בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל בעקבות פסק דין

בהתאם לכך, ביום 20.08.2018, ניתן למשיב ייצוג משפטי, בעיניין: "בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל" (נספח 2 לתשובת המשיב לערעור).

לאור זאת לא קיים כל חוב מזונות, ואין להבחין בין חוב מזונות לגרושה או חוב מזונות למל"ל. בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי, המערער פנה ללישכת ההוצל"פ לסגירת התיק, אולם זו סגרה רק את התיק שפתחה הגרושה, וסרבה לסגור את התיק שפתח מל"ל ללא החלטה שיפוטית נוספת.

ואולם פסק דין זה עניינו חוב המזונות של המערער לגרושה, לא חוב מזונות קודם של המערער למל"ל. על כן, הסכמות שגובשו בין המשיב לגרושה, שלאחריהן ניסגר תיק ההוצל"פ שפתחה הגרושה, אינן יכולות לחייב את מל"ל, שלא היה צד לאותן הסכמות, וגם לא היה צד להליך.

...

המערער פנה למשיב בבקשה לקבלת סיוע משפטי כדי להתגונן מפני דרישת מל"ל, בטענה כי אין כל חוב ויש לסגור את תיק ההוצל"פ. המשיב בחן את טענות המערער ואת המסמכים שהציג, והגיע למסקנה כי אין סיכוי לדרישת המערער לביטול חוב המזונות.

בנסיבות אלו ולאחר שבחנתי את מכלול הטענות, לא מצאתי למנוע מהמשיב להביא דברו בבית משפט, וגם לגופם של דברים, לא מצאתי לקבל את טענות המערער.

התוצאה היא שבדין סבר המשיב כי אין סיכוי של ממש לביטול החוב, ולא מצאתי להתערב במסקנתו.

הערעור נדחה.

לאחר מכן, הגישו המנוח וחברת הבנייה בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל מן הסתם בטענת "פרעתי" ביום 22.10.2015 ניתן פסק דין בעירעור על פסק הדין בהליך הראשון, ( להלן" פסק הדין בעירעור").

בהחלטה נקבע כי מכיוון שהתשלום למערערים נעשה בתיק ההוצאה לפועל על ידי החברה האחרת, והבקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל עקב תשלום מלוא החוב הוגשה מבלי לציין שמדובר בתשלום שנעשה מכוח הלוואה שנתנה החברה האחרת רק למנוח, אין למנוח זכות לתבוע השבה מכוח סעיף 18(א) לחוק ההוצאה לפועל.

...

במצב עניינים זה ולאור הראיות שהוצגו בבית משפט קמא, לא היה מקום למסקנה כי נטל הראיה הכבד, שאין מחלוקת שמוטל בעניין על המשיב, הורם.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, אני מורה על קבלת הערעור, ביטול פסק הדין של בית המשפט קמא ודחיית תביעת המשיב נגד המערערים.

המשיב ישלם למערערים הוצאות הליך זה בסך כולל של 10,000 ש"ח. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק דין זה, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל.

תובענה שהגישו המבקשים לסגירת תיק ההוצל"פ נדחתה ביום 12/2/18 על ידי בית המשפט השלום בפתח תקווה, בנימוק שמשהוגשה בתיק חוות דעת סופית, על הצדדים לקיים את הסדר הגישור אשר קיבל תוקף של פסק דין (ת"ט 31685-01-11, מפי כב' הש' שלהבת קמיר- וייס).

לאחר דיון בעירעור הגיעו הצדדים להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 3/8/20; זאת, משקיבלו את הצעתו של בית המשפט, כדלהלן: "הצדדים יחזרו ויקיימו ישיבת גישור אצל המגשר גבריאלי אשר יסיים את הגישור בהתאם לקבוע בהסדר הגישור, לאחר שהוגשה חוות הדעת הסופית על-ידי המומחה. בשלב זה מובהר כי עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל יישאר בתוקפו עד להסדר אחר בפני המגשר, והליכי ההוצאה לפועל לא יימשכו אלא לאחר סיום ההליכים על-פי הסדר הגישור שקבל תוקף של פסק דין (פסק דין חלקי)". אין חולק למעשה כי ישיבת הגישור שאליה הוזמנו הצדדים על-ידי משרד עו"ד גבריאלי, בפני השופטת בדימוס לבהר שרון לא צלח.

...

לא למותר לציין כי בנסיבות בהן שני הצדדים הציעו למנות מגשר/ בורר אחר במקומו של עו"ד גבריאלי - המבקשים את רו"ח כהן והמשיבים את כב' הש' בדימוס גלדשטיין - לא עומדת עוד בפנינו השאלה העקרונית באשר למינוי בורר חלופי מקום שבו הבורר המוסכם אינו יכול ליטול על עצמו את ניהול ההליך, ולפיכך אינני רואה צורך לסקור את המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית בסוגיה זו. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, כפי שפורטו בהרחבה לעיל, באתי לכלל מסקנה כי בנסיבותיו של המקרה הנדון ראוי למנות את הש' בדימוס דוד גלדשטיין כמגשר ובורר בתיק זה. אכן, יש ממש בטיעוני המבקשים כי המומחה כהן הוא האדם הבקיא בטיעוני הצדדים ובטיעונם החשבונאיים, אך משטענו המשיבים לאורך כל הדרך טיעונים כאלה ואחרים שתמציתן חוסר אמון במומחה, על אף שקיבלו את חוות דעתו המכרעת, לא רצוי למנותו כיום כמגשר ובורר, מינוי העלול להביא להתדיינויות נוספות בבית המשפט בעתיד במקום להביא לסיומו של הסכסוך רב השנים בין הצדדים.

בנתונים אלה אני ממנה את כב' הש' בדימוס דוד גלדשטיין למגשר ובמידת הצורך לבורר לסיום המחלוקת בין הצדדים.

הבקשה הנגדית לפי פקודת ההוצאה לפועל: במסגרת הבקשה הנגדית לפי פקודת בית המשפט טענו המשיבים כי על המבקשת לציית לפסק הדין בעירעור, ולסגור את תיק ההוצאה לפועל שניפתח בגין פסק הדין בתיק נשוא כותרת הבקשה.

...

תמצית טענות המשיבים בבקשה: המשיבים טענו כי יש לדחות את הבקשה היות ומדובר בבקשה שקרית פרי המצאתו של ב"כ המבקשת בניסיון להתעשר על חשבונם.

משכך, לטענתם, דין הבקשה להידחות על הסף.

חמישית, הבקשה הנגדית לפי פקודת ביזיון בית משפט נדחית.

לצד זאת, אני קובעת קנס מותנה לעתיד: ככל שלא יבוצע צוו ההריסה והמשיבים לא יהרסו את הבניה החוסמת את חלון דירת המבקשת עד ליום 10.3.23, הם יישאו בקנס יומי בגובה 1,500 ₪ וזאת עד לקיום הוראות פסק הדין במלואם.

הובאה בפני בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל שנפתח לבצוע פסה"ד שניתן בהיעדר הגנה כבר ביום 01.02.12, ולחילופין, להורות על ביטולו של פסק דין - כך מתוך הרישא לבקשה; הלכה למעשה, עותר המבקש לביטול פסה"ד, שכן ממילא, אם תיתקבל הבקשה הרי שתיק ההוצאה לפועל ייסגר מאליו, ואם תידחה, אין להעתר אף לבקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל.

...

הובאה בפני בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל שניפתח לביצוע פסה"ד שניתן בהעדר הגנה כבר ביום 01.02.12, ולחילופין, להורות על ביטולו של פסק דין - כך מתוך הרישא לבקשה; הלכה למעשה, עותר המבקש לביטול פסה"ד, שכן ממילא, אם תתקבל הבקשה הרי שתיק ההוצאה לפועל ייסגר מאליו, ואם תדחה, אין להיעתר אף לבקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל.

אני סבור כי התנהלותו זו של המבקש עולה כדי זלזול ממש בבית המשפט, כמו גם במשיבה עצמה, המצדיק את דחייתה של הבקשה.

בהקשר זה, נכונים דבריו של כב' הרש' (בכתוארו אז) ב' אוקון בהחלטתו ברע"א 7051/00, בנימין קיסלר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [13.07.01]: "שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו וזכות הגישה לבית המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטמיים של בעל הדין שכנגד (רע"א 83/01 וייס נ' מרדכי) [פורסם בנבו] ." סוף דבר - התובע הגיש בקשתו בשיהוי ניכר, תוך פגיעה בהסתמכות המשיבה על פסק הדין ועקרון סופיות הדיון.

לאחר שלא מצאתי כי נפל פגם בהליך אשר יש בו להצדיק את ביטול פסק הדין מחובת הצדק, ולאחר שלא מצאתי כל טעם של ממש למחדליו של המבקש והגעתי למסקנה כי סיכויי הגנתו קלושים, אני מורה על דחיית הבקשה; לאחר ששקלתי את התנהלות המבקש בהליך, מצאתי להשית עליו את הוצאות המשיבה בסך 4,000 ₪; כמו כן, מצאתי לחייב את המבקש בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ₪.