בקשה לסגירת תיק כינוס נכסים

דיון והכרעה בבקשתו של המבקש לסגירת תיק ההוצל"פ ולביטול מינוי כונס הנכסים, כפי שהוגשה ביום ה- 17.5.17, מציג עצמו המבקש כ: "מנהלה הרשום של הזוכה אצל רשם החברות....", ובכך מבקש הוא לקנות לעצמו מעמד בהליך ההוצאה לפועל- כצד ג'.

...

ולו רק מפאת מסקנה זו, דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף.

בענייננו, מאחר וכב' רשם ההוצאה לפועל הגיעה למסקנה, הנכונה, כי אין הסוגיות העולות מבקשת המבקש בגדר סמכותו, אזי מתייתר הצורך בקיומו של דיון.

סיכום לאור האמור בפירוט בהחלטה זו, דין בקשת רשות הערעור – להידחות.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 4723/21 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: שולמית אייל נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרישמי תל-אביב 2. עו"ד יניב אינסל 3. קופת הכנוס ע"ש שולמית אייל 4. לישכת ההוצאה לפועל תל-אביב 5. כבוד הרשם גיא אבגי 6. אור אייל 7. ערן אייל 8. עידו אייל בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מימים 2.6.2021, 3.6.2021, 8.6.2021, 15.6.2021, 23.6.2021 ו-2.7.2021 בפש"ר 49809-09-12 שניתנו על ידי כב' השופטת עירית וינברג-נוטוביץ בשם המבקשת: בעצמה ][]החלטה

ב) פתיחת תיק הוצאה לפועל לפינוי המבקשת מהדירה: בחלוף כשנה וחצי מאז שהושלם הליך הפינוי, ביום 26.1.2021 פנתה המבקשת לבית המשפט המחוזי בבקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל שניפתח למימוש הפינוי (הוצל"פ 514716-04-19.

...

יש להצטער על כך שהמבקשת בהתנהלותה מרבה הוצאות הן על קופת הכינוס – הוצאות שחלקן מתגלגלות בסופו של דבר לפתחה וחלקן נופלות על נושיה, והן על אוצר המדינה – הוצאות בהן נושא הציבור בכללותו.

בסופו של דבר מזיקה המבקשת בעיקר לעניינה, ופרשת הוצאות השמירה המיותרות תדגים.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ביום 6.4.2009 הגישה האם עתירה לסעד הצהרתי לפיו אין לה חוב לעירייה, וכן ביקשה לסגור את תיק ההוצל"פ ולבטל את מינוי כונס הנכסים לדירה (עת"מ 1643/09).

...

כך גם מצא בית המשפט קמא כי קיים השתק מכוח קרבה משפחתית ומעורבות נסים בעתירה המנהלית, אשר מונע ממנו לטעון טענות סותרות לאלה שטענה אמו בעתירה.

דיון והכרעה לאחר עיון בכלל טענות הצדדים, מצאתי להיעתר לבקשה ולהורות על עיכוב הליכי מימוש דירת המגורים עד החלטה אחרת.

סוף דבר ההליכים למימוש דירת המגורים של המבקש לרבות הליכי כינוס הנכסים מעוכבים עד החלטה אחרת.

בית המשפט המחוזי בירושלים פר"ק 47559-07-18 מושקוביץ נ' כונס הנכסים הרישמי מחוז ירושלים ואח' תיק חצוני: 3450 בקשה 21 בפני כבוד השופט אביגדור דורות המבקש: משה מושקוביץ ע"י ב"כ עו"ד אריק שמיר המשיבים: 1. כונס הנכסים הרישמי מחוז ירושלים ע"י ב"כ עו"ד אורן זילברברג 2. אבן-אחת בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אלכסנדר קלמפף החלטה

ביום 25 בינואר 2022, הוריתי למבקש (נושה החברה) כהאי לישנא: "הנושה טרם הגיש תגובתו עד היום. עד היום ניתנו ארכות חוזרות ונישנות, החל מיום 9.9.21 העניין עצמו נמשך כבר מאז חודש ספטמבר 2019. ככול שלא תוגש תגובה עניינית עד ליום 22.2.22 לא יהיה מנוס מסגירת התיק.". מיני אז, ועד ליום 9 במרץ 2022, הוגשו 3 בקשות נוספות – ובסה"כ 7 בקשות – למתן אורכה למתן תגובה לבקשת החברה לסגירת התיק וסיום ההליך דנא, זאת מלבד כ-5 בקשות לדחיית מועד דיון בבקשת הפרוק.

...

המבחן הראשון: האם נסיבות העניין עולות כדי ביטול המתבקש "מחובת הצדק", אשר במצב דברים זה בית המשפט מחויב להיעתר לבקשה לביטול, ולבטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, כגון: עת התברר כי הנתבע או מי מטעמו לא קיבל את ההזמנה לדיון או כי החתימה על אישור מסירה התבררה כחתימה של אחר; המבחן השני: כאשר פסק הדין ניתן כדין, וכן כאשר העדר תגובת המבקש הייתה ללא הצדקה, או אז, ביטול פסק הדין מסור לשיקול דעתו של בית המשפט [ר' ת"א (מחוזי – ת"א) 2120/07 עזבון המנוח ואח' נ' חברת דובק בע"מ ( 24.10.2013) (להלן: "ענין דובק")].

לאור האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי מאחר ובידי המבקש פסק דין חלוט של בית הדין האזורי לעבודה, סיכויי תביעתו גבוהים, וזאת מבלי לקבוע מסמרות בשלב זה, ובהתחשב בהשתהות ההליכים עקב מחלתה של באת־כוחו אשר ממנה לא ניתן להתעלם – יש לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין.

התוצאה: הבקשה מתקבלת.

אילו פרעו אלזם באותה עת את מלוא חוב הפיגורים, היה הכונס מגיש בקשה לסגירת תיק ההוצל"פ ובטול מינוי כונס הנכסים.

...

לטענת התובע, עוד לפני החתימה על ההסכם מול אלזם, שוחח בא כוחם עו"ד מושונוב עם הכונס עו"ד דרור, וזה האחרון הבטיח לעו"ד מושונוב בנוכחות התובע והזוג אלזם שאם ישלם התובע במשרדו את הסך של 200,000 ₪, באמצעותו יסולק חוב הפיגורים של אלזם כלפי הבנק, אזי אם יימכרו המקרקעין בהליך הכינוס – ייחשב הסך של 200,000 ₪ כחלק מחוב המשכנתא ויוחזר לו בד בבד עם החזר יתרת חוב המשכנתא מתקבולי מכירת הנכס.

לטענת התובע, יוצא אפוא מההסכמה הנ"ל שהחזר ה-200,000 ₪ לתובע קיבל מעמד של חוב "מובטח" כמו המשכנתא של הבנק.

מכל האמור לעיל אני דוחה את טענת התובע בדבר הבטחה כלשהי שניתנה לו ע"י הכונס כי התשלום ששילם יוחזר לו בדין קדימה כמו המשכנתא.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובע ישלם הוצאות ושכ"ט עו"ד לנתבע 1 – בסך 35,000 ₪, ולנתבע 2 – בסך 35,000 ₪.