מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למתן תעודת עתונאי מלשכת העתונות הממשלתית

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במועדים הרלוואנטיים, התובעת היתה בעלת תעודת עיתונאית מלשכת העיתונות הממשלתית.
על פי עדותה, הנתבעת היא שחתומה על טפסי הבקשה ועל אישורי ההעסקה, כך שהתובעת דאגה להוצאת התעודה באופן עצמאי, בהתאם להמלצת הנתבעת (סעיף 2 לתצהיר התובעת, עמוד 10 שורות 23-28).
גם אם ניתן היה להגיע לתוצאה שונה, התמורה ששולמה לתובעת - פי שניים או שלושה מהשכר המקובל בדרוג עיתונאים (שהוא הדרוג הרלוואנטי להעסקת עובדים דוגמאת התובעת אצל הנתבעת) - עלתה על זו ששולמה לעובדי הנתבעת בשיעור ניכר ולמעשה גילמה גם תשלום זכויות סוציאליות.
...
תנא מסייע למסקנה זו מצאנו בהוראות הסכם קיבוצי שנחתם בנתבעת בשנת 2000 ושנזכר לעיל, המלמד על ההקשר התעשייתי של ענף התקשורת והאמנות, ובו נקבע שההתקשרות בין החינוכית לאמנים תהיה שלא במסגרת יחסי עובד-מעסיק והללו יתקשרו כעצמאים.
גם מן הטעם הזה יש לדחות את התביעה ולטעמנו מדובר בנימוק העיקרי לדחיית התביעה.
סוף דבר - התביעה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשתו סורבה תחילה על-ידי המשיבה עקב כך שלטענתה לא עמד בתנאים לקבלת תעודת לע"מ הקבועים בכללים למתן תעודות מטעם לישכת העיתונות הממשלתית, לאזרחים ותושבים ישראלים, העוסקים במקצועות התיקשורת, באמצעי תיקשורת ישראלי, התשע"ג-2013 (להלן: הכללים).
...
אשר למחלוקת זו, סבורני כי גם אם מתקיים קשר כלשהו בין שני אתרי האינטרנט, הרי שהעותר לא הניח לפנינו תשתית עובדתית שבכוחה לסתור את הצהרת מר גרינצייג, עורך רשת 'קו עיתונות דתית', כפי שזו הובאה בתגובת המשיבה.
אשר לטענת העותר, לפיה מניעים פסולים עומדים ביסוד החלטת המשיבה שלא להנפיק לו תעודת לע"מ ככתב עצמאי: אין בידי לקבל טענה זו. מושכלות יסוד הן שרשות מנהלית חייבת להפעיל את סמכויותיה השלטוניות בהתאם לכללי המשפט המנהלי, ובכללם החובה לשקול שיקולים רלבנטיים בלבד במסגרת החלטותיה (בג"ץ 5016/96 חורב נ' שר התחבורה, פ"ד נא(4) 1, 34 (1997)).
משהגעתי למסקנה זו, אינני מוצא מקום להידרש לבקשות השונות שהגיש העותר בשלביו השונים של ההליך; אין בהן כדי לשנות ממסקנתי האמורה.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

טענות התובע: התובע הנו עתונאי בעל תעודת עתונאי מטעם לישכת העיתונות הממשלתית ועוסק בעיתונות כצלם וכתב.
התובע טען כי עוד קודם לכן פנה לנתבע ועידכן אותו בדבר היותו עתונאי ובקש להצטרף לקבוצת הואטסאפ , אולם גם להודעה זו לא קיבל תשובה.
עסוקו של הנתבע אינו מענה להודעות עיתונאים עצמאיים בווטספ, כי אם פירסום עצמוני ובחירה מושכלת של חשיפת אירועים כאלו ואחרים בפני כתבים כאלו ואחרים והציבור בכללותו, איני מוצאת כי נימנה הנתבע תחת הגדרת "עסוקו" במובנו של החוק במקרה דנן, כשם שאינה נמנית האגודה עם הגדרת "הספקת שירות צבורי". בנוסף, מקובלת עליי גירסתו של הנתבע לפיה המידע מפורסם באתר מד"א נגיש לכל, כאשר זהו המרחב הצבורי במקרה דנן בו יש חובה לתת שירות ללא הפליה.
...
עיסוקו של הנתבע אינו מענה להודעות עיתונאים עצמאיים בוואטסאפ, כי אם פרסום עצמוני ובחירה מושכלת של חשיפת אירועים כאלו ואחרים בפני כתבים כאלו ואחרים והציבור בכללותו, איני מוצאת כי נמנה הנתבע תחת הגדרת "עיסוקו" במובנו של החוק במקרה דנן, כשם שאינה נמנית האגודה עם הגדרת "הספקת שירות ציבורי". בנוסף, מקובלת עליי גרסתו של הנתבע לפיה המידע מפורסם באתר מד"א נגיש לכל, כאשר זהו המרחב הציבורי במקרה דנן בו יש חובה לתת שירות ללא הפליה.
סבורני כי אפליקציית הוואטסאפ בסלולרי של עובד הציבור אינה בגדר החלל הציבורי במקרה כגון דא ועל כן אין היא נחשבת בגדר הפליה, גם לא מענה להודעת וואטסאפ שנשלחת לאדם פרטי, או ציבורי, באמצע הלילה.
הערות לסיכום: התובע טען טענות נוספות כגון לעניין האיחור בהגשת כתב הגנה והכנתו על ידי היועץ המשפטי של מד"א. למען הסר ספק, דין התביעה כולה להידחות, על כל טענותיו של הנתבע ודין טענות הנתבע להתקבל במלואן, גם אם לא פורט הדבר במסגרת פסק הדין.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

[] עתירה למתן צו על-תנאי, בגדרה מבוקש כי המשיבות 5-2 (להלן: מחלקות הדוברות) יחדלו להעביר חומרים סודיים ורגישים לעיתונאים (להלן: הסעד הראשון); כי מחלקות הדוברות יעניקו לעותר יחס שוויוני ויקיימו עימו יחסי עבודה ללא אפליה ומידור (להלן: הסעד השני); וכי המשיבה 1 (להלן: לישכת העיתונות הממשלתית או לע"מ) תעניק לעותר תעודה של לישכת העיתונות הממשלתית (להלן: תעודת לע"מ) (להלן: הסעד השלישי).
הרקע לסעד השלישי אותו ביקש העותר, הוא החלטת לע"מ מיום 7.5.2018 שלא להעניק לו תעודת עתונאי בשל עבודתו כעורך ראשי של סוכנות הידיעות 'וקניניוז' (להלן: וקניניוז), שאותה הקים.
...
המשיבים מוסיפים בקשר לסעד הראשון, כי העותר לא פנה לרשויות הרלבנטיות ולא מיצה הליכים טרם הגשת העתירה בהקשר זה. המשיבים מוסיפים כי דין העתירה להידחות גם לגופה.
דין העתירה להידחות – על הסף ולגופה.
העתירה נדחית אפוא בזאת; העותר ישא בהוצאות לטובת המשיבים בסך של 3,000 ₪.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

על פי הנטען בעתירה, אומנם המועד למתן החלטה בבקשה להנפקה או לחידוש תעודת עתונאי בארץ טרם חלף (וזאת, בהתאם לסעיף 7ב לכללים למתן תעודות מטעם לישכת העיתונות הממשלתית, לאזרחים ותושבים ישראלים, העוסקים במקצועות התיקשורת, באמצעי תיקשורת ישראלי, התשע"ט-2019 (להלן: כללים למתן תעודות מטעם לע"מ)), אך בשים לב למצב המילחמה בו אנו מצויים אשר מעסיק את גופי התיקשורת ברחבי העולם, ובהנתן שחלף יותר מחודש מאז הגשת הבקשות (ויצוין כבר עתה, כי הדבר נכון רק ל-3 מתוך 5 הבקשות שהוגשו), היה על המשיבים לתת מענה מהיר וענייני לבקשותיהם.
...
דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבים.
אין בידי לקבל טענה זו. כפי שהבהרתי בקשר לעתירה קודמת שעניינה זירוז פעולת הרשות המנהלית (באותו מקרה, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה): "בית המשפט הגבוה לצדק איננו 'סדרן העבודה' בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, ועתירה אליו אינה אמצעי נאות לדרבון הפרקליטות לשנות את סדרי הקדימויות שקבעה לעצמה. [...] וכל עוד אין התמשכות ההליכים בלתי סבירה בעליל, יש לאפשר למשיבות [.] לקבל החלטה בהתאם ללוח הזמנים שקבעו לעצמן" (בג"ץ 3193/20 לביא, זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות נ' היועץ המשפטי לממשלה (19.5.2020).
סוף דבר: העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו