התובע הסכים שבית הדין ייתן את פסק הדין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, קיבל על עצמו את פסק הדין ולא ביקש לערער עליו.
משום כך, בית הדין מצא לנכון לכתוב בפרוטוקול הן כי : "בית הדין שומע את טענות שני הצדדים" והן כי : "אין צורך בסיכומים נוספים מעבר למה שנאמר בדיון (אף שהדברים לא נרשמו לפרוטוקול)".
כלומר, רק לאחר שהתקיים דיון ובית הדין שמע את טענות הצדדים, הסכימו הצדדים להצעת בית הדין לפסוק על דרך הפשרה, ובהתאם לכך החליט בית הדין שיינתן פסק דין לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט.
בתצהיר עדותו הראשית מסר שלא הבין דבר בדיון:
"17. ואז חזרנו לאולם ולא הבנתי בכלל מה הולך שם. הנתבע, ללא כל הסכמה או הבנה שלי למהות ההליך וללא כל מתורגמן בדיון, הסכים לפסיקה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט ללא הנמקה בסכום שבין 0 ל-30 אלף ₪. אני כמובן לא ידעתי מה זה 79א ולא הוסבר לי מה זה וכמובן לא יכולתי להבין מה זה גם אם היה הנתבע מסביר לי מכיוון שאני לא שולט בעברית...
...
מכל מקום, בסיכומיו התובע לא שב על טענה זו.
לפיכך, למעלה מן הצורך וכדי שגם סוגיה זו תקבל מענה, אציין כי כפי שעולה מעדות הנתבע ומחלופת המכתבים שהוחלפה בין ב"כ התובע לנתבע, הנתבע מסר לב"כ התובע כי בהתאם להנחיית וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, הוא רשאי לעכב את העברת החומר בתיק למשך שלושה חודשים, עד אשר התובע ישלם לו את שכר טרחתו.
סיכומו של דבר
מכלול הראיות אשר הונחו לפניי והעדויות שנשמעו לפניי בהרחבה מעידות שהנתבע נשכר כעורך דינו של התובע, ואת מלאכתו ביצע נאמנה ולא באופן הנגוע ברשלנות מקצועית או אחרת.
טענתו של התובע לגניבה גם היא נדחתה, לאחר שמצאתי כי הנתבע גבה מהתובע תשלומים עבור הוצאות צפויות, ולאחר שניתן פסק הדין פנה עליו פעמים רבות כדי לערוך אתו התחשבנות סופית, אך התובע לא הגיע לעשות כן, ובסופו של דבר, במהלך ההתדיינות כאן, כאשר מצא שנותר חוב לתובע בסך של 360 ₪, השיב לו סכום זה.
לנוכח כל האמור כאן, הרי שהתביעה נדחית, כאמור, על כל חלקיה.
