן: "הבניין" או "המבנה").

תמצית העובדות: ביום 6.6.16 קיבלה העותרת, גאיא ייזום ובינוי הנדסה בע"מ (להלן: "העותרת" או "גאיא"), היתר בניה לחזוק מבנה קיים באמצעות תוספת בנייה מכוח תמ"א 38 – תכנית מתאר ארצית לחיזור מבנים מפני רעידות אדמה (להלן: "היתר הבנייה", "תמ"א 38" בהתאמה).

כך טוענת העותרת כי בהתאם להסכם שנחתם עם בעלי הזכויות בנכס, ככל שלא יסתיים הפרויקט במועד הקבוע עליה לשפות את בעלי הזכויות בגין איחורים, כאשר אלו מצידם כבר החלו לנקוט בהליכים כנגדה לקבלת פיצוי.

בנוסף טוענות המשיבות כי במקרה דנן ישנה זהות בין הסעד העקרי לסעד הזמני, ובמידה ויינתן הסעד המבוקש בבקשה למתן צו ביניים, יתייתר ממילא הדיון בסעד העקרי.

...

לטענת המשיבות דין העתירה והבקשה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים.

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות החלטתי למחוק את העתירה על הסף עקב אי מיצוי הליכים והיות העתירה עתירה מוקדמת.

בבית המשפט העליון עע"מ 2994/21 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשות: 1. ועדת ערר מחוז חיפה 2. יו"ר ועדת ערר מחוז חיפה נ ג ד המשיבים: 1. עיזבון המנוח זאב בורנשטיין ז"ל 2. מרים בורנשטיין 3. אילן בורנשטיין 4. הוועדה המקומית לתיכנון ובניה חיפה 5. אזורים בנין (1965) בע"מ 6. מאיר גטר 7. שמעון פייביש 8. מריה אורין בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בתיק עת"מ 22388-09-20 שניתן ביום 9.3.2021 על ידי כבוד השופט מ' רניאל בשם המבקשות: עו"ד יונתן ציון מוזס בשם המשיבים: עו"ד יואב סלומון ][]החלטה

בנוסף, מעיון בפסק דינו של בית משפט קמא עולה כי בית המשפט סבר שאף לגופם של דברים אין ממש בטענת המשיבים אשר טענו לפגיעה בשני אינטרסים אישיים: האחד, פגיעה הנובעת מצמצום שטחי ציבור באיזור התוכנית, דבר שעלול להביא להפקעת שטחי ציבור נרחבים מחלקות שבבעלותם; והשני, פגיעה הנובעת מאיכות התוכנית, שעלולה להפוך את השכונה ל"סלאמס" באופן שיפגע הן בשכונה והן בעיר.

נטען, בין היתר, כי למשיבים לא עומדת הזכות להגשת היתנגדות לפי סעיף 100 לחוק התיכנון והבניה; כי המשיבים מבקשים לנצל לרעה את הליכי ההיתנגדות וזאת כדי להפעיל לחץ על מוסדות התיכנון לקידום תיכנון המקרקעין שבבעלותם; כי בעתירתם לבית משפט קמא המשיבים לא ביקשו סעד זמני לעיכוב פירסומה של התוכנית, וביני לביני, ביום 30.9.2020, בסמוך לאחר הגשת עתירתם, התוכנית פורסמה למתן תוקף בי.פ. 9123; כי נכון למועד הדיון בבית משפט קמא, חתמו על הסכם פינוי בינוי כ-84% מכלל בעלי הדירות בפרויקט וכ-98% מבעלי הדירות במיתחם הראשון המיועד לפינוי בינוי; כי החברה הסתמכה על אישור התוכנית והוציאה הוצאות לצורך ממושה; כי בשלב זה כבר הונפק לחברה תיק מידע להיתר; כי בית משפט קמא לא הורה על ביטול התוכנית, ומשעה שהמשיבים לא הגישו כל בקשה לסעד זמני בעיניין, אין כל מניעה שהחברה תמשיך לפעול לקידום התוכנית, ובין היתר, הוצאת היתרי בניה מכוחה.

...

מנגד, המשיבים, בתגובה המשתרעת על פני 23 עמודים, טענו כי דין הבקשה להידחות, שכן סיכויי הערעור נמוכים ומאזן הנוחות נוטה לעבר דחיית הבקשה.

אשר למאזן הנוחות, אני סבור כי הוא נוטה לעבר קבלת הבקשה.

בבית המשפט העליון עע"מ 4889/21 - ב' לפני: כבוד השופטת י' וילנר המערערת: המועצה המקומית בנימינה גבעת עדה נ ג ד המשיבים: 1. ועדת ערר לתיכנון ובניה- מחוז חיפה 2. שמעון זיתוני 3. דור אלון אנרגיה ישראל בע"מ 4. הועדה המקומית לתיכנון ובניה יישובי הברון 5. איגוד ערים להגנת הסביבה שרון הכרמל 6. אדם טבע ודין בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופטת ת' נאות פרי) מיום 28.5.2021 בתיק עתמ 24189-01-21; תגובת המשיבה 1 מתאריך 20.8.2021; תגובת המשיבים 3-2 מתאריך 25.8.2021; בשם המערערת: עו"ד אריאל פישר בשם המשיבה 1: עו"ד אבי טוויג בשם המשיבים 3-2: עו"ד אורי ששון; עו"ד רן כהן ][]החלטה

בקשה למתן סעד זמני בעירעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת ת' נאות-פרי) בעת"מ 75759-12-20 ובעת"מ 24189-01-21 מיום 28.5.2021, בגדריו נדחו עתירות המבקשת (להלן: המועצה המקומית או המועצה) והמשיבה 4 (להלן: הועדה המקומית) נגד החלטת ועדת הערר לתיכנון ובניה – מחוז חיפה (להלן: ועדת הערר).

בתוך כך, היזמים מציינים, בין השאר, כי הבקשה דנן הוגשה רק לאחר שהיזמים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, נוכח סרוב המועצה לחתום על הבקשה להיתר הבניה.

ועדת הערר טוענת בתגובתה כי אינה מיתנגדת לבקשה, אך מוסיפה ומבקשת כי הדיון בעירעור יוקדם, וזאת לנוכח פרק הזמן הממושך שחלף בין הגשת הערר לבין מתן פסק הדין, וכן לאור התקופה הארוכה עוד יותר במהלכה פעלו היזמים למימוש התכנית (החל משנת 2002 ועד למתן החלטת הביטול בשנת 2020).

...

על-כן, אני סבורה כי מאזן הנוחות מצדיק את קבלת הבקשה דנן באופן חלקי, כך שהחלטת האישור בעינה עומדת, ואולם, יינתן סעד זמני האוסר על היזמים ומי מטעמם לבצע עבודות בנייה בשטח לשם הקמת תחנת הדלק, וזאת בכפוף להפקדת סכום של 300,000 ש"ח על-ידי המועצה המקומית או ערבות בנקאית צמודת מדד על הסכום הנ"ל, להבטחת כל נזק שייגרם ליזמים כתוצאה מהסעד הזמני.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת בחלקה.

כמו כן, ועל מנת לצמצם את הנזק אשר עלול להיגרם ליזמים, אני מורה על הקדמת מועד הדיון בערעור, כך שזה יישמע בהקדם, בכפוף לאילוצי יומן בית המשפט.

הצוו ביום 10.4.2019 חתם מנהל מחוז ירושלים ביחידה הארצית לאכיפת דיני התיכנון והבניה במשרד האוצר, על צו הריסה מנהלי לפי סעיף 221 לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק) המורה על הריסתה וסילוקה של עבודה אסורה וכן על הפסקת שימוש אסור בעיניינו של מבנה שלד חד קומתי ללא תיקרה מבטון ואבן בשטח כ-500 מ"ר (להלן - הבינוי והצו).

"בעניננו, הוראה להרוס בנין המבונה והמשמש מקור פרנסה מזה מספר שנים, והבנוי על קרקע פרטית, זוהי הוראה בלתי סבירה ובלתי מידתית בעליל" (סעיף 14 לבקשה).

אלפי בניינים מוקמים בעיר ירושלים ללא היתרי בניה.

עוד צויין כי הואיל והמקרקעין מצויים במרחק כ-33 מטרים מגדר הביטחון, הרי שחלה לגביהם הוראת סעיף 9(ז) לתמ"מ 30/1 הקובעת כי לא תופקד תכנית בתחום רצועת 120 מ' ממכשול קו התפר וכן לא תופקד תכנית לסלילת כביש החוצה את מיכשול קו התפר, אלא אם היתקבל אישור בכתב מנציג שר הביטחון בועדה המחוזית.

הבקשה לעיכוב ההליך עד להכרעה בעתירה המנהלית ביום 6.5.2019 הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים נגד: (א) מדינת ישראל; (ב) הועדה המחוזית לתיכנון ובניה ירושלים; (ג) מנהל היחידה הארצית לאכיפת דיני התיכנון והבניה במשרד האוצר; (ד) עריית ירושלים (עת"מ 11964-05-19).

לא ידוע שניתן בו סעד ביניים כלשהוא (אף לא בזיקה לסעד הרביעי שתואר לעיל ועניינו עיכוב מתן ההכרעה לגבי צו ההריסה המינהלי) ואף לא ידוע על הגשת תשובה כלשהיא בו. גם בחלוף החודשים לא ידוע על נסיון לקבל סעד זמני במסגרת העתירה המנהלית.

...

בכך בולט מחדל המבקש בהרמת תחילת הנטל להוכיח אכיפה בררנית ודין הטענה הוא להידחות.

סוף דבר העובדות מלמדות בבירור על אי חוקיות עבודות הבניה שבוצעו ועל הצידוק להוציא צו הריסה מינהלי.

התוצאה ההתנגדות לביצוע צו ההריסה המינהלי - נדחית.