ביום 19.09.2022 הגיש המשיב בקשה לסילוק תביעת המבקשת על הסף, הנשענת על הטענה, כי הצדדים חתמו טרום נישואיהם על הסכם ממון שאושר ע"י נוטריון בגדריו הוסכם שמשאבי הצדדים לא יאוזנו ככל שנישואיהם יפקעו, אלא שאין בידו עותק שלו משהעותק היחיד שהיה ברשותו נשרף.
טענות הצדדים בתמצית
לטענת המבקשת, בית המשפט קמא שגה משנתן החלטה שאינה מנומקת, הנעדרת היתייחסות לכל טענותיה; כן נפלה לשיטתה שגיאה בהחלטה משהיא ניתנה בהיתעלם מן ההלכות בעיניין תשלום כספי על חשבון איזון המשאבים נוכח מצבה הכלכלי, ובתוך כך דחיית בקשתה לחיוב המשיב במזונותיה הזמניים, הגם שפוטרה על ידו מעבודתה בעסקיהם המשותפים לאחר יותר מ-20 שנות עבודה (זולת סכום חד פעמי העומד על 15,000ש"ח שנפסק עבורה) ועל אף שלמשיב שליטה מוחלטת בכל הנכסים המשותפים של הצדדים; לדידה, אין לתלות ההכרעה בעיניין איזון המשאבים החלקי בשאלת תוקפו של הסכם הממון, היות שגם אם יקבע כי הוא בתוקף, הרי שבבעלות הצדדים דירה משותפת, שהזכויות בה נרשמו על שמה בלבד משקולי מס, והיא נקיה מזכויות כל צד שלישי שהוא, ומשכך, זכויותיה בה משמשות כבטוחה להשבת הכספים אם יקבע בסופו של יום כי הסכם הממון תקף ואין מקום לבצוע איזון משאבים בין הצדדים; המבקשת מוסיפה וטוענת, כי אין מקום להכיר בתוקפו של הסכם הממון חרף העידר האישור שלו משנסיבות המקרה שלפנינו אינן באות בגדר המבחנים שנקבעו לכך בפסיקה, ושעה שלאורך שנות הנישואין פעלו הצדדים בנגוד גמור לקבוע בו; המבקשת האריכה וטענה במישור העובדתי כנגד תוקפו של הסכם הממון ובתוך כך בדבר זיוף המסמך הנחזה כאישור נוטריוני שלו ובדבר הגשת תצהיר כוזב של הנוטריון; לטענתה, בשים לב להחלטות השונות שניתנו ע"י בית המשפט קמא, צפוי ההליך להתנהל משך זמן רב, וממילא המשיב חותר לכך ומנסה בכל דרך להאריכו ולהעמידה בפני שוקת שבורה על מנת שתיכנע לתכתיביו.
...
בסופו של דבר נדחתה הבקשה.
בהקשר זה יוער, כי בחירת המבקשת להקדיש חלק נכבד מטיעוניה בבקשה שלפנינו לפן העובדתי-ראייתי בשאלת תקפו של הסכם הממון, מחזקת המסקנה, כי בדין נקבע בהחלטה נושא דיוננו, שטענות הצדדים בסוגיה זו טעונות בירור עובדתי ושמיעת ראיות.
על יסוד כל האמור לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא.
משבאתי לכלל מסקנה זו – דין בקשת רשות הערעור להידחות.
