מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לסילוק תביעה על הסף בגין לשון הרע

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף נוכח הוראת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"), או לחילופין לעיכוב הליכים והעברת התיק להליך של בוררות בפני רשם האגודות השיתופיות (להלן: "הרשם").
...
לא שוכנעתי בהתקיימותן של נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי לגבור על תנית הבוררות המופיעה בתקנון האגודה.
בנסיבות אלו, ונוכח כל האמור לעיל, הנני מקבל אפוא את בקשת הנתבעים, ומורה, מכוח הסמכות שבסעיף 5 לחוק הבוררות תשכ"ח - 1968, על עיכוב הליכים שבין הצדדים בתובענה זו, תוך הפנייתם להליך בוררות בפני הרשם.
המשיבים/התובעים ישלמו, ביחד ולחוד, לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,500 ₪ (כולל מע"מ), וזאת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כך יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מדובר בתביעה לפיצויים בגין לשון הרע שלפי הטענה פירסמה הנתבעת על התובע.
בבקשה, ציינה הנתבעת, בשורה הבודדת שהקדישה לעניין זה במסגרת מיכסת העמודים המותרת לבקשתה, כי "יש לסלק על הסף את התביעה בשל חסינות מוחלטת לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע". לדידי, במקרה הנוכחי, די היה אפילו בשורה הבודדת הנ"ל, כדי להקים לנתבעת את עילת הבקשה המדוברת ולחייב בכך את התובע להגיב על כך לגוף העניין, ללא צורך להדרש לפירוט שניתן בעיניין זה בכתב ההגנה, שכן תחולת סעיף 13(5) על שני הפרסומים מושא התביעה, במקרה הנוכחי, מזדקרת מיד עם קריאת כתב התביעה וזאת לנוכח הנסיבות הברורות כל כך, ביחס לפירסום הדברים תוך כדי דיון בפני בעל סמכות שיפוטית ובעל סמכות מעין שיפוטית על פי דין.
...
הנתבעת טוענת כי שני הפרסומים, הן התלונה ללשכת עורכי הדין והן ההודעה לבורר, חוסים תחת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, אשר קובע כי לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי "(5) פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור". התובע טוען בתגובתו כי הוא מניח שכוונת התובעת לפרסום בפני הבורר ולא לתלונה ללשכה, שכן לטענתו סעיף 13(5) לא חל עליה וטוען כי יש לדחות את הבקשה משום שיש לבצע בירור עובדתי, כדי לראות אם הסעיף חל על הפרסום בפני הבורר.
כן טוענת הנתבעת בין היתר שחומרת הפרסומים לא יכולה למנוע את תחולת סעיף 13(5) וכי ברור לחלוטין כי הפרסום במסגרת הבוררות נעשה "תוך כדי דיון". לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שלפניי, נחה דעתי כי יש לסלק את התביעה על הסף, לנוכח ההגנה המוחלטת שעומדת לנתבעת מפני התביעה, מכוח סעיף 13(5) לחוק.
בכל הנוגע לתלונה שהוגשה ללשכת עורכי הדין, הלכה פסוקה היא שסעיף 13(5) חל על תלונה כאמור וראה ע"א (ת"א) 2873/03 רמי יובל עו"ד נ' תמר גולן עו"ד, פורסם 9.7.06, שם נאמרו הדברים הבאים: "אין ספק שהפרסום שנכלל בתגובת המשיבה לבית הדין היה פרסום שנעשה תוך כדי דיון לפני שופט כמשמעות הדברים בהוראה הנ"ל. גם המכתב ללשכת עורכי הדין נשלח כחלק מהליך משמעתי שיזם המערער והפרסום שנכלל בו היה פרסום במסגרת דיון לפני גוף בעל סמכות מעין שיפוטית, שהרי הטיפול בתלונה היה חלק מתהליך הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין והמוביל לקובלנה שאמורה להידון בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין שהוקם ופועל על פי חוק (השוו ע"א 6356/99 דרור חוטר ישי נ' עדנה ארבל פ"ד נו (5) 254 (2002); ד"נ 6077/02 דרור חוטר ישי נ' עדנה ארבל (לא פורסם, 7.4.2003))". לפיכך, סעיף 13(5) חל גם על הדברים שפירטה הנתבעת בתלונתה ועל כן ביחס לפרסום זה דין התביעה להידחות על הסף.
טענת התובע שיש לברר את הנסיבות שבהן נאמרו הדברים דינה להידחות.
סוף דבר – התביעה נדחית על הסף, משחל סעיף 13(5).
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בגין ההליכים שהתקיימו עד כה (הגשת כתבי טענות והליך הבקשה הנוכחי), בדמות שכר טרחת עו"ד, אשר אותו אני מעמיד, בהתחשב בעבודה שהושקעה בכתב ההגנה ובבקשה ותשובה, כמו גם בהתחשב בסכום התביעה המשמעותי שריחף מעל ראשה של הנתבעת ודרש הגנה וייצוג בהתאם, על סכום ריאלי וסביר של 20,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לפנינו בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף מחמת העידר עילת תביעה בעוולת לשון הרע (להלן:"הבקשה") מהטעם שמדובר, לטענתו, בפירסום מותר בהתאם לסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק" או "חוק איסור לשון הרע").
...
אותה המסקנה מתבקשת גם מהאמור בסעיף 13(7) לחוק, ואשר קובע, כי: "לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי ...
בשים לב לכל האמור לעיל ולטעם שמצאנו בטענות הנתבע, הרינו מקבלים את טענתו לפיה הפרסומים נכנסים לגדר ההגנות שבסעיף 13 (5), (7) ו- (10) לחוק איסור לשון הרע ולכן הינם בגדר "פרסום מותר", וכפועל יוצא מכך, אין עילת תביעה נגד הנתבע.
סוף דבר- לנוכח כל האמור לעיל, הרינו מקבלים את בקשת הנתבע ובהתאם לה מורים על סילוק תביעת התובע, כנגדו, על הסף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

הנתבע הגיש בקשה לסילוק התובענה על הסף, לנוכח הגנת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק אלה"ר").
המחוקק בחר להקנות הגנה מוחלטת לפרסומים הנעשים בהליך משפטי, דוקא לנוכח החשיבות היתרה שיש בהליכים משפטיים, כדי שבעלי דין ובאי כוחם לא יהססו לטעון כל טענה, גם אם יש בה משום לשון הרע.
...
בנסיבות אלה, דין התביעה להיות מסולקת על הסף, שכן גם אם יצליח התובע להוכיח את מלוא העובדות הנטענות על ידו בכתב התביעה, עדיין לא יהיה זכאי לסעד המבוקש.
בנסיבות אלה, למרות נוסח החוק, מצא בית המשפט המחוזי להחריג את האמרות מן ההגנה המוחלטת שמקנה הסעיף הנ"ל. בית המשפט העליון שב והדגיש, כי נוסח החוק מחייב להקנות הגנה מוחלטת לדברים הנאמרים בהליך משפטי, ללא קשר למידת הזדון, לחומרת הדברים או לרלוונטיות.
אכן, הכרעה ערכית זו איננה נקיה מספקות, וייתכן שבעולם היפותטי ראוי היה לשקול מערכת איזונים מורכבת יותר, שתביא בחשבון מכלול שיקולים, אולם שעה שהמחוקק בחר להעדיף את שלמות ההליך המשפטי, ואת חופשיות בעלי הדין להעלות כל טענה, יש לכבד בחירה ערכית זו. נוכח כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת והתביעה נדחית על הסף, לנוכח העובדה כי מדובר בפרסום מותר בהתאם להוראת סעיף 13 (5) לחוק אלה"ר. יודגש כי אין בכך כדי להכשיר את הפרסומים שעשה המבקש הנתבע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בבקשה זו שלפני, טוענים המבקשים כי דין התובענה לסילוק על הסף נוכח הוראת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, המעניקה להם חסינות מפני התביעה, בקבעה כי פירסום כגון דא מהוה פירסום מותר; שהרי המכתבים שצורפו לכתב התביעה, ואשר מהם עולה לכאורה לשון הרע, נכתבו "תוך כדי דיון" - במהלך ובמסגרת ההליכים שהתנהלו בין הצדדים, כבעלי דין מהותיים להליכים אלו (הן כחברי קבוץ, הן כחברי האגודה, והן כחברי ועד ההנהלה) בפני הרשם, שהנו בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית.
...
ביום 6.10.13 ניתנה החלטתי לפיה הסכסוך יועבר לבוררות בפני רשם האגודות השיתופיות (להלן: "הרשם"), תוך התליית ההליכים שבפניי, ולאור החלטה זו התייתר, אותה העת, הצורך לדון בבקשה לסילוק על הסף.
לאור מגמה של פרשנות מרחיבה בפסיקה, סבורני כי ניתן לראות בצדדים כ"בעלי דין" מהותיים, בפרט עת פעלו מתוקף תפקידיהם כחברי הנהלה ונבחרי ועד, ואף לאור מהות הפניה אל הרשם, ואופן התנהלותם בפניו – כבעלי דין משני צדי המתרס.
סוף דבר: עת שמצאתי כי לא כל הפרסומים עליהם מבוססת עילת התביעה של לשון הרע הם מסמכים שהוגשו לרשם, או שהוחלפו בין בעלי הדין, וככאלה, הם אינם חוסים תחת הגנת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, אין לי אלא לדחות את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, דחייה חלקית, בכל הנוגע למסמכים אלה.
לפיכך, ככל שהתביעה מבוססת על נספחים ב', ג', ה', ו', ז', ו- ט' לתביעה, הרי שדין התביעה להידחות על הסף; ככל שהתביעה מבוססת על נספחים ד' ו- ח' לכתב התביעה, הרי שהבקשה לסילוק על הסף נדחית בקשר למסמכים אלה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו