מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לסילוק תביעת רשלנות רפואית ללא חוות דעת מומחה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עתידים אף הגישה בקשה לסילוק התביעה כנגדה על הסף ולחלופין לחייב את התובע בהפקדת ערובה ואולם נקבע שכאשר הטיעון מטעמה שזור רובו ככולו במסד העובדתי והמשפטי וטעון הוכחה, לא ניתן בשלב זה לקבל את הבקשה.
סמוך למועד ההוכחות אשר היה קבוע בתיק בתאריך 30/11/2020, מועד שנידחה מפעם לפעם מסיבות שונות, הגיש התובע בקשה לדחות את המועד, בטענה שהמומחה מטעמו בתחום אף אוזן גרון, ד"ר יובל זוהר, לא יוכל להתייצב בבית המשפט מחמת מצבו הבריאותי ולפיכך התבקש בית המשפט לדחות את הדיון על מנת לאפשר לו להגיש חוות דעת אחרת מטעמו.
אקדים את המאוחר ואציין שלאחר שעיינתי בחוות דעת המומחים, ברשומות הרפואיות, בעדויות וביתר הראיות אשר הונחו לפניי, באתי לידי מסקנה שלא עלה בידי התובע להוכיח שהטיפול שקבל מטעם ד"ר בר היה רשלני, כמו כן, גם שלא הוכחה הטענה בנוגע להעדר הסכמה מדעת.
הנתבעים מצידם, טוענים לחוסר מהימנות התובע, הרחבת חזית במהלך ניהול התביעה תוך חריגה מהחלטות בית המשפט ומבקשים לסמוך על חוות הדעת של המומחים מטעמם, לפיהם הניתוח בוצע בפרקטיקה המקובלת, תוך שלא נגרם לתובע כל נזק, להיפך מצבו הוטב.
עצם הטיפול הרפואי, ללא הסכמה מדעת הוא התרשלות המזכה בפצוי "במקרים מן הסוג העומד לדיון, יתבטא הנזק בעיקר בתגובתו הנפשית והרגשית של התובע לכך שנעשה בגופו טפול רפואי ללא הסכמתו מדעת...בהערכת גובה הפצוי בגין נזק זה, עשויה להיות חשיבות לחומרת ההפרה של החובה לקבל את הסכמתו המודעת של החולה בטרם בצוע הטיפול בו...המדובר בנזק אשר מעצם טיבו קיים בו היבט סובייקטיבי דומינאנטי...מדובר בפגיעה בזכות יסוד, אשר מחייבת קביעת פיצוי הולם, להבדיל מפיצוי סמלי...". (ראו: עניין דעקה).
...
סוף דבר – הנתבע-2 ישלם לתובע סך של 70,000 ₪ בתוספת הוצאות חוות דעת של ד"ר דביר ושכר עדותו, בהתאם לחשבוניות שתוצגנה.
התביעה נגד פרופורציה ונגד עתידים נדחות.
התובע ישלם לכל אחת מן הנתבעות הוצאות בסכום כולל של 12,000 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום דחה את בקשת הסילוק בקובעו כך: "אמנם חוות דעת רפואית חיונית לצורך ביסוס והוכחת הטענות הרפואיות, לרבות לקביעת הקשר הסיבתי והנכות תוצאת הארוע. עם זאת יתכן כי במישור החבות ניתן יהא להתרשם ולקבוע ממצאים עובדתיים באמצעות מסמכים רפואיים הסמוכים למועד האירועים כמו גם באמצעות היתרשמות מעדים ומרופאי הנתבעים. למקרא עמדת התובעים [המבקש והוריו – י"ע] נלמד כי הם מוותרים על הגשת חוות דעת משום שראשי הנזק הנתבעים על ידם אינם מחייבים זאת". המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור, בגדרה נטען כי לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית מבלי לצרף חוות דעת מומחה ברפואה, ומבלי שבית המשפט פטר את התובע מכך, לבקשתו ובהתקיים טעמים המצדיקים זאת.
...
בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי בנסיבות העניין לא היה מקום לפטור את המבקש מהגשת חוות דעת רפואית מטעמו, ובתוך כך דחה את טענותיו ולפיהן בנסיבות המקרה הוא כלל אינו מחויב בהגשת חוות דעת.
האישור הרפואי מאת פרופ' נרובאי אינו בגדר חוות דעת מומחה, ולא ערוך כחוות דעת מומחה, ולא שוכנעתי כי התקיימו אותן "נסיבות ייחודיות" עליהן הצביע המבקש המצדיקות לחרוג מן הכלל בעניינו, ולפטור אותו מלצרף חוות דעת רפואית.
סופו של דבר, שלא מצאתי כי נפל פגם בפסק הדין קמא, לא כל שכן פגם המצדיק התערבותו של בית משפט זה במסגרת "גלגול שלישי", ודין הבקשה להידחות.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

כן טוענת הנתבעת לשהוי בהגשת התביעה (ר' למשל: סע' 37 לכתב ההגנה מטעמה), לרשלנות בטיפול, שבוצע שלא בהתאם לנהלים שלעניין ובאמצעות סטודנטים שביצעו הליך של הכנסת צנתר לכלב, ללא השגחת מומחים ושלא באופן סטרילי (סע' 34.1 לכתב ההגנה), תוך כדי שהכלב נדבק בחיידק במהלך שהותו בבית החולים, כאשר בסופו של דבר הוא מת (יודגש כבר כעת כי הכלב מת לאחר חודש ינואר 2017).
באשר לטענת הרשלנות בטיפול הרפואי, הבהרתי כי לא הומצאה לפניי חוות דעת מומחה, בנגוד להוראות תקנה 87 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: התקנות).
יודגש כי גם בשלב זה שלאחר שמיעת הראיות לא הציגה הנתבעת לפניי ולו בדל ראיה להוכחת טענתה בדבר הסכמה מעין זו. יתירה מכך וכפי שציינתי בבקשה לסילוק על הסף, הוצג לפניי מכתב ב"כ הנתבעת מיום 19.7.15, המשקף את טענות הנתבעת ביחס לחוב ולטענת הרשלנות, אולם לא מצאתי כי בעקבות מכתב זה הגיעו הצדדים לאזשהו הסדר.
במסגרת ההליך היתקיים לפניי דיון קדם משפט אחד, שבמסגרתו, הוריתי לבקשת הנתבעת על זמונו של פרופ' גלעד שגב, מנהל המחלקה לרפואה פנימית בבית החולים (להלן: פרופ' שגב), לדיון ההוכחות, בעקבות טענת הנתבעת לארוע מוחי שארע לכלב בעקבות הטיפולים בבית החולים (עמ' 1, ש' 23-24 לפר'); וזאת, חרף היעדרה של חוות דעת רפואית מטעם הנתבעת.
מושכלות יסוד הן כי ללא חוות דעת רפואית או חוות דעת מומחה לא ניתן להוכיח את טענות הנתבעת.
...
מכאן שאין מנוס מלדחות את גרסתה של הנתבעת ולקבל את התביעה במלואה.
סוף דבר ותוצאה עניינו בתיק פשוט בתכלית.
כאמור לעיל, לאחר עיון בכתבי הטענות, בראיות הצדדים ובסיכומים מטעמם, כמו גם כפי שעולה מהתכתובת שלעניין, מצאתי כי יש לקבל את התביעה במלואה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה לסילוק על הסף של תביעה שעילתה רשלנות רפואית.
לטענת התובעים, בעקבות סיבוכי הניתוח, הפך המנוח תוך זמן קצר לבלתי כשיר לנהל את ענייניו, כפי שנלמד מהתעוד הרפואי ומחוות דעת המומחה בפסיכיאטריה שצורפה לכתב התביעה, וכן מהעובדה שמונתה עבור המנוח אפוטרופא על-פי צו בית משפט.
...
במקרה דנן, אני סבורה כי בשלב זה כפות המאזניים נוטות באופן ברור לטובת דחיית הבקשה.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
לפיכך אני מורה כי על הנתבעים להגיש את כתב ההגנה וחוות הדעת מטעמם תוך 60 יום, לכל המאוחר עד ליום 22.2.2024.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וולף הגיש בקשה לעיון מחדש וטען כי בהיעדר חוות דעת רפואית שתתמוך בתביעת רשלנות רפואית, יש לסלק תביעה על הסף גם ללא כתב הגנה ואין מדובר בבקשה שיש לכלול ברשימת בקשות לפי תקנה 49 ואף אין להגביל את מספר העמודים.
ד) תקנה 15 (א) (2) לתקנות קובעת, כי יש לצרף חוות דעת מומחה רפואה לכתב טענות "שבכוונת בעל הדין להסתמך עליו במהלך המשפט". ממילא ללא חוות דעת מומחה בתחום הרפואי לא ניתן להוכיח רשלנות רפואית.
...
בהחלטה מיום 12.1.2024 נקבע: "לאחר עיון מחדש, הנני מבהיר כי פרשנות ב"כ המבקש אינה מקובלת עליי. תקנה 49 חלה על כלל הבקשות שניתן להגיש במסגרת ההליך לרבות בקשה לסילוק על הסף, שאינה מנויה בין הבקשות המנויות בסעיף 49 (א) לתקנות. לפיכך, חלות הוראות תקנה 49 (ג) – (ט). בהתאם לתקנה 49 (ח), רק בקשה שבית המשפט לא הורה על דרך הגשתה תוגש בכתב, ואזי תחול הוראת תקנה 50.
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש לתת רשות ערעור ולקבל הערעור לגופו כך שבית משפט קמא יכריע בבקשה לסילוק על הסף שהוגשה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) תקנה 49 (א) לתקנות קובעת, כי לא יוגשו בקשות כלשהן "במועד שלאחר הגשת כתב הטענות האחרון עד מועד ישיבת קדם המשפט הראשונה" זולת אם הבקשה נמנית על החלופות בסעיף 49 (א) (1) – (10).
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, מתקבלת בקשת רשות הערעור ומתקבל הערעור באופן שבו בית משפט ידון בבקשה לסילוק על הסף כבר עתה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו