בקשה למתן צו מניעה לעיכוב חילוט פיקדונות וחשבונות

נטען כי בתגובתה, המשיבה לא העלתה תגובה כלשהיא לגוף הטענות בבקשה עסקינן (למעט הטענה באשר לחלוף המועד להגשת הבקשה אשר לה ניתן מענה בבקשת המבקש), ודי בכך כדי לקבל את הבקשה לגופה ולהורות על חילוט והעברת יתרת פקדון צו המניעה לידי המבקש, באמצעות בא-כוחו.

סעיף 371(ד) לתקנות קובע כי: " הופקד ערבון ולא חולט או חולט מקצתו – תוחזר יתרת הערבון למבקש בתוך שישים ימים מהמועד שפקע הצוו הזמני; הוגשה בתוך שישים הימים בקשה לחילוט הערבון, רשאי בית המשפט לעכב את החזרת הערבון עד למתן החלטה בבקשה". בהחלטות חלוטות שכבר ניתנו, הוארכו המועדים להגשת הבקשה לחילוט העירבון עד 16.3.21.

בהקשר זה יש להניח כי בית-המשפט יתחשב באפשרות שסכום הערבון עולה במידה ממשית על הנזק שניגרם בפועל, אם וככל שעולה טענה ממשית לעניין זה" במקרה שבפנינו לקחתי בחשבון את העובדה כי הוצג הסכם שכר טירחה לתשלום סך של 25,000 ש"ח כולל מע"מ בגין הסעד הזמני; כי הוצגה קבלה על תשלום מרבית שכר הטירחה שסוכם בגין הסעד הזמני; ומאידך נתתי דעתי לעובדה ששכר הטירחה שנפסק בפסק הדין, נפסק גם בגין הסעד הזמני וזה שולם במלואו גם כפועל יוצא מחילוט סך של 21,600 ש"ח מתוך כספי הערבון; כי לא הוצג הסכם שכר הטירחה הנפרד שנכרת ביחס לתיק העקרי, ואף לא הוכחו הסכומים ששולמו בגינו; הבאתי בחשבון שבוצעו צילומים מקצועיים וכן הוכנה חוות דעת אך לא הוצגו ראיות ולו מינימליות ביחס לתשלומים ששולמו בגין הוצאות אלו; כן נתתי דעתי לעובדה שלא הוצגה ולו ראשית ראיה לטענה בדבר אובדן מימוש הצעה לעיסקת מכר, ואף לא שוכנעתי בדבר הוכחת נזק לא ממוני, בשיעור הנטען דוקא בשל צו המניעה הזמני וזאת בשונה מעצם ניהול ההליך בכללותו.

...

המשיבה טענה בתגובתה כי דין הבקשה להידחות על הסף משהוגשה בחלוף המועד המקסימאלי הקבוע בתקנה 371 לתקנות, ולכן יש להורות על העברת הפיקדון לידי המשיבה, באמצעות בא-כוחה.

עוד קבעתי בפסק הדין, לגופו של עניין, כי כל הראיות שהובאו לפניי, מובילות למסקנה כי, לכל היותר, מדובר במקרקעין משותפים של המשיבה ובעלה, מה שמחזק את המסקנה כי בעלה של המשיבה פעל בעניינם גם בשליחותה של המשיבה, ולמצער, בשליחותה הנחזית.

בהקשר זה יש להניח כי בית-המשפט יתחשב באפשרות שסכום העירבון עולה במידה ממשית על הנזק שנגרם בפועל, אם וככל שעולה טענה ממשית לעניין זה" במקרה שבפנינו לקחתי בחשבון את העובדה כי הוצג הסכם שכר טרחה לתשלום סך של 25,000 ש"ח כולל מע"מ בגין הסעד הזמני; כי הוצגה קבלה על תשלום מרבית שכר הטרחה שסוכם בגין הסעד הזמני; ומאידך נתתי דעתי לעובדה ששכר הטרחה שנפסק בפסק הדין, נפסק גם בגין הסעד הזמני וזה שולם במלואו גם כפועל יוצא מחילוט סך של 21,600 ש"ח מתוך כספי העירבון; כי לא הוצג הסכם שכר הטרחה הנפרד שנכרת ביחס לתיק העיקרי, ואף לא הוכחו הסכומים ששולמו בגינו; הבאתי בחשבון שבוצעו צילומים מקצועיים וכן הוכנה חוות דעת אך לא הוצגו ראיות ולו מינימאליות ביחס לתשלומים ששולמו בגין הוצאות אלו; כן נתתי דעתי לעובדה שלא הוצגה ולו ראשית ראיה לטענה בדבר אובדן מימוש הצעה לעסקת מכר, ואף לא שוכנעתי בדבר הוכחת נזק לא ממוני, בשיעור הנטען דווקא בשל צו המניעה הזמני וזאת בשונה מעצם ניהול ההליך בכללותו.

לאחר שקילת מכלול נסיבות העניין אני מורה כי מתוך סכום העירבון, סך של 7,500 ש"ח יועבר לידי הנתבע באמצעות בא כוחו והיתרה תושב לידי התובעת באמצעות בא כוחה.

עוד התבקש צו אירעי לעיכוב ביצוע טרם יחולט הסך של 600,000 ₪, שהפקידה המבקשת בקופת בית המשפט.

מכיוון שכספיה של ביניין הדקלים מעוכבים בגזברות בית המשפט או מעוקלים בחשבון נאמנות משותף, ממילא לא ניתן יהיה לגבות את סכום ההוצאות שנפסק.

בנוסף הוסתרו בבקשה זו מסמכים מבקשות הפרוק, וההחלטה מיום 2.11.2021 לפיה הכספים הופקדו להבטחת חובה של ביניין הדקלים לנור ועל מנת למנוע את פירוקה של ביניין הדקלים.

אכן וכפי שטוענת נור, במקרה הנידון, הורה בית המשפט על מחיקת תביעתה של ביניין הדקלים, ומכאן שאין המדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, שכן לא ניתן כל סעד אופראטיבי מכוחו (למעט חיובה של בנין הדקלים בהוצאותיה של נור), אלא לסעד זמני בעירעור ובכל הנוגע לחילוט הפקדון.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים אני קובעת כי דין הבקשה להתקבל.

על כן הבקשה מתקבלת ואני מורה על עיכוב ביצוע חילוט הפיקדון וזאת בכפוף להפקדת התחייבות עצמית והפקדת ערובה בסך של 20,000 ₪ כאמור בתקנה 96 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018.

כשבוע לאחר שבקשת דוד על פי פקודת ביזיון בית המשפט נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, הוא הגיש את העירעור מושא פסק הדין, על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 8.3.2022, שדחתה את בקשתו לעיכוב הליך הכנוס, וזו לשונה: "ביום 1.3.2022 פנה החייב בבקשה לעכב את הליך הכנוס, בטענה כי צו המניעה הזמני, שניתן ביום 162.2021 הפך קבוע "עד להכרעה בתביעה" וזאת לאחר שהפקיד סך של 150,000 ש"ח. החייב ציין כי התביעה לא נדחתה, אלא נמחקה.

פסק הדין קבע: "הצוו הזמני שניתן על-ידי ביום 16.2.21 להשהיית הליך כנוס הנכסים בקשר לנכס המסחרי בבעלות המבקש יהפוך להיות קבוע עד להכרעה בתביעה המתנהלת בביהמ"ש קמא (ובהתאם לתוצאתה) וזאת בכפוף לכך שהמבקש יעמיד בטוחה חלופית: הפקדה כספית על סך 150,000 ש"ח בין במזומן בין בערבות בנקאית שתופקד בקופת בית המשפט קמא בתוך 60 ימים ממועד המצאת החלטתי זו. ככל שתביעת המבקש בביהמ"ש קמא תדחה ובמועד מתן פסה"ד חובו בתיקי ההוצל"פ שפתחה נגדו המשיבה ושהוא עותר לביטולם יעמוד על מעל סכום זה (150,000 ש"ח) הסכום יועבר לידי המשיבה על חשבון חוב המבקש כלפיה (ותבוצע הפחתת חוב בהתאם בלישכת ההוצל"פ). ככל שסכום החוב בתיקי ההוצל"פ יהיה פחות מסכום זה (150,000 ש"ח) תוחזר יתרת הסכום (שמעבר לחוב בהוצל"פ) לידי המבקש". ביום 27.5.2021 ניתנה החלטה בבקשה שהוגשה על ידי הכונס למתן הוראות, בהמשך להחלטתי מיום 18.5.2021 בהליך מספר 332, שם קבעתי כי הליך הכנוס, לרבות ניהול הכספים, יעוכבו.

כאמור החייב טען כי אין במחיקת התביעה כדי להפקיע את הצוו ומתבסס הוא, בין היתר, על כך שבקשת הכונס לחילוט כספי הערובה נדחתה.

שאלת "הדחייה" עניינה, ככל הנראה, שאלת הפקדת הפיקדון וחילוטו, אך לא מעמדו של הסעד הזמני.

...

באשר לסיכויי ההליך – אחת מהטענות המרכזיות של המבקש בתביעתו היא כי המשיבה הפרה הפרה יסודית את ההסכם משלא קיימה את הוראת סעיף 25.2 להסכם שאסר עליה להציג את ההסכם ו/או לגלות אודות קיומו: "הצדדים מתחייבים שלא למסור כל פרט המופיע בהסכם זה לכל גורם שהוא, כמו"כ מתחייבים הצדדים שלא לספר אודות קיומו של הסכם זה". ביהמ"ש קמא הביע בהחלטתו את התרשמותו כי מהמסמכים שצורפו לבקשה "לא ניתן לקבל את טענת המבקש שהמסקנה המתחייבת מהם היא שהמשיבה הפרה את החיסיון" ונימק זאת בכך ש"המסמכים אליהם הפנה המבקש אינם מלמדים שהמשיבה הפרה את חובת הסודיות עוד בטרם אישור ההסכם, אלא שהמשיבה אישרה שפנתה לעו"ד נטר והודיעה אותו שהגיע להסכם עם המבקש (אך לא מעבר לכך), זאת על מנת שעו"ד נטר לא יגיע לשני הדיונים שהיו קבועים כאמור למחרת היום.

בפתח פרק "דיון והכרעה" נפסק כך: "אני סבור כי יש מקום לקבל את הערעור באופן חלקי בלבד, כך שהצו הזמני שניתן על-ידי ביום 16.2.21 להשהיית הליך כינוס הנכסים בקשר לנכס המסחרי בבעלות המבקש יהפוך להיות קבוע עד להכרעה בתביעה המתנהלת בביהמ"ש קמא (ובהתאם לתוצאתה) וזאת בכפוף לכך שהמבקש יעמיד בטוחה חלופית: הפקדה כספית על סך 150,000 ש"ח בין במזומן בין בערבות בנקאית שתופקד בקופת בית המשפט קמא בתוך 60 ימים ממועד המצאת החלטתי זו". בפרק "סוף דבר", נכתב כך: "הצו הזמני שניתן על-ידי ביום 16.2.21 להשהיית הליך כינוס הנכסים בקשר לנכס המסחרי בבעלות המבקש יהפוך להיות קבוע עד להכרעה בתביעה המתנהלת בביהמ"ש קמא (ובהתאם לתוצאתה) וזאת בכפוף לכך שהמבקש יעמיד בטוחה חלופית: הפקדה כספית על סך 150,000 ש"ח בין במזומן בין בערבות בנקאית שתופקד בקופת בית המשפט קמא בתוך 60 ימים ממועד המצאת החלטתי זו. ככל שתביעת המבקש בביהמ"ש קמא תידחה ובמועד מתן פסה"ד חובו בתיקי ההוצל"פ שפתחה נגדו המשיבה ושהוא עותר לביטולם יעמוד על מעל סכום זה (150,000 ש"ח) הסכום יועבר לידי המשיבה על חשבון חוב המבקש כלפיה (ותבוצע הפחתת חוב בהתאם בלשכת ההוצל"פ). ככל שסכום החוב בתיקי ההוצל"פ יהיה פחות מסכום זה (150,000 ש"ח) תוחזר יתרת הסכום (שמעבר לחוב בהוצל"פ) לידי המבקש". 34.4 ביום 18.10.2021 התביעה לביטול פסקי הדין נמחקה משום שדוד לא הפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה של שרי על אף שהמועד להפקדתה הוארך ארבע פעמים.

המסקנה מהנימוקים המפורטים להלן היא שדין הערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 8.3.2022 להידחות אף ללא צורך בתשובה, בהתאם להוראות תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018: 35.1 הלכה למעשה ערעורו של דוד מכוון ביחס להחלטת כב' הרשמת מיום 19.10.2021 לחדש את הליכי הכינוס נוכח מחיקת התביעה לביטול פסקי הדין.

התוצאה היא שהערעור נדחה.

הצוו הוצא מכוח חוק פרטני, שמטרתו מניעת פלישה, ויש לפעול לפיו.

לפיכך טוענת המדינה כי דין הבקשה להדחות והיא מוכנה כי לאור המצב הקיים כיום, והיעדר משאבים, יינתן עיכוב ביצוע של שישה חודשים לפינוי עצמי, וכן היא עותרת להוצאות (מתוך הפיקדון) וכי היתרה תשמש ערובה לפינוי עצמי או תחולט על חשבון הוצאות הפינוי.

התנאים למתן הצוו נקובים בסעיף 4 לחוק, ומאפשרים לממונה לתת את הצוו, לאחר שעיין בדין וחשבון בכתב מאת המפקח, על סמך מסמכים לעניין הזכויות במקרקעין ולאחר שנתן לתופס המקרקעין היזדמנות לשטוח את טענותיו.

...

לפיכך טוענת המדינה כי דין הבקשה להידחות והיא מוכנה כי לאור המצב הקיים כיום, והעדר משאבים, יינתן עיכוב ביצוע של שישה חודשים לפינוי עצמי, וכן היא עותרת להוצאות (מתוך הפקדון) וכי היתרה תשמש ערובה לפינוי עצמי או תחולט על חשבון הוצאות הפינוי.

ומאחר ואני סבור כי בתיק זה, יש מקום לברר טענה זו אין מקום לקיים את הדיון בהתאם לתקנה 99 לתקנות סדר הדין האזרחי, אלא להפוך את הצו הארעי לצו זמני, ולאפשר לתובע להוכיח טענותיו, ואז לאפשר לשני הצדדים לטעון טענות גופו של עניין.

לסיכום בכפוף להפקדת סך של 5,000 ₪ נוספים, תוך 14 יום הצו הארעי יהפוך לזמני ויישאר על כנו עד לסיום ההליכים בתיק.

בד בבד עם הגשת הבקשה למתן צו עיכוב הליכים, עתרו המבקשים למתן צו מניעה דחוף במעמד צד אחד למניעת חילוט ערבות בנקאית כנגד חברת י.ד. ברזאני נכסים ובניין (1983) בע"מ, מזמינת עבודה מהחברה.

מקורות ההכנסה כוללים את התקבולים כתוצאה מהשלמת הפרויקטים בסך של כ- 19.5 מליוני ₪, מימוש/פדיון נכסי החברה המשועבדים (לרבות נכסים שכבר מומשו ללא פיקדונות כספיים) בסך של כ- 15 מליוני ₪, פדיון שווי מניות החברה בסך של 2.3 מיליוני ₪ ותרומת בעלים בסך 1.5 מילוני ₪.

טענת ברזאני שמנהל ההסדר שגה עת לא לקח בחשבון את היתנגדותה להסדר אינה רלבאנטית יותר נוכח הבהרת מנהל ההסדר, עליה לא חלקה ברזאני, כי אילו היה מתחשב בתביעות החוב של כלל מזמינות העבודה, הרוב שהיה מתקבל היה גדול יותר מהרוב שהיתקבל בפועל.

...

עוד מבקשת ברזאני כי תינתן הבהרה לפיה אם ברזאני תיתבע על ידי החברה או על ידי בעלי המניות, היא תוכל לקזז כל סכום שייפסק נגדה כנגד הסכומים שייפסקו לטובתה בתביעות הדדיות שיגישו ברזאני והחברה או בעל המניות, זו נגד זו. דיון והכרעה דין הבקשה לאישור הסדר נושים להתקבל.

בפסק דין שניתן על ידי בתיק פר"ק (נצ') 39170-02-18 צפתמן ארנון בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (20.6.2018) ציינתי, כי "המקרים החריגים שבהם יתערב בית המשפט בשיקול דעת הנושים ולא יאשר הסדר נושים שקיבל את הסכמת הרוב (מספרית ומהותית) הם, כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי ההסדר מקפח את המיעוט המתנגד, או כאשר ההסדר כולל מתן הפטר לבעלי השליטה על אף שניהלו את החברה במרמה ובחוסר תום לב, או כאשר ההסדר מקנה הפטר לבעלי השליטה מערבותם האישית, מבלי שניתנה על ידם תרומה הולמת כנגד אותו הפטר. מקרה נוסף שבית המשפט ייטה לא לאשר הסדר שקיבל את הסכמת הרוב, הוא כאשר מוכח בפניו כי ההסדר מקנה לנושים או לסוג מסוים של נושים דיבידנד בשיעור נמוך משיעור הדיבידנד שהיו מקבלים בחלופת הפירוק". עוד צייתי באותו פסק דין, כי רשימת המקרים שבהם יתערב בית המשפט בהסדר שקיבל את הסכמת הרוב, מהותית ומספרית, אינה רשימה סגורה ויש לבחון כל מקרה לגופו ועל רקע נסיבותיו.

סוף דבר- אני מאשר את ההסדר שצורף לבקשה לאישור הסדר נושים על תוספותיו.