כן נכתב כי בין הצדדים נתגלעו חילוקי דיעות בדבר הסכומים שמגיעים לעובד בסיום יחסי העבודה וכי הצדדים פנו למגשר בבקשה לניהול הליך גישור ביניהם על מנת להגיע לפיתרון מחוץ לכתלי בית הדין לעבודה, והכל תוך רצון חופשי, בהגינות ובתום לב ולאחר שהוסבר לצדדים, כל אחד בשפתו, באמצעות המגשר שהוא דובר עברית ותאית, את מהות הליך הגישור והשלכותיו.
יפים ומתאימים לכך הם קביעותיו של בית המשפט העליון בעיניין רז גל - "העובדה שהגשת ההסכם נעשתה בפועל על-ידי צד אחד אינה פוגמת בכך שהוראות ההסכם עצמו ביטאו על פניהן הסכמה ככל משפטה וחוקתה, והן שעמדו לנגד עיניו של בית המשפט. במהות אין בידי לקבל את טענת המבקשים, כי לא ניתן להם יומם בבית המשפט בהקשר דנא. הרי הכרת פיהם ענתה בהם, בחתמם על ההסכם, כי לכאורה הסכימו לקביעת סעיף 2 להסכם, שצוטטה מעלה. כאמור לעיל, אכן, ההליכים מטעם המשיב נעשו בזריזות יתרה, ומן הסתם היה טעמו עמו. אך על פניו, לא היתה לרשמת סיבה לפקפק באשר הוגש לה, שעה שההסכם (בשונה לכאורה מן הנסיבות שהיו בע"א 3309/02 (מחוזי י-ם) לוי נ' ויצמן (טרם פורסם)), נראה על פניו כעשוי כדת וכדין. אינני יודע כמובן מה סברו המבקשים בחתמם על ההסכם, ומה ייעשה בו; אך בית המשפט אין לו אלא מה שעיניו רואות, וככזה לא יכול היה לראות את פסק הדין במהות כניתן במעמד צד אחד אף אם הוגש על-ידי צד אחד... כמובן, השכל הישר מחייב, כי אם חושד בית המשפט באי תקינות כלשהיא עליו לבדקה; אך כשאין חשד כזה על פני הדברים, ובתנאים הקשים של ריבוי התיקים, איני סבור כי יש מקום להטיל על בית המשפט עומס כבד יותר משהטיל המחוקק, והרי לא היה חשד כזה במקרה דנן".
במקרה שבעניינינו, הסכמי הגישור כוללים, כאמור, הסכמה על הגשתם לבית הדין לצורך קבלת תוקף של פסק דין, וככל שההסכמים תקפים (נדון על כך בהמשך), אזי אף הסכמה זו של הצדדים שרירה וקיימת ולמעשה הבקשות למתן תוקף של פסק דין מוסכמת אף הן. כמו כן, העובדה שהבקשות הוגשו על ידי המעסיקה ו/או המגשר, אינה בהכרח מעלה חשד בנוגע להסכמת המבקשים להסכמי הגישור, וממילא מקרה זה צריך להיבחן לאור נסיבותיו ועל בסיס הטענות שהועלו.
לעומת זאת, בתצהירי המגשר אשר צורפו לבקשה למתן תוקף של פסק דין להסדר הגישור, נפרשה גרסה אחרת, ולפיה – הסדר הגישור הוקרא לעובדים על ידי המגשר (אשר שולט בשפה העברית והתאית), העובדים הבינו את תוכן הסכם הגישור וחתמו עליו, העובדים הבינו את מיסמך הסכמת עובד להליך גישור והסמכת מגשר אשר צורף אף הוא להסכם הגישור והמגשר הבהיר לצדדים את זכויותיהם וחובותיהם, בין היתר באמצעות מחשבון לחישוב זכויות של קו לעובד.
אכן, המבקשים הינם נתינים זרים אשר אינם מבינים (לפחות באופן מספק) את השפה העברית ולא נעלמים מעיננו הקשיים הרבים בהם נתקלים העובדים הזרים בזמן שהותם ועבודתם במדינה זרה, לרבות החשש מפיטורים עקב אי עמידה בתנאי המעסיקה.
יחד עם זאת, "ההקלות" שניתנות לעובדים זרים בשל מעמדם המיוחד (אשר ראוי לשמירה מיוחדת על ידי בתי הדין), אינן יכולות לפטור עובדים זרים באופן קטגורי ממחויבויות אשר אלה לוקחים על עצמם במהלך תקופת עבודתם וסיומה.
...
אף גרסה זו נדחית.
לאור האמור, מסקנתנו היא אפוא כי למבקשים שולם מלוא הסכום שנקבע בהסכמי הפשרה.
לאור האמור - הבקשות לביטול פסקי דין נדחות.
