בקשה לסילוק תובענה לביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף פסק דין

ובלשון ההסכם: "... הגענו להסדר, כי מבלי להודות בטענות ההדדיות ולסילוק סופי, מלא ומוחלט של כל טענות ו/או דרישות ו/או תביעות הצדדים האחד כנגד השני, בכל הנוגע להתקשרות שביניהם, תדחנה התביעות ללא צו להוצאות." בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסדר זה. עתה, מקץ 5 שנים, מעלים ארמנד וגד טענות כנגד שריג בנוגע לאותה היתקשרות וטוענים לנזקים של כ- 60 מיליון ₪.

נטען, כי הדרך לביטול הסדר פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית משפט שלום היא בהגשת תביעה לביטול פסק דין לבית המשפט אשר נתן את פסק הדין, וכי לא ניתן לכרוך דרישה להצהרה בדבר בטלות פסק הדין עם התביעה הכספית הנדונה.

בעניינינו, אין חולק כי נכון לעת הזו שריר וקיים פסק דין המאשר הסכם פשרה בין הצדדים המהוה, כל עוד לא בוטל, מחסום דיוני בבחינת "השתק עילה". ארמנד וגד מבקשים את ביטול פסק הדין במסגרת תובענה זו ואולם, אין זו הדרך.

...

הבקשה לסילוק על הסף לטענת שריג, דין התביעה לסילוק על הסף בטענה של השתק עילה נוכח פסק הדין אשר ניתן בבית המשפט השלום בשנת 2017.

לאור כל האמור לעיל, בהינתן קיומו של פסק דין המשתיק את ארמנד וגד להגיש תביעת נזיקין זו כנגד שריג, אין לי אלא להורות על סילוק תביעתם מחמת השתק עילה.

בנוגע לביטול הסכם שקבל תוקף של פסק דין, נקבע בפסיקה כך: "ההלכה הפסוקה הקובעת כי אף שניתן לבטל הסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין אם נפל פגם בכריתתו, על בית המשפט לנהוג משנה זהירות בעיניין זה ולהשתכנע כי קיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים את הביטול. זאת בשל החשיבות הרבה שיש לייחס לערך של סופיות הסכם הפשרה כהסדר המסיים את הסיכסוך בין הצדדים (ראו: ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש, פ"ד נא(1) 577, 591, 593 (1997); רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' מור, פ"ד נו(1) 577, 586-585 (2001); ע"א 5914/03 שוחט נ' "כלל" חברה לביטוח, פיסקה 7 (טרם פורסם, [פורסם בנבו], 1.5.2005)).

בהקשר זה, ראוי לציין שבסעיף 13 לע"א (חיפה) 28035-12-22 דדון נ' שמש (פורסם בנבו, 31.12.2022), שם נידונה בקשה דומה לסילוק על הסף של תביעה לביטול פסק דין, קבע בית המשפט: "המצבים אשר בהם ניתן יהיה לבטל פסק דין חלוט מחמת טענת מירמה, הנם מצבים נדירים ומיוחדים אשר מחייבים הנחת תשתית ראייתית טובה במיוחד, וכאן – דדון לא הניח תשתית שכזו ואף לא קרוב לכך" וראו גם: ת"א 45278-04-18 סעאבנה ואח' נ' רשות הפיתוח במובן חוק רשות הפיתוח ואח' וכן ת"א (רמלה) 57678-08-22 אל עפיפי נ' אלסענא (פורסם בנבו, 12.12.2022), שמתייחס לקיומה של דרישת "רף ראייתי גבוה" במסגרת תביעה לביטול פסק דין שניתן בהסכמה.

...

כך, לא ציינו המשיבים מתי נודע להם בסופו של דבר על קיומן של ההסכמות, ואלו פעולות בוצעו על ידם במהלך ניהול התביעה המקורית כדי להתעדכן בהתפתחות ההליכים מול בא כוחם הקודם.

בהקשר זה יש להזכיר כי הוויתור על חקירת המצהירים היה בסופו של דבר הדדי.

סוף דבר, הבקשה לדחיית התביעה על הסף מתקבלת.

תמצית טענות המדינה בבקשה דין התובענה לסילוק על הסף מהנימוקים הבאים: התובענה לביטול פסק דין המאשר את הסכמות הצדדים חותרת תחת העקרון שיש לכבד הסכמי פשרה שקבלו תוקף של פסק דין - כך, בית המשפט לא יאפשר ביטול של הסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין אלא במקרים חריגים בלבד.

...

תמצית טענות התובע בתגובה לבקשה יש לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים: סילוק על הסף יינתן במקרים חריגים במיוחד, שעה שהתובע לא יוכל להצביע, ולוּ בראשית ראיה, על אינטרס לגיטימי המצדיק את מתן הסעד לו עתר, זאת, ביתר שאת כאשר המבקשת היא המדינה, אשר חלה עליה חובה לנקוט משנה זהירות טרם העלאת טענות במישור הפרוצדורה.

מעבר לנדרש ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, אני סבור כי ממילא בנסיבות העניין קשה לקבל טענה זו לפגמים בכריתת הסכם הפשרה, בעיקר לנוכח העובדה שבזמן אמת, לפני חתימתו ובסמוך לאחר ביצוע הסכם הפשרה, בוברוף לא העלה כלל את הטענה, הגם שניהל דין ודברים בכתב מול המדינה אודות הסכם הפשרה.

לאור המסקנה אליה הגעתי, מתייתר מאליו הצורך לדון ביתר טענות הסף אותן העלתה המדינה.

סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת והתביעה נמחקת.

הבקשה לסילוק על הסף הנתבעות טוענות כי כתב התביעה אינו מגלה כל עילה המצדיקה את ביטול ההסכם הפשרה ופסק הדין הקודם, מאחר שלא חל כל שינוי בעובדות ובנתונים שהיו קיימים לפני הצדדים בעת גיבוש הסכם הפשרה, כשאלה היו פרושים וגלויים לפני הצדדים, ומאחר שתוקפו של הסכם הפשרה ומועד הפינוי לא הותנו בכל תנאי נוסף.

וכן אני מוצא טעם לפגם, העולה לכדי שימוש לרעה בהליך השפוטי (תקנה 4 לתקנות), בכך שתביעה זו מוגשת כעשרה חודשים לאחר מתן פסק הדין (ולמעלה מכך ממועד גיבוש הסכם הפשרה וההחלטה שנתנה לה תוקף) וכשבועיים בלבד לפני המועד שנקבע לפינוי החלקה ולמסירת החזקה בה. תוצאה הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת.

...

בדיון שנערך בתביעה הקודמת ביום 21.9.2022 הודיעו באי-כוח הצדדים (התובעות והנתבעות כאן) לבית המשפט כדלקמן: "לאחר ששמענו את המלצת בית המשפט אנו מסכימים כדלקמן:

המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא שלא נמצאה כל עילת תביעה ראויה שתצדיק את מתן הסעד שהתבקש: ביטול הסכם הפשרה ופסק הדין הקודם, במיוחד על פי המבחנים המחמירים שהוצבו בפסיקה בעניין זה, כאמור לעיל.

למעשה ניתן לומר, כי מלבד שינוי בייצוג התובעות לא חל כל שינוי במצב הדברים ששרר לפני הסכם הפשרה ופסק הדין הקודם לבין המצב ששרר בעת הגשת התביעה הנוכחית, ולכן דין הבקשה לסילוק התביעה על הסף להתקבל.

לפניי בקשה לסעד זמני המורה על עיכוב הליכי הוצאה לפועל במסגרת תובענה לביטול הסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין שעניינו סילוק חוב של המבקש ואחיו למשיבים, אשר בוצע בחלקו.

...

אלה טענו שיש לדחות את הבקשה והתובענה על הסף מהטעם שקיים פסק דין חלוט; שהמבקשים הודו מפורשות במסגרתו בגובה החוב; המבקשים כבר פעלו בהתאם להסכם הפשרה: בוטל עיקול שהוטל על הנכס בדובנוב, הנכס נמכר, והמבקשים שילמו חלק מהסכם הפשרה.

המשיבים סירבו, וטענו לגוף העניין שיש לדחות את הבקשה משום שמדובר ב"מקצה שיפורים" שמקורו בהחלפת ייצוג; לשון יש שלושה נכסי מקרקעין המושכרים לצדדים שלישיים; והמשיבים עומדים על זכותם להיפרע את ההלוואות שנתנו בהתאם להסכם שיקבל תוקף של פסק דין כבר עתה.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הבקשה לסעד זמני נדחית.