בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד "דן באר שבע

הבקשה לסילוק על הסף ביום 19.6.2019 הגישה דן באר שבע בקשה לסילוק על הסף של הבקשה לאישור התובענה ייצוגית.

חזוק לעמדתה מוצאת דן באר שבע בכך שב"כ המבקש, עו"ד אהוד גרי, הגיש בבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה דומה לאישור תובענה ייצוגית, בנוגע לאשכול תל אביב, בטענה לגבייה שלא כדין של כספי העודפים בקוים 1 ו – 189 של חברת דן תחבורה ציבורית בע"מ, אלא ששם התביעה הוגשה נגד משרד התחבורה ויוחסו לו חוסר סבירות, מידתיות ושרירותיות (ת"צ 19497-02-16).

...

נמצא, כי בהתאם להלכת אלפריח, למעט אותם מקרים חריגים, בקשה לאישור תובענה ייצוגית התוקפת בעקיפין את שיקול הדעת השלטוני, ואשר לא קדמה לה תקיפה ישירה בבית המשפט המוסמך, דינה להידחות על הסף.

סוף דבר אני מורה על דחיית התובענה האישית של המבקש על הסף, וכן על מחיקת התובענה הייצוגית והבקשה לאישורה על הסף, מהטעמים שפורטו לעיל.

המבקש ישלם למשיבה, דן באר שבע, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 15,000 ₪.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת"צ 69990-09-16 תורתי ואח' נ' NETHERLANDS BV ואח' בפני כבוד השופטת גאולה לוין התובעים 1.תורתי אגדי 2.תורתי אגדי - משרד עורכי דין ע"י ב"כ עוה"ד עופר אוחנה, מעוז כהן, **** טייב ואגדי תורתי הנתבעים 1.Dolpin Netherlands BV 2.Inversiones fin del sur s.a 3.אדוארד אדלשטיין ע"י עוה"ד אייל רוזובסקי, מרב בן-ארצי ואלי בורשטיין פסק דין

ההסדר המתוקן קבע איפוא הסדר חלופי לעניין ביצוע הצעת הרכש, אשר ביסודו המרת ההיתחייבות להציע לרכוש את מניות המיעוט תמורת סכום כספי, בהתחייבות לרכוש את מניות המיעוט כנגד תמורה שכוללת שלושה רכיבים: תשלום במזומן, תשלום באג"ח ותשלום כספי נוסף המותנה במכירת מניות "כלל". תיקון זה של ההסדר עומד ביסוד הבקשה לאישור תביעה ייצוגית שלפניי.

בית המשפט דן בפרשנות תניית הפטור, ועל יסוד הקביעה כי תכלית ההסכם היא להסדיר את מערך הזכויות שבין הצדדים בקשר לזכויות מכוח הסדר הצעת הרכש בלבד, הגיע למסקנה כי תניית הפטור שוללת את האפשרות לתבוע בגין עילות הקשורות להסדר הצעת הרכש, אולם ההסדר ותניית הפטור אינם חוסמים את ניהול התובענה הייצוגית ביחס לעילות הקשורות בתמורות שיתנו בעלי השליטה כנגד רכישת גרעין השליטה ("הסדר התמורות").

בהתאם להלכה הפסוקה, בשונה מהליך הדיון הנפרד המקובל בבקשה לסילוק על הסף של תובענות, לפי תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הרי שבתובענות ייצוגיות, ככלל, אין לידון בבקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית בנפרד מדיון בבקשה לאישור הגשת התובענה הייצוגית, שהרי מדובר בהליך סינון מקדמי בתוך הליך מקדמי.

...

נוכח מסקנה זו, לא מצאתי מקום להידרש לטענות הסף האחרות שהעלו המשיבים.

סוף דבר – הבקשה לאישור תביעה ייצוגית והתביעה שהגישו המבקשים נדחות בזאת על הסף.

המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 35,000 ₪.

המשיבות מוסיפות, כי מאז ניתנה, יושמה הילכת אלפריח פעם אחר פעם הן בבית משפט העליון והן בערכאות הדיוניות, ובהסתמך על פסיקה זו סולקו על הסף שורה ארוכה של בקשות לאישור תובענות כייצוגיות, אשר כל תכליתן הייתה תקיפה עקיפה של אקט שילטוני על דרך הליך ייצוגי, וזאת תחת תקיפתו הישירה בערכאה המנהלית המתאימה (בתמיכה לאמור מפנות המשיבות לת"צ 38081-08-16 אפלבאום נ' המשרד לבטחון פנים (20/5/19); בר"מ 3872/19 עריית חדרה נ' פייסחוב (12/2/20); רע"א 7219/18 מדינת ישראל משרד החקלאות פיתוח הכפר נ' עדי ליואי (12/6/19); דנ"מ 5519/15 יונס נ' מי הגליל תאגיד המים והביוב האיזורי בע"מ (17/12/19); ת"צ 29039-09-17 שלומי נ' דן באר שבע תחבורה (2016) בע"מ (19/9/19); ת"צ 65717-02-18 לבל נ' רשות שדות התעופה (25/9/19); ת"צ 14962-01-18 קו התור הנדסה ובנין בע"מ נ' הנתיב המהיר בע"מ (19/4/19); ת"צ 17920-05-18 פייסחוב נ' עריית חדרה (27/7/19); ת"צ 16894-11-19 בר אסף נ' עריית טירת הכרמל (3/3/20); ות"צ 31311-09-18 גורודיש נ' רשות המסים בישראל (17/3/20)).

בפסקות 9-10 לפסק דינו קבע כב' השופט מזוז כדלקמן: "לצד האמור לעיל אני סבור כאמור כי מן הדין היה לדחות על הסף את בקשת המערער לאישור תובענה ייצוגית מהטעם שמדובר בתובענה המכוונת למעשה נגד חוקיותו וסבירותו של חוק העזר. תקיפה כזו אין מקומה בהליך של תקיפה עקיפה אלא בהליך של תקיפה ישירה בפני בית המשפט המנהלי המוסמך, ומכל מקום, תובענה ייצוגית אינה "הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" כנדרש בסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות.

...

מכל המקובץ לעיל, מצאתי, כי דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל.

סוף דבר; אני מורה על דחיית התובענה האישית של המבקש על הסף, וכן על מחיקת התובענה הייצוגית והבקשה לאישורה על הסף, מהטעמים שפורטו לעיל.

המבקש ישלם למשיבות ביחד ולחוד הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 5,000 ₪.

נטען כי פסק הדין בעיניין אלפריח יושם במספר פסקי דין, לרבות: דנ"מ 5519/15 יוסף אחמד יונס נ' מי הגליל תאגיד מים (17/12/19); ת"צ 14962-01-18 קן-דרור הנדסה ובנין בע"מ נ' הנתיב המהיר (19/04/19); ת"צ 29039-09-17 שלומי נ' דן באר שבע תחבורה (2016) בע"מ (19/09/19); ת"צ 65717-02-18 לבל נ' רשות שדות התעופה (25/09/19).

משכך, עותרת המשיבה כאמור לסילוק התובענה הייצוגית ובקשת האישור על הסף.

דיון בבקשת הסילוק סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כדלקמן: "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית;" סעיף 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות מגדיר את סוגי התביעות שניתן להגיש בהן תובענה ייצוגית נגד רשות, ואלה כוללות: תביעות להשבת סכומים שגבתה הרשות שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר.

דיון בבקשת התיקון ההסדר הנורמאטיבי שחל על אופן הגשתן של בקשות אישור קבוע בתקנה 2 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010 (להלן: "התקנות").

...

נוכח כל האמור, דין בקשת הסילוק להידחות.

לאור כל האמור, מבלי לקבוע מסמרות ביחס לסיכויי בקשת האישור, ולאור האינטרס הציבורי שמחייב בירור האמת על דרך פריסת מלוא התשתית העובדתית והראייתית הרלוונטיות להכרעה בבקשת האישור, הנני מתירה את תיקון בקשת האישור בחלקה כמפורט לעיל.

סוף דבר סיכומו של דבר, הנני מקבלת את בקשת התיקון בחלקה, ודוחה את בקשת הסילוק.

בית משפט לעניינים מינהליים בבאר שבע בפני: כבוד השופט גד גדעון ת"צ 34953-07-20 המבקשים .1 דוד עשוש .2 ברוך כחלון .3 עומר ריינבך .4 חן שחר ע"י ב"כ עו"ד ברק שוורץ ועו"ד איתמר שליסל המשיבות .1 עריית אשקלון .2 הועדה המקומית לתיכנון ובניה אשקלון ע"י ב"כ עו"ד עו"ד אילנה ברף שניר ועו"ד אן ברלוביץ .3 החברה הכלכלית לאשקלון בע"מ ע"י ב"כ עו"ד גידי פרישטיק ועו"ד שירלי שיש .4 מי אשקלון תאגיד המים והביוב האיזורי בע"מ ע"י ב"כ עו"ד דובי לבנה ועו"ד אבי אמסלם החלטה

האיצטלה ההסכמית מנוגדת לפסק הדין בע"א 7368/06 דירות יוקרה בע"מ נ' ראש עריית יבנה (27.6.2011) אשר דן בפרקטיקה הנוהגת, וקבע, כי אין זה חוקי שרשות מקומית תעניק פטור מהיטלי פיתוח לבעל הקרקע, בתמורה להתחייבותו של יזם לבצע את עבודות הפיתוח של הקרקע; מכיוון שהוראות חוקי העזר ביחס לתשלום היטלי הפיתוח הן קוגנטיות, ואין בכוחה של הרשות המקומית לפרוץ את תחומי הסמכות המסורה לה בחוק בעיניין גביית תשלומי חובה, אף לא בהסדרים הסכמיים.

ס"ק 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע את התנאים לאישור נהולה של תובענה במסגרת של תובענה ייצוגית: (א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה: (1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה; (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. סילוק על הסף של בקשות לאישור תובענות כייצוגיות יעשה במקרים שבהם "אין בבקשה ולא כלום', והיא אינה אלא 'בקשת סרק', או מקום שבו מועלית טענת הגנה השומטת את הקרקע מתחת לבקשת האישור כולה". להוציא מקרים חריגים אלה, טענות סף נגד אישור ניהול תובענה כייצוגית תידונה במהלך הדיון בבקשת האישור עצמה (רע"א 6683/18 איפקס הנפקות בע"מ נ' מונרוב (24.7.2019), בפס' 9; רע"א 7179/21Qualcomm Incorporated‏ נ' אשל (21.11.2021).

...

סבורני, כי בענייננו קיימות שאלות משותפות מהותיות, עת נבחנות הטענות בקשת האישור במבט על, ובהן: שאלת חוקיות שיטת הסכמי הפיתוח; שאלת ההתקשרות בהסכמים אחידים הכוללים, כנטען, תניות מקפחות; מהי הנפקות של הסכמי הפיתוח הבלתי חוקיים במקרה זה והאם מתקיימת חובת השבה או שמתקיימות נסיבות לשלילת ההשבה, כולה או חלקה? מהם עקרונות החישוב של הסכום המותר בגבייה? האם בוצעו עבודות תשתית ובאיזה היקף? מתקיים אפוא יסוד משותף המהווה אף מרכיב מהותי ודומיננטי בתובענה ובבקשת האישור, שכן יש לשאלות אלו חשיבות להכרעה במחלוקת והן חיוניות להוכחת עילת התביעה.

המבקשים צלחו אפוא, לסברתי, את המשוכה של התאמת התובענה להתברר כתובענה ייצוגית, בהיבטים שנדונו לעיל, ומכאן, כי יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף.

הבקשה נדחית אפוא.