בקשה לסילוק על הסף של תביעת חברת ביטוח בגין נזק למטען

השאלה הראשונה היא האם הגשת תביעה כנגד מוביל ימי על-ידי מי שאינו זכאי לכך, מאפשרת לעצור את מרוץ ההתיישנות? השאלה השנייה היא האם הגשת תביעה על-ידי מבטח מטען כנגד מוביל ימי, עוצרת את מרוץ ההתיישנות ביחס לתביעת בעל המטען המבוטח את המוביל הימי? המשותף לשתי השאלות הוא כי בעל דין רלוואנטי שהגיש את תביעתו לאחר תקופת היתיישנות של שנה, טוען כי הוא יכול "לרכב" על-גבי תביעה של גורם אחר שהוגשה בטרם חלפה שנה.

האנייה הגישה לבית משפט השלום בקשה לסילוק על הסף, בטענה שלמילובר תערובות אין עילת תביעה כנגדה, משום שלפי שטרי המטען שהונפקו, הנשגר הוא "מילובר אגודה שיתופית חקלאית בע"מ" (להלן: מילובר אגש"ח) ולא מילובר תערובות.

בהתאם, נפסק כי מילובר תערובות אכן אינה צד לשטר מטען, אינה בעלת המטען, אינה הגורם שמכר את המטען כניצולת ואינה המבוטחת שקבלה תגמולי ביטוח בגין הנזק הנטען וכי אין לה זכות תביעה כנגד האנייה.

האנייה טענה בפני בית משפט השלום כי כלל לא הוגשה בקשה לשינוי או תיקון כתב התביעה, וממילא, גם לו זו תוגש, אין בכך כדי לסייע למילובר תערובות או למילובר אגש"ח. המטען יובא לארץ ביום 13.05.2015 ובהתאם להוראת ההתיישנות האמורה, המועד האחרון להגשת תביעה כנגד האנייה בגין נזק למטען חלף, לכל המאוחר, כשנה לאחר מכן.

נראה איפוא, כי תקופת ההתיישנות שנקבעה בסעיף III(6) לכללי האג-ויסבי נועדה לחזק, מחד גיסא, את הנזקקים לשירותי המוביל הימי על-ידי הארכת תקופת ההתיישנות שהייתה נהוגה בעבר; ומאידך גיסא לקבוע תקופת היתיישנות קצרה דיה אשר תזרז הגשת תביעות, על מנת לאפשר למוביל הימי לשמור חומר ראיות ולברר את עובדות המקרה, בהנתן אופי הפעילות שלו – כמי שבא במגע עם גורמים רבים ושונים ברחבי העולם, וכן כמי שהנזקים שבגינם הוא נתבע עלולים להתרחש רחוק ממקום מושבו (לסקירה על תכליתם של כללי האג-ויסבי, ראו עניין Polska, בעמ' 228-227; עניין Banco, בעמ' 955-954; רע"א 9444/00 Bellina Maritime S.A. Monrovia נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 788, 795 (2002) (להלן: עניין Bellina)).

...

סיכומו של דבר, לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה – החלטתי להעניק רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור.

הערעור מתקבל.

יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות.

לפי חשבון הספק חברת מילובר אגש"ח היא זו שרכשה את המטען, ברשימון המכס נרשמה מילובר אגש"ח כיבואנית המטען, לפי הסכם למכירת ניצלות בעלת המטען היא מילובר אגש"ח, בכתב הקבלה והשחרור נרשמה מילובר אגש"ח כמבוטחת שקבלה את תגמולי הביטוח, ובכל יתר המסמכים שצורפו לתביעה רשומה מילובר אגש"ח כבעלת המטען.

למעלה מן הצורך, אין זהות בין עילות התביעה של התובעת למילובר אגש"ח. רק אחת מהן נרשמה כנשגר בשטר המטען, רק אחת מהן נרשמה כמי שרכשה את המטען, רק אחת מהן מכרה את המטען כניצולת, ורק אחת מהן נרשמה כמי שקבלה תשלום על רקע לא ברור מהפניקס.

בעניינינו, מעיון בכתב התביעה, ובתצהיר עדותה הראשית על נספחיו עולה כי התובעת אינה צד לשטר המטען, אינה בעלת המטען, אינה הגורם שמכר את המטען כניצולת ואינה המבוטחת שקבלה תגמולי ביטוח בגין הנזק הנטען.

הואיל ולמבטח אין יותר מאשר היה למבוטח, וכל טענות ההגנה שעמדו למזיק כנגד המבוטח עומדות לו גם כנגד המבטח, די בכך שהמבוטח הגיש תביעה על מלוא הנזק כדי להעמיד את המוביל בפני הסיכונים הצפויים בהליך, להבהיר לו מה נטען כנגדו ואלו ראיות ועדויות עליו לאסוף".

אשר על כן, הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

...

לטענת המבקשת/נתבעת 2, דין התביעה להידחות, שכן המשיבה/התובעת, חברת מילובר מכון תערובות בע"מ (להלו: "המשיבה או התובעת") אינה בעלת זכות התביעה.

לטענת המשיבה בתגובתה, דין הבקשה להידחות.

עם זאת, בנסיבות העניין, אני סבורה כי נכון להיעתר לבקשת התיקון ואין לסלק את התביעה מחמת התיישנות, מתוך רציונל ותכלית דומה כפי שהקבע ב- בת"ח 30100-10-10 לעיל.

אשר על כן, הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

אני קובעת לקדם משפט ליום 12/06/18 שעה 09:00.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 20436-01-16 כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' צים שירותי ספנות משולבים בע"מ מספר בקשה:8 בפני כב' סגנית הנשיא, השופטת אילת דגן המבקשות/נתבעות 1-4 1. צים שירותי ספנות משולבים בע"מ 2. RICKMERS SHIPMANAGEMENT SNG 3. POLARIS SHIPMANAGEMENT CO.LTD 4. TYNWARD NAVIGATION LTD המשיבות/תובעת 1. כלל חברה לביטוח בע"מ 2. מקסימה, גזים מיוחדים ומערכות בע"מ החלטה

לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף.

שלישית, כל תביעה בגין נזק למטען נגד מוביל ימי מושתתת על הטענה כי הייתה הפרה של חוזה ההובלה או התרשלות בביצועו.

עסקינן בהתיישנות מהותית, ועם חלוף שנה מיום מסירת המטען, פוקעת זכותו של מקבל המטען לתבוע פיצוי מהמוביל (ראו ע"א 419/71 מנורה חברה לאחריות ולביטוח משנה בע"מ נ' נומיקוס, פ"ד כו(2) 527 (1972)).

...

לעניין המסירה לנמל חיפה, אני סבורה כי הצדק עם המבקשות וכי שעה שהמבקשות מסרו את המטען לידי נמל חיפה מתחילה להימנות תקופת ההתיישנות.

בענייננו, יש מקום לבירור עובדתי ביחס למועד המסירה, וככל שיתברר כי אכן המטען נמסר לנמל ב 09/01/15 דין התביעה יהיה להידחות מחמת התיישנות.

אני קובעת לקד"מ ליום 02/10/18 שעה: 09:10.

תלויות ועומדות בפניי בקשות לסילוק על הסף של התביעה ו/או לעיכוב ההליכים בשני התיקים ששמיעתם אוחדה תביעה, מחמת קיומו של סעיף שיפוט זר ייחודי בשטרי מטען.

מוסיפה EVERGREEN וטוענת שאין מקום להכחשת הסכמת בעלי המטען לתנאי שטר המטען שצורפו לבקשה, כאשר התובעות מבססת את תביעתן על שטר המטען ובעלי המטען נטלו את שטר המטען מבלי לבקש לשנות את תנאיו ולכך שהיה בידי מקבלי המטען (מבוטחי התובעות) לבחור מוביל אחר או לסרב לקבל את שטר המטען ולקיים מו"מ על תנאיו ובידי התובעות, כמבטחות מטענים בביטוח ימי בדרך שבשיגרה, לידרוש ממבוטחיהן (בעלי המטענים) להמנע מלהתקשר עם מובילים הקובעים בשטרי המטען שלהם סעיפי שיפוט זרים ייחודיים או לחלופין לידרוש מהם להיתקשר עם מובילים שסעיפי השיפוט שהם קובעים נוחים להן.

אבהיר; התובעות הגישו תביעת שבוב כנגד המבקשות בגין נזקים שנגרמו למטענים של מבוטחי התובעות שהובלו מסין לישראל, בהתאם לשטרי מטען שהנפיקו המבקשות.

בשטר מטען מספר 140600611286 שצורף לכתב התביעה אף מופיעה הערה בכתב יד לפיה אחת המכולות בוטלה ושטר המטען הנושא את מספרה של המכולה החלופית חתום בחותמת הנשגר, חברת אוריין ובו נרשם כי המכולה המקורית "נשרפה, הומכלה מחדש". בנסיבות אלה, כאשר תביעת הפניקס מתייחסת לניזקי המטען שהגיע במכולה החלופית ולא לניזקי המכולה, טענת התובעת לכך שאין בידי EVERGREEN להסתמך על שטרי המטען שצורפו לבקשה אינה יכולה לעמוד.

"אוריין" חתומה על שטר מטען 140600614455 של EVERGREEN (נספח לכתב התביעה) ובעוד שתביעת כלל, לטענת התובעת בתגובתה עניינה הוא בנזק שניגרם למטענים בשל שריפה שפרצה באנייה YM PINE, לגבי נתבעת 10 נטען להיותה בעלים של אנייה אחרת מהאנייה בה אירעה השריפה, ובענייניה תלויה ועומדת בקשה לסילוק התביעה נגדה על הסף.

...

עם זאת, במציאות החיים המודרנית, פחת המשקל שיש לייחס לנוחות הצדדים ועמו הנטייה להיעתר לטענת פורום לא נאות.

סיכום מכל האמור, הבקשה לעיכוב הליכים מחמת תניית שיפוט זר שהגישו נתבעת 3 ונתבעות 6-7 בתביעת הפניקס ובקשת נתבעת 1 ונתבעות 3-7 לעיכוב הליכים בתביעת כלל מתקבלות ודין התביעה נגד נתבעות אלה להימחק על הסף.

בכל אחד מהתיקים כל אחת מהתובעות תשלמנה ל-EVERGREEN (נתבעת 3 בתביעת הפניקס ונתבעות 3-7 יחד בתביעת כלל) שכר טרחת עורך דין בסך של 4,500 ₪.

עסקינן בתביעת שבוב, ע"ס 904,000 ₪, בגין נזק שניגרם, לפי הנטען, למטען (משאבה שהיתה מיועדת לתחנת כוח) במהלך פריקת המכולה על ידי חברת אוברסיז קומרס בע"מ (להלן: "המבקשת") בנמל אשדוד.

החתמים הנם בגדר מבטח זר. לטענתה, השאלה האם מבטח זר, שאינו מפוקח ע"י הרגוטלור במדינת ישראל, רשאי לתבוע את התשלומים ששילם למבוטח בתביעת שבוב או המחאת זכות או עשיית עושר ולא במשפט, נדונה והוכרעה בת.א (מחוזי מרכז) 53025-11-14 VIG VIENNA INSURANCE GROUP נ' רשות נקוז והנחלים שרון (ניתן ביום 13/10/15) (להלן הילכת VIGׂ) תוך שנקבע שם: · "ההלכה העקבית בבתי-המשפט בישראל מלמדת על אימוץ הפרשנות לפיה זכות תיחלוף הביטוח תנתן אך ורק למבטח שעמד בתנאי הוראות חוק הפיקוח. מכאן, ברי כי לא עומדת לתובעת דנן עילת תביעה של תיחלוף ביטוח כקבוע בהוראת סעיף 62 בחוק חוזה הביטוח". · "לנוכח הוראת סעיף 22 בפקודת הנזיקין ואף בהיתחשב בכך שהוראות כתב הקבלה כוללות נוסח המכפיף אותו לדין הפנימי במדינת ישראל ולהנחיות הרגולציה בביטוח, נראה כי אין מנוס מהמסקנה שחרף חתימת המפעל על כתב הקבלה והסילוק, לא ניתן להכיר בהמחאה של זכות התביעה בנזיקין מהמפעל אל התובעת. מכאן, שזכות התביעה בנזיקין של המפעל לא עברה אל התובעת והיא אינה יכולה לשמש אותה בתביעה דנן". · "בהנתן איפוא, שהוראת סעיף 62 בחוק חוזה הביטוח מהוה ענף של דיני עשיית עושר, על המיגבלות שנתן בה המחוקק, לא ניתן להרחיבה באמצעות יצירת זכות חלופית מכוח דיני עשיית העושר הכלליים, כדוגמת סעיף 4 בחוק עשיית עושר ולא במשפט". בעניינינו, טענה של עשיית עושר כלל לא נטענה ע"י המשיבים בכתב התביעה.

המשיבים ביקשו ביום 19/09/17 להוסיף אסמכתא לתגובתם, החלטה בת.א (ת"א) 50944-03-16 Almin Corporate Insurance N.V נ' חברת נמל אשדוד בע"מ (ניתנה ביום 03/09/17), במסגרתה נדחתה בקשה דומה לסילוק על הסף, נוכח מאפייניו הייחודיים של הביטוח הימי והשלכותיו הבינלאומיות המצדיקות איבחון ענף זה, באופן שלא ניתן לשלול מהמבטח בביטוח ימי את זכות השבוב שהוענקה לו בחוק חוזה ביטוח, גם אם מדובר במבטח זר הנעדר רישיון ביטוח ישראלי או רישיון ביטוח חוץ.

ביחס למשיבות 3, 4 ו – 10, עסקינן בחברות ביטוח זרות עצמאיות ולא חתמים של לוידס ובהתאם אני מורה על סילוק התביעה נגדן על הסף (ראו עמוד 7 לפרוטוקול).

...

אם ההסכם אינו חל, אזי גם חוק לוידס הנסמך על ההסכם לא חל. המשיבים טוענים כי יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה לבקשה ,בתגובה לתשובה, ולאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בסיכומים, דין הבקשה, בשלב המקדמי הזה להידחות.

ביחס למשיבות 3, 4 ו – 10, עסקינן בחברות ביטוח זרות עצמאיות ולא חתמים של לוידס ובהתאם אני מורה על סילוק התביעה נגדן על הסף (ראו עמוד 7 לפרוטוקול).