בקשה לסילוק תביעה קטנה על הסף בשל אי-סמכות עניינית

בקשת הנתבעת לסילוק התביעה שהוגשה נגדה על הסף.

תמצית טענות הערייה טוענת הערייה שיש לדחות את התביעה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית, אי מיצוי הליכי השגה וערר ושישנו השתק לאור הסכם הפשרה וסופיות השומה.

"הליך תלוי ועומד" טוענת הערייה כי בין הצדדים הליך תלוי ועומד, בפני ועדת הערר לארנונה שליד עריית אשקלון ולכן, לפי חוק הערר, אין לבית המשפט סמכות להדרש לתביעה ולחילופין יש להורות על סילוק התביעה על הסף עד למיצוי הליכי ההשגה והערר.

טענת מקורות להעדר סמכות לגביית מס שלא כדין טוענת מקורות כי חרף הנימוקים האמורים, ישנו נימוק על, שהנו עילת גביית מסים שאינה כדין, כנימוק אשר מהוה עילה בפני עצמה לתביעה שהוגשה.

כלומר, מקורות עצמה בהליך מקביל, אינה סבורה כי מדובר בהיעדר חוקיות גבייה, אלא בשטח קטן מדרישת התשלום, 20% פחות מהדרישה.

לא רק זאת, אלא בנגוד להילכת דנ"א 7398/09 שם שולמו דרישות התשלום עד שהתברר כי מדובר בתשלום שאינו כדין, כאן, מקורות שילמה כספים בעקבות הסכם פשרה, כאשר הטענות עניינם בהקף השטח לחיוב, וברור כי אין מדובר בטענות בקטגוריה "החוקתית" אלא טענות במישור העובדתי, מהו הקף השטח לחיוב, ולכן לא מצאתי כי הילכת דנ"א 7398/09 יכולה לסייע למקורות.

...

לפיכך ולאור ההסכם השריר והקיים שבין הצדדים, דין התביעה להידחות על הסף גם בשל הסכם הפשרה.

סיכומם של דברים, ובדגש על ההליכים המקבילים בהם נקטה מקורות, התלויים ועומדים ובשל הסכם הפשרה שנערך בין הצדדים, הסכם התקף גם כיום, דין הבקשה לסילוק על הסף שהגישה העירייה להתקבל.

אני מורה לפיכך על דחיית התביעה.

שני הנתבעים גם יחד, טענו במסגרת כתבי ההגנה כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף, וזאת מקום בו לבית המשפט לתביעות קטנות כלל אין סמכות לידון בתביעה, מקום בו התבקש במסגרתה סעד הצהרתי, בהיעדר ציון פרטים מהותיים, ובשל העובדה כי התביעה עומדת בנגוד להוראות סעיף 75 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.

באשר לסמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות, יש ראשית לפנות להוראות סעיף 60 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד 1984, במסגרתו נקבע כדלהלן : "(א) בית המשפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד

הוסיפה הנתבעת 1 וטענה כי יש להורות על סילוקה של התביעה על הסף מחמת אי ציון פרטים מהותיים, לרבות לעניין הסעדים המבוקשים, ותוך שימוש לרעה בהליכי בית המשפט.

...

עם זאת, אין בדרך ניסוח כתב התביעה, או תוכנו כדי להביא למסקנה על פיה, לא קיים סיכוי כי התובעת תוכל להוכיח טענותיה או לקבל את הסעדים להם היא עותרת.

משנתתי דעתי לכל אלו, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה כנגד הנתבע 2 להידחות.

בהינתן כל אלה, אני מוצאת לקבל את תביעת התובעת במובן זה שאני מורה כי אין מקום לדרישות התשלום אשר הוצגו על ידי הנתבעת 1 לתובעת, וכי כל דרישות חוב מעמה, או טענות לחוב מכוח התחייבות חוזית בין הצדדים , בטלות.

להשלמת התמונה יצויין, כי במסגרת כתב ההגנה ביקש הבנק לדחות את התביעה על הסף בהיעדר סמכות עניינית, בטענה כי זו נתונה לבית המשפט לעינייני מישפחה; וכן ביקש לצרף את האחות כנתבעת נוספת.

בכתב ההגנה בסדר דין מהיר חזר הבנק על טענותיו בכתב ההגנה בבית המשפט לתביעות קטנות, ובנוסף טען לסילוק התובענה על הסף בהיעדר עילה כלפי הבנק, בשל אי צירוף הנתבעים הנכונים, בשל קיומו של הליך מקביל בין התובע ובין אחותו בבית המשפט לעינייני מישפחה, ובשל הסוגיות כרוכות אלה באלה תחסוך אף בירורו של הליך נוסף המושתת על אותה מסכת עובדתית, והמעורר שאלות משפטיות בעלות אותו גוון או דומה.שהוי בהגשת התביעה.

...

יצויין, כי לכתב התביעה צורפה תעודת רופא מיום 10.8.2011, בה כתבה ד"ר סופיה טיטורנקו, לאחר שבדקה את האב בבית האבות נוף חן, כי הוא - "סיעודי ודמנטי. מרותק לכ"ג/מיטה, זקוק לעזרה מלאה. דייר אינו מסוגל לדאוג לענייניו ולטפל בהם וזקוק לאפוטרופוס." בסיום הדיון, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נעתרתי לבקשת הבנק שהוגשה קודם למועד הדיון (וניתנה לה גם תשובת התובע), והוריתי על העברת התיק לבית משפט השלום: זאת משום שסברתי, כי ההליך אינו מתאים להמשך דיון במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות, בשל הסוגיות המתוארות במסגרתו והטעונות עדויות וחקירות נגדיות מעמיקות של הגורמים המעורבים בדבר, וכן משום שהוא כרוך בתיארוך מסמכים רפואיים ומסמכי הבנק.

לעניין השיקולים אותם ישקול בית המשפט באשר למתן רשות למשלוח הודעת צד ג', נאמר בספרם של מנחם (מריו) קליין ואביעד איגרא, סדר דין מהיר בבית משפט השלום [2016] בעמ' 73, על יסוד דברי ההסבר לתקנות (נספח ב' לספרם): "בית המשפט בבואו להכריע האם ליתן רשות בבקשה להודעת צד שלישי בסדר דין מהיר חייב לשקול האם שליחת ההודעה תועיל להגעה לחקר האמת, או תביא לסרבול מיותר לשל ההליך." לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

כמו כן, לאחר השלב בו מוגשת הבקשה, כאשר טרם התקיימה ישיבה מקדמית, לא יהיה בהיעתרות לבקשה כדי לדחות את מועדה או לגרום לנזק או עיכוב כלשהם בבירור התובענה, וגם מטעם זה ראוי להיעתר לבקשה.

רמ"י והאגודה הגישו שתיהן, בנפרד, בקשות לסילוק התובענה על הסף, מחמת העדר יריבות, שהוי, חוסר סמכות עניינית, אי זהוי המקרקעין כנדרש ועוד.

בהחלטה מיום 19.11.2020 דחיתי את הבקשות לסילוק על הסף, אך קבעתי כי יש לידון בשאלת גזילת הקרקע הנטענת בלבד, וכי אין לידון, ואין צורך לומר שלא ליתן סעד, בנוגע לתב"ע ולתצ"ר, שהם נושאי תיכנון ובנייה ואינם בסמכותו של בית משפט זה (להלן: "ההחלטה בעיניין טענות הסף").

התובעים אמנם סימנו באורתופוטו את השטח שלטענתם שייך לנחלה 108, אך לא ציינו היכן בשטח זה נמצא שטח המחלוקת, שהנו שטח קטן מאוד ביחס לכלל הנחלה, כאמור לעיל.

אכן, במספר מקרים הוגשו בקשות סרק בהליך, אולם בעיקר המקרים נפסקו הוצאות בסמוך להכרעה בבקשות, ועל כן אין מקום להיתחשב בהליכי ביניים אלו בעת קביעת החיוב בהוצאות ההליך בכללותו, שכן יהא בכך בבחינת כפל חיוב.

...

עולה מכך, שלשיטת התובעים עצמם, ככל שהם עומדים על בטלות החלפת השטחים שבתשריט ובמכתב האגודה, ומשאין בתיק כל תשריט או מפה שמהם ניתן ללמוד את מצב הדברים בשטח בשנת 1994, אלא רק התשריט שצורף למכתב האגודה והאורתופוטו, לא רק שדין התביעה להידחות, אלא שאף אין להם זכות כלל בשטח המוגדר כנחלה 108 באורתופוטו (למעט קצהו הצפון מערבי, כאמור).

גם אם די בזיהוי שנעשה במסגרת כתב התביעה לצורך שלב הטענות ההתחלתי, וגם הוא לכשעצמו נמצא בדיעבד, במסגרת פסק דין זה, בעייתי עד מאוד כפי שתואר לעיל, אין בכך כדי לקבוע כי אף לאחר שלב הראיות – שהצדדים בחרו לדלג עליו בסופו של דבר - יהיה בכך די כדי לקבל את התביעה, מבלי שהוצגה ראייה ברורה לקיומה של הפלישה.

סיכום תוצאת כל האמור היא כי לא הוכחה התביעה, ועל כן דינה להידחות.

כך, התובע לא ציין מהם סכומי ההלוואות, לא פירט את שעורי הריבית ביחס לכל הלוואה, לא פירט שיעור העלות הממשית של האשראי וכן תקופת ההלוואה וסכומי התשלומים לפרעון ההלוואה ומועדיהם, לא פירט הצעדים על פי דין ועל פי חוזה שרשאי מלווה לנקוט בשל אי תשלום במועד לרבות העמדת הלוואה לפרעון מידי והתנאים לנקיטת צעדים אלו, התשלומים ששילם הלווה לפרעון ההלוואה ומועדיהם והתשלומים שבפיגור.

התובע בתגובתו טוען כי אין כל בסיס לטענת הנתבעים כי חלה עליו חובה להגיש את תביעתו בבית משפט השלום בעפולה דוקא להבדיל מכל בית משפט אחר שלו הסמכות העניינית והמקומית לידון בתביעה.

(ב) בתובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יציין המלווה את הסכם שתשלומו נידרש ואת אופן חישובו, וכן פרטים אלה: (1) כל הפרטים שיש לגלותם לפי סעיף 3(ב); (2) התשלומים ששילם הלווה לפירעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום; (3) יתרת החוב במועד הגשת התובענה; (4) התשלומים שבפיגור, וסכומי הריבית וריבית הפיגורים ביחס אליהם שנצברו למועד הגשת התובענה; (5) כל סכום שמועד פירעונו הוקדם, וסכום הריבית ביחס אליו שנצבר עד למועד הגשת התובענה; (6) כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר".

הנחת המוצא לעת הזו משמדובר בבקשה לסילוק על הסף, וכפי שנקבע בתביעה הקודמת ובערעור, היא, כי התובע איננו עוסק במתן הלוואות על דרך עיסוק, ולפיכך אי-צירוף חוזה הלוואה כתוב איננו משמיט את בסיס התביעה (נושא זה כמובן אמור להתלבן לגופו בראיות, ואין מדובר בהכרעה לגופה של מחלוקת בנקודה זו).

...

אף אם אצא מנקודת הנחה כי ניסוח כתב התביעה על דרך של הפניה למסמך חיצוני, חלף פירוט תנאי ורכיבי ההלוואות בכתב התביעה עצמו (כפי שמתבקש היה שייעשה), הוא לגטימי, סבורני כי אין במסמך האמור כדי לצאת ידי חובת הוראות הדין.

העולה מכל המקובץ, כי התביעה לוקה באי-פירוט מהותי המתחייב מהוראות הדין הספציפי והקוגנטי החל בענייננו משמדובר בתביעה להשבת הלוואות חוץ בנקאיות.

אולם בנסיבות המיוחדות של המקרה סבורני כי אין הצדקה לכך.