בקשה למתן צו מניעה נגד טיפול תרופתי בקטינים ללא הסכמת האב

להלן:"המבקשת") ליתן צו על פי החוק 4 ) XXX ' במסגרת התובענה שבתיק זה עתרה המבקשת, גב להלן:"הקטין") שהוא בן 5 ) XXX למניעת אלימות במשפחה תשנ"א – 1991 לשם הגנה על הקטין להלן:"המשיב").

) XXX כשנתיים ותשעה חודשים, כנגד אביו של הקטין המשיב מר במסגרת הבקשה טענה המבקשת כי המשיב אינו כשיר לטפל בקטין וכי העידר כשרותו הגיעה למצב של מסוכנות.

לטענתה המשיב אינו מעדכן אותה בשלומו של הקטין במהלך כל השבת שהקטין שוהה אצלו אין לו ציוד רפואי מינימלי לטפול בקטין או תרופות קבועות.

המבקשת טוענת בבקשה שורה של טענות בכל הנוגע לטפול של המשיב בקטין מבלי לציין מועד האירועים וכאשר נראה כי אירועים אלו לא ארעו בסמוך להגשת תובענה זו. המבקשת מוסיפה וטוענת כי המשיב תקף את הקטין בכך שביום 22.01.2022 , שעה שהקטין שהה עמו במסגרת זמני שהות מוסכמים סיפר האב את שיער ראשו של הקטין, בתספורת הראשונה שנעשתה לו, ללא ידיעת אמו המבקשת.

לפיכך לא מצאתי להעתר לבקשה או ליתן צו כלשהוא בכל הנוגע להמשך המפגשים בין המשיב לבין הקטין במסגרת הליך זה. לצד זאת ולמען הסדר הטוב מובהר לצדדים שניהם כי כל פעולה שיש בה משום שינוי בחיי הקטין לרבות עינייני חינוך בריאות שמירת הגוף וכיו"ב טעונה הסכמת שני הצדדים וכי הישנות מקרים בהם נעשות פעולות חד צדדיות בעת קיום זמני השהות יכול שתביא בעתיד ובמידת הצורך להטלת הגבלות על קיום זמני השהות.

...

איני מקבלת טענות המשיב לפיהן עשה כן בשל העובדה שהקטין גרד בראשו, שכן גירוד בראש כשלעצמו אינו מצריך גזירת שיער ראשו של הקטין וככל שעלה כי הקטין סובל מכינים הרי שיש לכך פתרונות רבים שאינם כוללים גילוח שיער ראשו של הקטין.

לפיכך לא מצאתי להיעתר לבקשה או ליתן צו כלשהו בכל הנוגע להמשך המפגשים בין המשיב לבין הקטין במסגרת הליך זה. לצד זאת ולמען הסדר הטוב מובהר לצדדים שניהם כי כל פעולה שיש בה משום שינוי בחיי הקטין לרבות ענייני חינוך בריאות שמירת הגוף וכיו"ב טעונה הסכמת שני הצדדים וכי הישנות מקרים בהם נעשות פעולות חד צדדיות בעת קיום זמני השהות יכול שתביא בעתיד ובמידת הצורך להטלת הגבלות על קיום זמני השהות.

מכל המקובץ לעיל הבקשה נדחית.

מכיר במחלתו ולכן אינו מקבל טפול תרופתי , בעת בדיקתו לא התגלתה כל מחשבה או תוכנית אובדנית , כל עוד אינו אלים לא ניתן להכריחו לקבל טפול תרופתי .אין מניעה שהוא יתראה עם ילדיו בפקוח הרווחה ואין להתנות הסדרי הראיה בקבלת טפול תרופתי , אך אין כל מקום לקשר בינו לבין אישתו לשעבר, התקרבות אליה עלול לעורר אי שקט".

העו"ס הגישה תסקיר נוסף ביום 13/1/2021 , על פי האמור בתסקיר זה, נקבעה פגישה ברווחה להורים ולקטינה בתחילת חודש 1/2021 , האב הגיע למפגש , האם ביקשה לקיים את המפגש בזום, האב המתין יותר משעתיים והקטינה לא הגיעה , העו"ס הציעה לקיים את המפגש בזום , הקטינה הסכימה אך לא הראתה את פניה.

חשוב לציין כי בבקשה לצוו ההגנה הראשון 1/4/2008 טענה הנתבעת לאיומים לפגוע בה ולא טענה לאלימות פיזית, לא הייתה שום קביעה פוזיטיבית ע"י בית המשפט במסגרת הבקשות לצוו הגנה כי, אכן התובע נקט באלימות או איומים; התובע הסכים לצוו ההגנה מבלי להודות בטענות; לא נטען כי התובע הפר צוי ההגנה שניתנו ,ולא הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות נטענות אלה .

...

בהתאם לתסקיר העו"ס מיום 6/9/2017 , החלופה של מרכז קשר כיום אינה יעילה, בטרם שילוב המשפחה בתוכנית טיפולית; כך שלא ניתן לאכוף קיום הסדרי קשר בין האב לבין הקטינה במרכז קשר, והתביעה בעניין זה נדחית.

סוף דבר - לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן : אני מבטלת חיוב התובע במזונות שני ילדיו, בהתאם לפסק הדין מיום 22/4/2012 ,בתיק 20776- 11- 09 .

התביעה לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש - נדחית.

בקשת רשות ערעור "בגילגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז לוד בשבתו כבית משפט לנוער בענ"א 47322-07-22 מיום 26.7.2022, בגדריו נדחה ברובו ערעור המבקשת על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בתלה"מ 63964-03-22 מיום 18.7.2022, בגדרה הוארך צו שניתן ביום 13.7.2022 לפי סעיף 11 לחוק הנוער (טפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער או החוק).

האב הסכים להמלצות הנ"ל, בעוד האם היתנגדה וטענה כי מצב הקטינה ישתפר אם תשוב להתגורר איתה, וכי זהו גם רצון הקטינה.

עוד צוין בהחלטה כי חרף החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה מיום 9.6.2022, ההורים טרם פנו לבדיקת מסוגלות הורית והערכת מסוכנות, וכי ביצוע הבדיקות עשוי להשפיע על מועד הוצאת הקטינה ממרכז החרום, בשים לב לטענת האב כי האם נתנה לקטינה תרופות פסיכיאטריות ללא מירשם, ולטענת האם כי האב פגע מינית בילדה.

האפוטרופא לדין ציינה כי דווח לה ממרכז החרום שהקטינה חזרה "סוערת ועם אמירות קשות כנגד הצוות המטפל", ושביום 31.7.2022 הייתה לקטינה "התפרצות זעם קשה" שנמשכה שעתיים, במהלכה לא ניתן היה להרגיעה.

עוד ציינה האפוטרופא לדין כי הצוות המטפל במרכז החרום מסר שהאם הנחתה את הקטינה שלא לשתף פעולה עם מרכז החרום; וכי כעת שוקד הצוות במרכז החרום על בניית אמון מחדש עם הקטינה.

צוין כי עריכת איבחון היא מטרה לגיטימית להוצאת קטין למרכז חרום, והיא הוכרה בפסיקה של בית משפט זה. דיון והכרעה כידוע, רשות ערעור ב"גילגול שלישי" תנתן במקרים חריגים, כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית או לשם מניעת עוות דין (ראו, מני רבים: בע"מ 3531/22 פלוני נ' פלוני, פס' 8 (29.5.2022); בע"מ 1485/22 פלוני נ' פלוני, פס' 4-3 (14.4.2022))) חרף ניסיון האם לשוות לבקשתה נופך עיקרוני בעל השלכות רוחב, עיון בבקשה ובתשובות המשיבים לה מעלה כי, הלכה למעשה, הבקשה נטועה עמוק בנסיבותיו העובדתיות הקונקרטיות של המקרה הנידון, ואינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים.

אשר לטענות האם, כי צו החרום נועד לרפא את המחדל שלפיו הצוו מיום 12.6.2022 לא הוארך במועד, אציין כי מקובלת עליי קביעת בית משפט השלום, כי חרף המחדל הנטען, ראוי היה לבחון את טובת הקטינה ולפעול בהתאם לה. הינה כי כן, הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, ואינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור כאמור.

...

לנוכח האמור, מקובלת עליי עמדת המשיבות 2-1, שלפיה אין לקבל את טענות האם, כי לא ניתן לפעול מכוח סעיף 12 לחוק גם במקרים שבהם הדבר נדרש להעברת קטין למרכז חירום לצורך אבחון פסיכו-דיאגנוסטי והתאמת טיפול נפשי או רגשי עבורו; או כי עניין זה מעורר שאלה עקרונית.

אשר לטענות האם, כי צו החירום נועד לרפא את המחדל שלפיו הצו מיום 12.6.2022 לא הוארך במועד, אציין כי מקובלת עליי קביעת בית משפט השלום, כי חרף המחדל הנטען, ראוי היה לבחון את טובת הקטינה ולפעול בהתאם לה. הנה כי כן, הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, ואינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור כאמור.

יש לקוות אפוא שההורים יפנו לביצוע בדיקות אלו בהקדם, אם לא עשו כן עד כה. סוף דבר: הבקשה נדחית.

ביום 22.9.22 הגישה המערערת (להלן גם: האם) בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיב (להלן גם: האב).

בין היתר אמר המשיב בשיחה כי: "אני הולך להכנס בקיר עכשיו ... לא עשיתי לך כלום בזמן האחרון ... מאז הטיפול היה פעם אחת שהתנהגתי לא בסדר וגם זה היה בשבוע הראשון של הטיפול ... מבחינתי אני אשב בערב מחוץ לבית של ההורים שלך ואם אני אראה את ע' ניכנס לבית של ההורים שלך, אני בא ולוקח אותו ... אני מרביץ להם, אני הולך איתם מכות מעצבים שלי ... אני מנסה לעבוד על העצבים שלי ... תביא לי את ע' עכשיו אלי כי אם לא אני מתאבד ... מה אני הולך לעשות עכשיו אני הולך לשרוף את האוטו, אני לא צריך את האוטו". בנוסף, צירפה האם לבקשתה צילומים של הודעות וואצטפ שהיא שלחה למטפל של האב בזמן אמת ובו היא כתבה בין היתר כי: "ואז מהמילים שלי -- (המשיב) התעצבן והתחיל לצרוח ולבעוט בדברים, הצבעתי לכיוונו של ע' על הידיים והוא תפס לי את האצבע והתחיל לכופף אותה ... מטיף לי על זה שאני זו שלא משתנה ... אבל הפעם זה היה פיזי ועם ע' על הידיים שלי כמעין מגן אנשים ... בבקשה תעזור לי אני ממש מפחדת ולא רוצה לקרוא למישטרה". המטפל של האב השיב לה: "אוי נדהם לעוצמה. חייב לקחת את התרופה 24 שעות לא רק בוקר. אולי נכון ללכת הלילה למקום מוגן ולשקול מה לעשות ...". בהמשך כתבה האם למטפל של האב: "הוא אמר שהוא ישבור כל מי שיגיע לכאן ... הוא השליך את הפלפון על הריצפה ... הוא מרגיש לי לא צפוי וכן אני ברמה מפחדת ממנו במצבים כאלה ... לא יכולה לומר שאני מרגישה בטוחה אחרי שהערב זה כבר היה פיזי ... אני זאת שמאמינה שהוא יכול להשתנות ורוצה שישתנה. ברגע שאלך למקום אחר זה ישבור אותו והוא איים לא פעם שאם אלך הוא יתאבד גם עכשיו אמר שיכנס מחר לאוטו וייסע לתוך עמוד ... ". בנוסף, האם צירפה לבקשה גם העתק תלונה במישטרה מיום 22.9.22 שהגישה כנגד המשיב בגין איומים.

במקרה דנן, ההמלצות הן "חלק בלתי נפרד מבקשת המבקשת למתן צו למניעת הטרדה מאיימת של המשיב כלפי הקטין. המלצות אלה ניתנו כהמלצות זמניות עד לקבלת התסקיר". בית המשפט קמא ציין שדו"ח יחידת הסיוע ניתן לאחר קיום מפגש עם פסיכולוג יחידת הסיוע, לאחר קבלת מכתב מהפסיכולוג המטפל באב ולאור ההתרשמות שלהם, אין מקום לקיים הסדרי שהות בנוכחות צד ג' באמצע השבוע.

ההחלטה בדבר זמני השהות והלינות ניתנה בהיעדר סמכות, שכן היא ניתנה במסגרת הליך של בקשה לצוו הגנה ולא נתבקש במסגרתה סעד של קביעת הסדרי שהות ומבלי שניתנה הסכמה של הצדדים למינוי יחידת הסיוע לקביעת הסדרי השהות שבין האב לקטין.

יצוין כי במסגרת הדיון היום, משהועלו הצעות לצורך הגעה להסכמות, הודיע ב"כ האם, כי אם הקטין לא ילון אצל האב, האם תסכים שבאמצע השבוע הסדרי השהות של הקטין עם האב יהיו ללא פקוח (עמ' 7 שורות 1-2).

...

כל טענות הצדדים ישמעו לפני העו"ס שתכין את התסקיר והעובדה שיחידת הסיוע הגיעה למסקנה מסוימת, לא מחייבת כלל את העו"ס שתכין את התסקיר.

מאחר שמדובר בתינוק קטן מאוד שעדיין יונק, אני סבור שיש מקום לעכב את הסדרי השהות של הקטין אצל האב בשעות הלילה וזאת עד לאחר שיוגש תסקיר הסעד שבו תהיה התייחסות לשאלה האם בגילו הרך של הקטין כשהוא עדיין יונק, טובתו מאפשרת גם שהות אצל האב בלילות.

סיכומו של דבר: הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שהסדרי השהות הזמניים לא יכללו לינה בשלב זה עד להגשת תסקיר או אם המצב ישתנה והאם תפסיק להניק את הקטין.

הבקשה עתרה בסעיף ב' לאסור על המשיבה, שהיא רופאה במקצועה, ליתן טפול תרופתי לקטינים ללא הסכמה מפורשת של המבקש, הוא אביהם.

מאליו ברור כי טפול תרופתי שוטף, כגון מורידי חום או מונעי כאבים כפי שהתיימר האב לאסור בסעיף ב' לבקשתו על האם גם זאת, לא יכול להכנס בגדר הוראת החוק, ולא בכל פעם שבא קטין בטענה של כאבי חום או בטן, יפנו שניים שאינם מסתדרים או מתקשים להידבר, לבית המשפט.

כך או אחרת, צריך אני לשאול עצמי האם דרישתו של האב לצוו דחוף אשר יאסור על האם ליתן טפול תרופתי כלשהוא לקטינים, או לטפל בהצטאות/בבריחת השתן בתרופות כלשהן, האם היא בבחינת "לשם שמיים" או לשם בריאותם של הקטינים, שמא אין היא אלא עוד נדבך בחוסר היכולת להתגמש או לכבד את דעתה של האם, כשווה לזו של האב.

...

סבור אני שיותר משהבקשה עניינה בטיב הטיפול הניתן לקטינים, עניינה בקשר שבין ההורים.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

אני מתיר פרסום החלטתי זו, ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים והקטינים.