בקשה לסילוק תביעת פירוק שיתוף על הסף

לטענת הנתבעת, במסמכים אלו ניתן למצוא הודיות של התובע שהוא אינו זכאי לדמי השכירות, כמו גם הודיות בכך שאינו בעלים של הבית (הודיה שנזכרה לעיל בפרק הדיון בבקשה לסילוק על הסף של התביעה לפירוק שתוף).

...

בעצם הצירוף ישנה הודאה שהוא מחזיק במסמכים אלו, כי הם רלוונטיים להליך, וכי הם זמינים לו. בנסיבות אלה, אני סבורה שעליו לגלותם לנתבעת, על מנת שהיא תוכל לשקול להגישם במסגרת ההליך.

לסיכום אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה לפירוק שיתוף על הסף, ומקבלת את הבקשה לגילוי ועיון במסמכים הספציפיים שנתבקשו.

עד אותו מועד יעביר התובע לנתבעת העתקי כל המסמכים הנ"ל. במקביל, אני מקבלת את בקשת התובע בדיון ביום 7.5.2020 לעיין במסמכים העומדים בבסיס החשבונות שמסרה הנתבעת.

ביום 15.08.19 הגישו הנתבעות (המבקשות בבקשה דנן) בקשה לסילוק התביעה על הסף לאור העובדה שלתובעים אין עילה לתבוע פירוק שתוף במקרקעין אשר הזכויות בהם (אשר נטען כי הן מוכחשות), טרם נרשמו על שמם.

...

הנתבעות סבורות כי בנסיבות אלו, דין התביעה להימחק על הסף, מחמת העדר עילה.

כפי שנפסק בע"א 68/76, יהושע אטיאס נ' הממונה על המרשם לפי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, פ"ד ל(3)527 [1976] – אם כי כהערת אגב: "מצד אחד, יש להערת האזהרה סממנים של זכות חפצית (IN REM) כי היא תופסת לא רק בין הצדדים להתחייבות שעל יסודה נרשמה האזהרה, אלא גם כלפי אחרים... אך מצד שני - והוא נראה לי הצד המכריע - אין הערת האזהרה בבחינת זכות במקרקעין, כי כל עיקרה אינו אלא שיטת מחסום בפני רישום עסקות במקרקעין למען שמור על כוחו של החיוב החוזי לרישום עסקה פלונית. זוהי איפוא זכות שלילית מעצם טבעה... ואין היא, כשלעצמה, יוצרת זכות בעלת תוכן קניני למאן דהוא... להערה עצמה אין, כאמור, תוכן קניני משלה...". (ר' לעניין זה גם ע"א 37/86, משה לוי נ' יצחק יחזקאל שרמן, פ"ד מד(4)446 [1990], ע"א 784/86, חברת גוש 6378 חלקה 74 בע"מ נ' צבי את עזרא חברה לבניין ולהשקעות בע"מ, פ"ד מג(4)441 [1989], ע"א 1235/90, חיים שמעון הרבסט נ' חברת מ. אריאן קבלן לעבודות חשמל בע"מ, פ"ד מו(4)661 [1992]).

סוף דבר בהעדר זכות קניינית, אין התובעים יכולים לזכות בסעד של פירוק שיתוף.

ואולם, בטרם אקבל את עמדת הנתבעות ואקבע כי אין לתובעים עילת תביעה וכי דין התביעה להימחק - ניתנת לתובעים שהות בת 60 יום להסדרת הרישום.

יוער כי טענות דומות לטענות ב"כ המבקש הועלו גם ע"י ב"כ הנתבע 2 בכתב ההגנה מטעמו, אולם בקשה לסילוק על הסף לא הוגשה על ידי נתבע זה. התובעת מבססת את תביעתה בכתב התביעה על הטענה בדבר פירוק השתוף במקרקעין, בהתאם לסעיף 37(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין" או "החוק"), וכן עותרת לפירוק השתוף בדרך של מכירה, בהתאם להוראות סעיף 40 לחוק.

...

משכך, אני מקבל את עמדת הנתבע וקובע כי אין לתובעת עילת תביעה, ובשל כך, דין התביעה להימחק.

על כן, אני מורה על מחיקת התביעה.

באשר לסוגית ההוצאות, ובהתאם להוראת תקנה 153 לתקנות, אני מורה לתובעת לשאת בהוצאות המבקש בסך של 1,500 ₪.

לפניי בקשת הנתבעת לסילוק תביעה לפירוק שתוף במקרקעין על הסף.

...

לגישה זו מצטרף גם פרופסור י' ויסמן המציין בהקשר זה כי: סבורים אנו כי מן העובדה שהחוק קובע שרישום הסכם שיתוף מביא לכך שהוא תקף כלפי צד שלישי, אין ללמוד את המשפט ההפוך, כי באין רישום אין ההסכם עשוי להיות תקף כלפי צד שלישי, מכוח דוקטרינות אחרות, כגון מניעות, תום לב, שימוש לרעה בזכות (יהושע ויסמן דיני קנייין בעלות ושיתוף 213 (1997)).

מקובלת עליי, אפוא, מסקנתה של השופטת ברק-ארז כי במקרים מתאימים היעדר רישום אינו שולל את תוקף ההסכם כלפי צד שלישי (פסקה 34 לחוות דעתה), וכזה הוא המקרה שלפנינו.

הא ותו לא. סוף דבר לאור האמור, ובשים לב לקביעותיי בדבר הצורך במחיקתו של התובע מס' 2 מההליך, והרציונל שלפיו יש לצרף את יורשי המנוח להליך ולא ניתן להסתפק בתביעה מכוחו של ייפוי כח של המנוח שהלך לעולמו, וכן נוכח קביעתי בדבר תוקפו של הסכם השיתוף התקף והמחייב מיום 3.7.2001, אני קובע כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף.

עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי גם אם ניתן היה להתגבר, לצורך הדיון, על שאלת המועדים, אזי אין בפי חלפון טענה שיש בה כדי לקבוע כי שגה בית המשפט השלום, משום שכזכור כלל לא הגיש כתב הגנה, לתביעה לפירוק השתוף, לאחר שנדחתה בקשתו לסילוקה על הסף; ממילא, הטענה כי בית משפט השלום פעל בנגוד להוראת סעיף 40(ב) לחוק המקרקעין לא נטענה בזמן אמת – לא בכתב ההגנה שכלל לא הוגש, לא בבקשה לסילוק על הסף, ואף לא במהלך הדיון ביום 21.11.19 שבסיומו ניתנה ההחלטה על פירוק השתוף בדרך של מכירה.

...

זאת, לאחר שבא לכלל מסקנה, כי "[ו]אין למעשה כל חלופה לפירוק השיתוף אלא בדרך של מכירה למרבה במחיר. ההצעה שעלתה בדיון לפירוק ע"י חלוקה בעין אינה אפשרית". ביום 21.7.2019 הגיש חלפון בקשה לסילוק תביעת פירוק השיתוף על הסף.

באשר להימנעותו מהגשת כתב הגנה בעתו ובזמנו, הסביר חלפון כי "המתין להתמחרות בין היזמים, כדי לנהל עם מי שיזכה, הסכם למתן שירותי בנייה, ולכן יתייתר הצורך בהגשת כתב הגנה". לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף ללא צורך בתגובה.

הבקשה נדחית אפוא בזאת.