בקשה לסילוק תביעה על הסף בתביעת פיצויים בגין תאונת עבודה

התשתית העובדתית שאינה שנויה במחלוקת: עסקינן בתביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף, שעל פי הנטען נגרמו לתובעת, ילידת 1976, בגין פגיעתה בתאונת דרכים, במהלך יום עבודה שארעה ביום 19/05/09 לאחר שרכב פגע ברכבה בזמן שחצתה צומת.

יצוין כי הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, במסגרתה טענה כי אין להחיל את סעיפים 15-16 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 ומשכך התביעה היתיישנה.

לשם השלמת התמונה יצוין כי במסגרת הליך שניהלה התובעת בבית הדין האזורי לעבודה הודיע המוסד לביטוח לאומי כי החליט לאשר את האבחנה של פיברומיאלגיה כפגיעה הקשורה לתאונת הדרכים מיום 19/05/09, שהוכרה כתאונת עבודה וזאת בהתאם לחוות הדעת של ד"ר סוהיל עאמר מטעם בית הדין.

...

כבר נקבע בהלכה הפסוקה כי במקרים בהם נבצר מבית המשפט להגיע לחקר האמת בהסתמך על חוות דעתו של המומחה שמונה, או במקרים בהם בית המשפט נתקל בקושי מקצועי בחוות הדעת או במומחה, המותיר ספק בלב בית המשפט ביחס ליכולתו להכריע על סמך חוות דעתו של המומחה שמונה, רשאי הוא להורות על מינוי מומחה נוסף (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 676 (2002); רע"א 3639/22 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (01/08/22); רע"א 1224/22 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקה 14 (08/03/22), ובלשונו של בית המשפט העליון בע"א 1534/12 זידאן נ' הראל חברה לבטוח בע"מ, פסקה 6 (14/02/13): "במהלך השנים, ומכוח הסמכות הטבועה, התפתחה פרקטיקה של מינוי מומחה בנוסף למומחה שהתמנה על ידי בית המשפט. מקום בו נתברר לבית המשפט כי אין בחוות דעתו של המומחה הראשון בסיס ראוי להערכת המצב הרפואי של הנפגע (...). מינוי המומחה הנוסף לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא מקום בו בית המשפט חש כי נבצר ממנו להגיע לחקר האמת לגבי מצבו של הנפגע, בהסתמך אך ורק על סמך חוות דעתו של המומחה הראשון... מינוי מומחה נוסף יכול וייעשה בכל שלב, אף בשלב הסיכומים, וכשלעצמי, איני רואה מניעה כי ייעשה אף בשלב הערעור, אך ברי כי כך ייעשה רק במקרים חריגים במיוחד". בנסיבות העניין, מאחר כמפורט לעיל קיים קושי להכריע במחלוקת שבין הצדדים, בהסתמך אך ורק על חוות דעתה של המומחית, כאשר התעוררו קשיים ממקרא פרוטוקול חקירתה של המומחית וכאשר חקירת המומחית הושלמה בפני מותב אחר, מבלי שהיה בידי להתרשם מעדותה של המומחית, והבקשה לפסילת חוות דעתה של המומחית הגם שהוגשה עוד ביום 03/10/18 לא נדונה ולא הוכרעה על ידי המותב הקודם טרם מחק את תביעתה של התובעת ביום 19/10/20, סבורני כי אין מנוס מלהורות על מינוי מומחה נוסף בתחום הראומטולוגיה.

בנסיבות אלה, לאור פרק הזמן המשמעותי שחלף מאז שנערכה בדיקת התובעת והושלמה חקירת המומחית, ולאור הקשיים שעלו בחוות הדעת, מבלי להטיל דופי במקצועיות המומחית, נראה כי נסיבות אלה מותירות ספק באשר ליכולתי להכריע אך ורק על סמך חוות הדעת של המומחית בשאלות שבמחלוקת, ולטעמי קיימת לאור כל האמור לעיל הצדקה למנוי מומחה נוסף.

סוף דבר: הבקשה לניהול התביעה לפי סעיף 6ב לחוק הפלת"ד נדחית.

רקע וטענות הצדדים בפניי תביעת נזיקין בעקבות תאונת עבודה בגלידריה.

דיון והכרעה בבואנו לידון בבקשות אשר תכליתן היא לסלק את תביעתו של התובע על הסף ומבלי שהיא נדונה לגופו של עניין, עלינו להביא בחשבון כי זכותו של אדם לבור טענותיו בפני ערכאות משפטיות הפכה משנת 1992 לזכות יסוד חוקתית המעוגנת בחוק יסוד – כבוד האדם וחרותו (ראו א' ברק, "כבוד האדם כזכות חוקתית", הפרקליט מא (תשנ"ד) 271, 280; ש' לוין, "חוק יסוד: "כבוד האדם וחרותו וסדרי הדין האזרחיים", הפרקליט מב (תשנ"ה-1995), 451).

המדובר בתיק משנת 2016 המתייחס לתאונה משנת 2009 ואין הצדקה "להתעורר" אחרי שנים רבות בכדי לסרבל את הדיון ולגרום לעוד סחבת בתיק, אלא שיש לקבוע אותו כבר להוכחות ואם מגיע לתובע פיצוי יקבל אותו בהקדם ואם מדובר בתביעת סרק היא תסולק במהרה.

...

משעיינתי בטענות הצדדים ולאור האמור לעיל ובכדי לקדם את ההליכים בתיק אני מחליט: אני מקבל טענות התביעה בעניין ההתיישנות והשיהוי.

טענות התביעה בעניין העדר עילה מקובלות עלי ואני סבור כי בשלב זה שלפני הוכחות מוקדם לדעת מה היה תפקידו של הנתבע בניהול הגלידריה.

אינני מקבל את הטענות בקשר לפוליסות הביטוח.

לאחר מכן, התובע גילה כי בשל מעשיהם ו/או מחדליהם של הנתבעים, בוטלה פוליסת הביטוח שהחזיק בה מאז שנת 1989 ועד לתחילת עבודתו אצל הנתבע 1 בשנת 2011, ואשר כסתה אותו בכיסוי אובדן כושר עבודה ופצוי בגין נכות מתאונה.

עיקר טענות המבקש מטעם המבקש הוגשו שתי בקשות לסילוק התביעה על הסף: תחילה הוגשה בקשה לדחייה ו/או מחיקה על הסף בשל מעשה בית דין, שימוש לרעב בהליכי בית משפט.

שימוש לרעה בהליכי משפט -המבקש טוען, כי המשיב הוא תובע סדרתי, אשר מנסה לסחוט כספים שלא מגיעים לו. התובע הגיש בבית הדין לעבודה בתל אביב, כנגד החברה תביעה כספית לתשלום סך של 927,806 ₪ בגין תקופת עבודתו אצל הנתבע, ובגין אותה תאונת עבודה שאירעה בתקופת עבודתו אצל הנתבע 1.

...

לאחר יישום הכללים הנ"ל על המקרה שבפנינו, ולאחר בחינת מהות עילת התביעה במובנה הרחב בהתאם לניסוח של כתב התביעה, אני סבורה כי על אף שהתובע טוען שמדובר בטענות נזיקיות, מבחינה מהותית מדובר בעילות שהן במישור החוזי שיסודן ביחסי עובד מעביד ובמישור הביטחון הסוציאלי.

אך אני סבורה כי כל פסק דין שניתן בהיעדר סמכות בטל מעיקרו וחסר תוקף משפטי (ראו: עניין מנורה), על כן אין מנוס מפיצול הדיון כאמור.

סוף דבר בנסיבות אלה, התביעה כנגד הנתבע 1 נמחקת בשל העדר סמכות עניינית, וככל שהתובע עומד על תביעתו זו – יגישה לבית הדין האזורי לעבודה.

בעקבות פסק הדין הגיש התובע ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 26637-01-22) וביום 12.7.22 ניתן פסק הדין בעירעור בו נקבע כי התיק יושב לקיום דיון בבית הדין האיזורי, כדלקמן: "2. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הן בעל פה והן בכתב, הננו סבורים כי היה מקום שבית הדין האיזורי בנסיבות אלה ובטרם ידחה את הבקשה לפיצול סעדים, יקיים דיון, לרבות שמיעת עדויות וקבלת ראיות בשאלות העולות מהבקשה ולא לסלק על הסף מבלי לקיים דיון כלל. יודגש כי בית הדין עצמו סבר בהחלטתו מיום 21.06.21 כי יש מקום לידון בטענות הסף של הצדדים לגופן. חשוב לציין כי בהליך הקודם לתובענה שהוגשה על ידי המערער מושא ההליך שלפנינו, המשיבים לא הגישו כתב הגנה ולכן ניתן פסק דין בהעדר הגנה מבלי נשמעו הצדדים גם בתובענה הראשונה.

התובע אישר בעדותו כי הבעיה הרפואית מקורה בתאונה משנת 2010 ובמהלך עבודתו חלה החמרה במצבו, עליה דיווח לועדה הרפואית.

לתובע הוצגה פנייה לביטוח הלאומי מיום 8.7.18, טרם הגשת התביעה הראשונה, בה ביקש להכיר בפגיעה בעבודה שארעה לכאורה ביום 15.11.17.

בנסיבות אלה, אין מנוס מלקבוע, שוב, כי לא ניתן לאפשר לתובע לפצל סעדיו לאור ההלכה הפסוקה בהקשר זה, כפי שנקבעה בעיניין איפראימוב, בזו הלשון: "נסיבות המקרה הנידון, גם בהנחה שחלה תקנה 26(ג) וניתן לבקש פיצול סעדים, בין במסגרת ההליך הראשון ובין במסגרת ההליך הנוכחי (דבר שלא נעשה על ידי המערער), לא היה מקום להתיר פיצול סעדים. זאת, נוכח העובדה כי כבר בעת קדם משפט בהליך הקודם, בטרם הוגשו ראיות בתיק, היה המנוח חולה מאד והוכר כנכה 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי. בנסיבות אלה, היה נכון יותר שהמנוח יתקן את כתב התביעה ויתבע פיצוי בגין אבדן פנסית נכות במסגרת ההליך הראשון". אף בפסק הדין של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב בעיניין שון דוד, אליו הפנה התובע, אין כדי לסייע לו. ראשית, אין המדובר בפסיקה מחייבת, ושנית, וחשוב מכך, בעיניין שון דוד התקבלה בקשת התובע למחוק מתביעתו המקורית את הסעד הנוגע להפרת החובה לבטחו בביטוח פנסיוני ורק לאחר מכן התקבלה בקשה למתן היתר לפיצול סעדים.

...

בעקבות פסק הדין הגיש התובע ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 26637-01-22) וביום 12.7.22 ניתן פסק הדין בערעור בו נקבע כי התיק יושב לקיום דיון בבית הדין האזורי, כדלקמן: "2. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הן בעל פה והן בכתב, הננו סבורים כי היה מקום שבית הדין האזורי בנסיבות אלה ובטרם ידחה את הבקשה לפיצול סעדים, יקיים דיון, לרבות שמיעת עדויות וקבלת ראיות בשאלות העולות מהבקשה ולא לסלק על הסף מבלי לקיים דיון כלל. יודגש כי בית הדין עצמו סבר בהחלטתו מיום 21.06.21 כי יש מקום לדון בטענות הסף של הצדדים לגופן. חשוב לציין כי בהליך הקודם לתובענה שהוגשה על ידי המערער מושא ההליך שלפנינו, המשיבים לא הגישו כתב הגנה ולכן ניתן פסק דין בהיעדר הגנה מבלי נשמעו הצדדים גם בתובענה הראשונה.

בנסיבות אלה, אין מנוס מלקבוע, שוב, כי לא ניתן לאפשר לתובע לפצל סעדיו לאור ההלכה הפסוקה בהקשר זה, כפי שנקבעה בעניין איפראימוב, בזו הלשון: "נסיבות המקרה הנדון, גם בהנחה שחלה תקנה 26(ג) וניתן לבקש פיצול סעדים, בין במסגרת ההליך הראשון ובין במסגרת ההליך הנוכחי (דבר שלא נעשה על ידי המערער), לא היה מקום להתיר פיצול סעדים. זאת, נוכח העובדה כי כבר בעת קדם משפט בהליך הקודם, בטרם הוגשו ראיות בתיק, היה המנוח חולה מאד והוכר כנכה 100% על ידי המוסד לביטוח לאומי. בנסיבות אלה, היה נכון יותר שהמנוח יתקן את כתב התביעה ויתבע פיצוי בגין אבדן פנסית נכות במסגרת ההליך הראשון". אף בפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בעניין שון דוד, אליו הפנה התובע, אין כדי לסייע לו. ראשית, אין המדובר בפסיקה מחייבת, ושנית, וחשוב מכך, בעניין שון דוד התקבלה בקשת התובע למחוק מתביעתו המקורית את הסעד הנוגע להפרת החובה לבטחו בביטוח פנסיוני ורק לאחר מכן התקבלה בקשה למתן היתר לפיצול סעדים.

סיכומו של דבר, על אף ההבנה למצבו של התובע ולהשלכת הכרעתנו מתקבלת הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת השתק עילה.

בהתאם להלכה הפסוקה המחייבת בהקשר זה אין מנוס מדחיית הבקשה לפיצול סעדים.

בעיניין נתבעת מס' 4 המשיב-התובע, יליד 22.10.1974, הגיש לבית המשפט תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת עבודה שארעה ביום 13.6.2016.

ביום 15.1.2024 הגישה נתבעת מס' 3 כתב הגנה; במקביל הגישה המבקשת (בייצוג משפטי זהה) בקשה לסילוק התביעה נגדה על הסף, מחמת היתיישנות, שכן לטענתה, התביעה נגדה הוגשה בחלוף 7 שנים מאז ארוע התאונה נשוא התביעה.

...

" מכל האמור לעיל יש לקבוע, כי התובע לא הראה כי פעל בשקידה סבירה על מנת לברר במועד את פרטי מבטחתה של נתבעת מס' 3, בשים לכך שמדובר בבירור שניתן לעשותו באמצעים פשוטים למדי.

מכל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה נגד המבקשת/נתבעת מס' 4 עקב התיישנותה.

בשים לב לאמור בסעיף 22 לעיל וכיוון שהמבקשת הינה צד לתיק זה ממילא (כצד שלישי בהודעה לצד ג' מטעם נתבעת מס' 5), אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו בגין הבקשה.