להשלמת התמונה יצוין, כי הליך חידלות הפרעון בעיניינה של החברה מתברר בפניי במסגרת תיק חדל"ת 51864-08-21, בגדריו נעתרתי ביום 30.12.2021 לבקשת נושה של החברה למתן צו לפתיחת הליכים ובתוך כך מונתה עו"ד רהב עין דר כנאמנת להליכי חידלות הפרעון של החברה.
משכספי הלוואות אלו לא הספיקו, מימש המערער את נכסיו האישיים לטובת החברה ובהם זכויותיו הסוציאליות שבקרנות הפנסיה, מכירת קרקע חקלאית שהייתה בבעלותו, וכן נטל הלוואה מאמו בסך של 310,000 ₪ ומחברו מר יוסי אדלרשטיין בסך של 50,000 אירו (יצוין כי סכום זה אינו תואם את הסכום שהוזכר על-ידי המערער בתגובתו להצעת הממונה שהוגשה לבית-המשפט קמא ביום 15.3.2021 – כמוזכר לעיל בסעיף 9 לפסק-דין זה).
הינה כי כן, סעיף 163 לחוק מורה כי בררת המחדל לקביעת תקופת התשלומים היא שלוש שנים ממועד מתן הצוו לפתיחת הליכים, ובהתקיימות תנאים מסוימים רשאי בית-המשפט להפחית או להגדיל תקופה זו. בסעיף 163(ג) לחוק נמנים אותם המקרים שבגינם רשאי בית-המשפט להורות על הארכת תקופת התשלומים, ובילבד ששוכנע בית-המשפט באופן ודאי כי אלו אכן הוכחו בפניו, וזאת בשים לב להשלכות שיש להארכת תקופת התשלומים על שקומו הכלכלי של היחיד, שיקול אשר קרנו עלתה משמעותית עם חקיקתו של חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי (ראו למשל: ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז (19.3.2018), בפיסקה 18).
אשר למידת הוכחת תנאי זה, ככלל די להסתפק במימצאי דוח הנאמן אודות היתנהלות היחיד בהליך לצורך עמידה ברמת ההוכחה הדרושה ללא צורך בקיום הליך הוכחות (ראו והשוו: ע"א 1193/21 אוריאל רחמני נ' כונס הנכסים הרישמי (3.5.2021), בפיסקה 7).
...
מכל מקום, אני סבורה כי אין באמור בדיון זה כדי לפרוס תמונה מלאה בנוגע לאופן יצירת החובות על-ידי היחיד וכדי להצדיק את קביעת תקופת התשלומים כפי שנקבעה.
ככל שהיה עולה מחקירתה של הנאמנת כי היחיד התבקש להמציא מידע ומסמכים, אולם סירב לעשות כן, נדמה שהיה בכך כדי להצדיק את המסקנה לפיה יש להאריך את תקופת התשלומים בעניינו.
סוף דבר
לאור האמור לעיל, דין הערעור להתקבל.
